גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צמצום פליטת גזי חממה: האם ישראל יכולה לעמוד בהבטחותיה הצנועות?

בניגוד לטראמפ, השר להגנת הסביבה זאב אלקין דבק בהתלהבות בהסכם האקלים של פריז • אבל כמה שאפתניות היו ההתחייבויות של ישראל מלכתחילה, והאם סביר שנעמוד בהן בתאריך היעד - 2030? ● המשרוקית של גלובס

זאב אלקין / צילום: תמר מצפי
זאב אלקין / צילום: תמר מצפי

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע לאחרונה כי ארה"ב פורשת מהסכם פריז - הסכם האקלים שבו התחייבו רוב מדינות העולם לצמצם את פליטת גזי החממה התורמים להתחממות כדור הארץ. בישראל, שהייתה בין החותמות על הסכם ב-2016, עדיין דבקים בו. בראיון לרשת 13 הביע השר להגנת הסביבה זאב אלקין צער על ההחלטה האמריקאית ואמר: "אני חושב שהסכם האקלים נכון. ישראל הצטרפה להסכם פריז, אשררה אותו ופועלת על-פיו, ויש מספר החלטות ממשלה שעברו".

הצהרת הנאמנות הזו של אלקין היא הזדמנות למבט מהיר על היישום הישראלי של הסכם האקלים. זו תמונה מורכבת, וכאן נצייר אותה רק בקווים גסים. רבים מהפרטים שלה מוצגים ביתר העמקה בסיקור השוטף של "גלובס".

למה התחייבנו?

היעדים בהסכם פריז הם וולונטריים. כל מדינה בחרה את מידת ההפחתה של גזי חממה שבכוונתה להשיג עד 2030, והתחייבה להעביר לאו"ם דיווחים על תוכניותיה ועל השפעתן. אין סנקציות. המטרה המוצהרת היא שהטמפרטורה הממוצעת בעולם בשנת היעד לא תהיה גבוהה ביותר מ-1.5 מעלות מזו ששררה טרם המהפכה התעשייתית. 

ישראל קבעה לעצמה יעדים במונחי פליטות לנפש: מ-9.2 טונות בשנת החתימה על ההסכם (CO2 וגזים "שווי ערך" ל-CO2), ל-8.8 טונות ב-2025, ו-7.7 טונות ב-2030. מומחים טוענים כי אלה לא שאיפות גדולות בהשוואה למדינות המפותחות. דוח שפרסמה בחודש שעבר הקרן האקולוגית העולמית (FEU-US), ארגון מחקר ללא כוונת רווח, דירג את התחייבויות המדינות בהסכם פריז בארבע רמות. ישראל נמצאת רק ברמה השנייה מלמעלה - "מספיק חלקית" (הפחתה של 20%-40%) - שבה גם מדינות כמו קנדה ויפן. מדינות האיחוד האירופי קיבלו "מספיק" (40% ומעלה). 

היעדים של ישראל עדיין טובים ביחס ליותר משני שלישים ממדינות העולם, רבות מהן מעוטות הכנסה. עם זאת, הסכם פריז בכללותו זכה לביקורת בגלל מטרותיו הצנועות. הפורום הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, למשל, העריך ב-2018 כי גם אם ייושמו כל ההתחייבויות של המדינות השותפות, ההפחתה תגיע רק לחצי מהיעד.

בארגון אדם טבע ודין מזכירים עוד כי הפחתה בפליטה לנפש, בהתחשב בגידול האוכלוסייה בישראל, בכל זאת תביא לעלייה בפליטות. דוחות המשרד להגנת הסביבה מאשרים כי גם אם יושגו היעדים, ב-2030 ייפלטו בישראל 81 מיליון טון של גזי חממה - כ-2 מיליון יותר מאשר ב-2016. 

אלקין, בהודעה לתקשורת בשבוע שעבר, הצהיר כי ישראל לא רק מסרבת לסגת מהסכם פריז, אלא שמשרדו מתכוון "לעדכן את היעדים ל-2030", ובפרט להעלות את היעדים לקידום אנרגיה מתחדשת. השאלה היא אם אפילו היעדים הקיימים יושגו.

פריז רחוקה - פליטת CO2

מה כבר עשינו?

לקראת החתימה על הסכם פריז אישרה הממשלה תוכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה. האמצעים נחלקים לשניים: ייצור אנרגיה בשיטות נקיות יותר; ושימוש בפחות אנרגיה. בהתאם לכך, התוכנית פירטה שורה ארוכה של צעדים שאמורים להביא, מצד אחד, להגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ב-17%, ומצד שני - להפחתה של 17% בצריכת החשמל ושל 20% בנסיעה ברכב פרטי. באדם טבע ודין מזכירים לנו כי המספרים האלה אינם נמדדים ביחס למצב הקיים, אלא למה שיקרה בתרחיש "עסקים כרגיל", ללא התוכנית. יחסית להיום מדובר רק בבלימת ההידרדרות. 

כפי שציין אלקין, הממשלה אכן קיבלה כמה החלטות בעקבות התוכנית הלאומית. התוכנית עצמה כללה מגוון צעדים, החל בעידוד בנייה ירוקה, עבור במיפוי "רגישויות בעלי כנף" שיקל על הקמת טורבינות רוח, וכלה בשורה של סובסידיות ומענקים לעידוד שימוש יעיל יותר באנרגיה. הביצוע של כמה מהם החל: המשרד להגנת הסביבה מסר לנו כי כבר בשנים 2017-2016 אישרו כמה משרדי ממשלה מענקים של 190 מיליון שקל לסיוע במאות פרויקטים של התייעלות אנרגטית, וציין עוד עשרות מיליוני שקלים שאושרו השנה. 

אבל האפיק החשוב ביותר להפחתת הפליטות הוא ויתור על פחם בייצור חשמל, המקור לכמחצית מהפליטות. הדוח האחרון של מערך המעקב שהקים המשרד להגנת הסביבה, שפורסם לפני שנה, מצא ירידה מסוימת בפליטת גזי החממה בישראל - 6.2 מיליון טונות ב-2016 ו-7.6 מיליון טונות ב-2017 - ותלה אותה בעיקר במעבר לאנרגיות מתחדשות או נקיות יותר במשק החשמל. כל תחנות הכוח הפרטיות שהוקמו בשנים האחרונות מופעלות בגז טבעי, והממשלה החליטה לפני שנה לסגור עד אמצע 2022 ארבע יחידות ייצור בחדרה.

איפה טעינו?

שני האפיקים האחרים, ייעול בצריכת האנרגיה והפחתת הנסיעה ברכב פרטי, מדשדשים. אשר להתייעלות אנרגטית, במשרד של אלקין מדברים על "פער גדול בעמידה ביעדים" - הפחתה של אחוז בלבד מתוך 17% שתוכננו עד 2030. גם הפחתה של חמישית בנסיעה ברכב פרטי נראית רחוקה. לכן, ההערכה הרשמית היא ש"ישראל תצליח לעמוד ביעד ל-2025 בעיקר לנוכח ההצלחה בהפחתת הפחם והעלייה במתחדשות", אבל לא ביעד ל-2030 בהנחה הסבירה שהיעדים באפיקים האחרים לא יושגו. 

מומחי המשרד בכל זאת מציינים פתרון שיאפשר לישראל לעמוד בהבטחותיה: "סגירה של כל התחנות הפחמיות ועמידה באמנת קיגאלי להפחתת השימוש בגזי קירור" - שני צעדים שלא אושרו עד היום. ההמלצה הראשונה מדגימה את הקונפליקטים בתוך הממשלה שמקשים על יישום ההסכם, ובהם המשרד להגנת הסביבה נאלץ לעתים למלא תפקיד לעומתי. 

נסביר: עד כה לא הוחלט לסגור שתי יחידות פחמיות בחדרה וארבע באשקלון. דוח של רשות החשמל שהזמין שר האנרגיה יובל שטייניץ עורר בשבועות האחרונים ביקורת חריפה לא רק בארגוני סביבה, אלא גם במשרד של אלקין, שכן הוא לא המליץ לסגור כליל את התחנות, אלא רק לצמצם את השימוש בפחם לטובת מערכת מקבילה שתופעל בגז. "המסמך מנציח את השימוש בפחם בהתבסס על הנחות שגויות" - כתבו במשרד להגנת הסביבה. עמיתנו עמירם ברקת כתב כאן על הפרשה, שעדיין לא ברור איך תסתיים, אף ששטייניץ הודיע השבוע שאימץ את ההמלצות. 

התביעה להחליף את הפחם בגז ממחישה במקביל את הביקורת של מי שסבור שיעדי הממשלה - גם אם יושגו - צנועים מדי. גז טבעי מזיק פחות מפחמן דו-חמצני, אבל רק יחסית. כש"המשרוקית" בדקה באפריל את טענת שטייניץ ש"גז טבעי - אפס זיהום", כתבו לנו במשרד להגנת הסביבה שהגז מזהם במידה מסוימת, ולכן הם רואים בו רק "חלופת ביניים". אבל באדם טבע ודין מבקרים את הפשרה הזאת. לדבריהם, "מאחר שמתקני ייצור אנרגיה מגז טבעי יפעלו במשך שנים, בפועל נקבעות עובדות שטח שמקבעות את תמהיל האנרגיה המיושן לשנים ארוכות". 

עוד כתבות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר