גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המים: המדינה חשופה לתביעות אם ההסכם עם קיבוצי עמק הירדן לא יאושר

היועץ המשפטי של רשות המים מזהיר כי אם לא יאושר המתווה במתכונתו הנוכחית, המדינה תהיה חשופה לתביעות בסכום של 160 מיליון שקל

גיורא שחם, יו"ר רשות המים / צילום: איל יצהר, גלובס
גיורא שחם, יו"ר רשות המים / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות המים אינה מתנגדת להבאת ההסכם בין המדינה לאגודה החקלאית עמק הירדן לאישור בחשב הכללי באוצר, למרות שהיא סבורה כי אין בכך צורך, כך עולה ממכתב שהעביר היועץ המשפטי של הרשות עו"ד אבי סלונים לסגן החשב הכללי באוצר נחמיה קינד וליועץ המשפטי של המשרד עו"ד אסי מסינג. מדובר בפרויקט להקמת מתקן השבת מים ומתקן התפלה עבור קיבוצי עמק הירדן במימון המדינה. היועץ המשפטי של רשות המים, מזהיר כי אם לא יאושר המתווה במתכונתו הנוכחית, המדינה תהיה חשופה לתביעות בסכום של 160 מיליון שקל.

המכתב נשלח על-רקע חשיפת "גלובס" בשבוע שעבר, על טיוטת דוח שכתב חשב רשות המים הכוללת ממצאים חמורים על חריגות לכאורה בפרויקט וממליצה לחשב הכללי להתערב בהסכם כדי לבחון מדוע מתבקשת המדינה לאשר הטבות ותמיכות בהיקף של מעל חצי מיליארד שקל לפרויקט שעלותו המקורית הוערכה ב-217 מיליון שקלים. במכתב טוען עו"ד סלונים כי האומדן המקורי של עלות הפרויקט לא היה ריאלי, וכי הסכומים הנוספים נחוצים על-מנת להשלים את הפרויקט התקוע ולהסיר תביעות משפטיות שהאגודה החקלאית וחבריה הגישו נגד המדינה. "בטיוטת דוח הבדיקה שהועברה לעיוננו נכתבו מסקנות המהוות פרשנות משפטית שאינה מקובלת עלינו" כתב סלונים "אולם בנסיבות העניין ומאחר וממילא לעמדתנו מדובר בעניינים המסורים לסמכותה הבלעדית של מועצת רשות המים, לא מצאנו לנכון להתייחס אליהם במכתב זה, ובחרנו להתמקד בדברים החשובים שמהווים חסם ליישום המתווה ויוצרים חשיפה משפטית גבוהה שיש להתמודד איתה".

להשלמת הפרויקט נדרשים כ-160 מיליון שקל מעבר לסכומים שהוקצו במקור, כשהמדינה אמורה לממן מחצית הסכום. על-פי סלונים כדי לחלץ את הפרויקט מהבוץ ולהביא להשלמתו הגיעה רשות המים "בשיתוף הדוק עם אגף התקציבים במשרד האוצר" למתווה מוסכם עם אגודת המים עמק הירדן. במסגרת המתווה, שסוכם בחודש אוגוסט, המוסכם התחייבה אגודת המים להגיש תכנית פיתוח מעודכנת לפרויקט והאוצר מצידו תחייב להזרים לפרויקט עוד 83 מיליון דקל כמענק, על-בסיס תכנית הפיתוח הקובעת כי הסכום הנדרש להשלמת הפרויקט הוא 80 מיליון שקל (חלק המדינה מתוך 160 המיליון החסרים). האגודה בתמורה ויתרה על תביעות כלפי המדינה ועל סכומים בהיקף 7 מיליון שקל המגיעים לה. בנוסף הסכימה המדינה להכיר בהשקעות שביצעה אגודת המים עד היום בפרויקט מפעל ההשבה ובפרויקטים נוספים, בהיקף של 249 מיליון שקל וכן סוכם כי תקבל הלוואה על חשבון העריף העתידי שתשלם, בהיקף של עד 42 מליון שקל, בריבית שנתית צמודה של 1.16%.

סלונים מתחיל את תיאור הפרשה מתביעות משפטיות שהגישו אגודת המים עמק הירדן וחברי האגודה נגד מדינת ישראל החל משנת 1989. לגרסת רשות המים המדינה העריכה את החשיפה שלה בגין התביעות בסכום עתק של 450 מיליון שקל, מה שהוביל אותה לתמוך בפשרה עם קיבוצי עמק הירדן. הסכם הפשרה קבע כי אגודת המים תקים על חשבון המדינה מפעל השבה שיקלוט מי קולחים שעברו טיפול במתקן טיהור השפכים ביתניה ליד דגניה ומתקן התפלה שיטפל במים המליחים שמוזרמים לירדן הדרומי ממעיינות באזור הכנרת - בדרך זו הרוויחה המדינה את הפסקת הזרמים השפכים והמים המליחים לירדן והקיבוצים היו מרוויחים מים להשקיית שדותיהם.

לטענת רשות המים, בעת חתימת ההסכם המדינה העריכה כי עלות הקמת המתקן תגיע לסכום של 217 מיליון שקל. התחייבות המדינה הייתה לממן את מלוא סכום האומדן ו-50% מכל סכום שיחרוג ממנו עד לתקרה של 20%. לגרסת רשות המים יש להביא בחשבון את גובה החריגה (20%) וכן סכום של 30 מיליון שקל שהיה אמור להיות מוקצה לטובת אירועים בלתי צפוים מראש (בצ"מ). "בדיעבד" כותב עו"ד סלונים "נתגלה כי תמחור הרכיבים של העלות המשוערת של הקמת מתקן ההשבה לקה בהערכת חסר וכן חלו שינויים בדרישות התכנוניות של הרשות מאגודת המים שהביאו אף הן לייקור בעלות הצפויה של מפעל ההשבה". סך הגידול הגיע ל-370 מיליון שקל, אך ברשות המים קיימים אומדנים נוספים של 352 ו-380 מיליון שקל.

ההסכם קובע כי כל שינוי בעלות המשוערת של המתקן יהיה בסמכותה הבלעדית של וועדת עלויות בהשתתפות נציגי רשות המים והאוצר - אלא שיועץ המשפטי של רשות המים התנגד לכינוס הוועדה, לטענת סלונים, מתוך חשש שישיבת עדכון כזו תביא לעדכון הסכום שבסיס ההסכם - מה שיחייב את המדינה להגדיל את תקציב הפרויקט. מאחר והאומדן התקציבי לא עודכן - הפרויקט כולו נעצר באמצע העבודות לאחר שהכסף שהמדינה התחייבה להזרים לו נגמר. בעקבות עצירת העבודות עתרו הקיבוצים נגד המדינה בטענה שהיא אינה עומדת בהתחייבויותיה לשקם את ערוץ הירדן. על רקע המבוי הסתום הזה גובש באוגוסט מתווה ביחד עם נציגי אגודת המים ו"בשיתוף הדוק עם אגף התקציבים באוצר" כותב סלונים.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר