אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות \ צילום: איל יצהר
למתקפת הטילים הנרחבת על ישראל הבוקר בתגובה על חיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, הייתה עד כה השפעה מוגבלת ביותר על המשק ברמת המאקרו. ניתן לראות זאת בתגובה הרפה של השווקים לאירועי הבוקר, המתבטאת בירידות מתונות בבורסה ובהיחלשות מינורית של השקל במסחר מול הדולר והאירו.
עיקר הנזק נגרם לפעילות הכלכלית בדרום ובמרכז הארץ כתוצאה מהנחיות פיקוד העורף להשאיר את הילדים בבית וההשבתה החלקית של מקומות העבודה. בכל יום של השבתה מלאה - כמו יום בחירות - מאבד המשק הישראלי תוצר בשווי 2.5 מיליארד שקל, כך שאפשר להעריך שהפגיעה בפעילות הכלכלית הבוקר עשויה להסתכם באובדן תוצר בשווי של כמה מאות מיליוני שקלים. נזק נוסף, ושעדיין לא התגבש במלואו צפוי להיגרם לתיירות, כתוצאה מביטולי ביקורים מתוכננים בישראל וירידה בהיקף ההזמנות.
מבחינת יציבות המשק והאופן בו נתפסת כלכלת ישראל בעולם מוקדם עדיין לדבר על שינוי לרעה. סוכנויות דירוג האשראי, שנוהגות לציין החרפה ביטחונית כאחד משני גורמי הסיכון העיקריים לדירוג האשראי של ישראל, לא ימהרו לבחון מחדש את דירוג האשראי על-סמך יום אחד או אפילו מספר בודד של ימי לחימה. הסוכנויות מייחסות למשק הישראלי יכולת גבוהה בהתמודדות עם אירועים ביטחוניים מוגבלים וקצרי טווח.
להערכה הזאת שותפים גם הכלכלנים הראשיים של בתי ההשקעות, אך לצד זאת עוררו אירועי הבוקר הסתייגות מסוימת לנוכח היקף הפגיעה בפעילות הכלכלית שהייתה חריפה יחסית לאירועי-עבר.
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, מציין כי "כפי שניתן לראות מפתיחת המסחר ובהתאם למה שלמדנו בשנים האחרונות, המשקיעים בבורסה לא נבהלים יותר מדי מהאירועים הביטחוניים".
לדברי גרינפלד, "על פניו, ניתן לומר שיש הגיון בתגובה זו של השווקים שכם לאירועים בשנים האחרונות לא היתה השפעה מהותית על הכלכלה והפירמות במשק ולכן ההשפעה על שוקי ההון מוגבלת. עם זאת חשוב לציין שלאור העובדה שאירועי היום משפיעים באופן ברור על הפעילות הכלכלית במרכז הארץ, השפעה זו תלויה מאוד באורך האירוע. אם יהיה מדובר (בתקווה) באירוע של מסר ימים מועט בלבד הרי שההשפעה היא לא מהותית שכן חלק נכבד מהפירמות "ישלימו" את ימי העילות החסרים בהמשך. לעומת זאת, אירוע מתמשך שמשבית לזמן ארוך את הפעילות היצרנית והצרכנית יבוא לידי ביטוי בסופו של דבר ברווחיות הפירמות ועלול להביא לפגיעה במשקיעים".
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, "הניסיון של העשור האחרון מלמד אותנו שעלייה במתיחות הבטחונית לפרק זמן מוגבל וקצר יחסית,אפילו עד חודש, לא משפיעה לאורך זמן על הפעילות הכלכלית. גם אם חווינו ירידה בפעילות ברבעון מסוים בתקופות של המבצעים המשמעותיים בעזה, ברבעון אחרי ראינו שהנזק כמעט נמחק, למעט ענף התיירות. גם השווקים כבר למדו את זה ולכן תגובתם לאירועים הביטחוניים מסוג זה בדרך כלל מינורית".
גם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, מציין את ההשבתה החלקית של הפעילות הכלכלית במרכז הארץ כ"שינוי" לעומת סבבי לחימה קודמים, ומציין כי הגירעון הגבוה יחסית מהווה "נקודת פתיחה גרועה" עבור ישראל בתרחיש שבו תידרש הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון.
"סבבי לחימה והסלמה ביטחונית אינם בגדר חדש" אומר גוזלן "ומהווים לצערנו חלק מהמציאות הישראלית. המשק המקומי ושוק ההון המקומי למודי ניסיון עם הסלמות ביטחוניות, שלרוב הן בעלות השפעה מועטה וקצרת טווח על הפעילות הכלכלית, למעט ענף התיירות המקומית שהוא בעל פוטנציאל לפגיעה חריפה יותר. אם צריך בכל זאת להצביע על שוני באפיזודה הנוכחית, הרי שבעבר לא נרשמה השבתת פעילות כה רחבה על רקע הסלמה ביטחונית ובנוסף קיימת מתיחות ממושכת מול איראן".
גוזלן מוסיף כי "הידרדרות ביטחונית מחדדת את החשיבות של האיתנות הפיננסית של המשק, שבולטת בעיקר במאזן תשלומים, ביתרות המט"ח ובירידה שנרשמה ביחס חוב -תוצר עד לאחרונה. לעומת זאת, חוסר ההתמודדות עם העלייה הממושכת בגירעון בשנה האחרונה מהווה גורם שלילי, שמתחדד על רקע אירועים אלה. שכן שיעור הגירעון הגבוה מהווה נקודת פתיחה גרועה לתרחיש של גידול נוסף בהוצאות הביטחוניות, כאשר ממילא נדרשות התאמות תקציביות משמעותיות בשנה הקרובה.
גורם נוסף שמשקלו גובר בעת זו הוא מצב המאקרו הגלובלי, שכן כל עוד המצב סביר הוא מאפשר התמודדות קלה יותר עם החרפה ביטחונית. מנגד, אם המצב העולמי יידרדר, במקביל להתדרדרות ביטחונית, ההתמודדות של המשק תהיה מאתגרת במידה ניכרת. אם נבחן את התמחור בשוק המקומי, כולל שוק המט"ח, הרי שהם מייחסים הסתברות קרובה לאפסית לתרחיש זה".