משפחת יוחננוף המורחבת: שגיא, מורן, שרית, איתן, מרדכי, אילנה, יובל דמארי ונועה / צילום: שלומי יוסף
בתיאום מושלם אך גם מקרי עם מועד הנפקת החברה שבבעלותם, הגיעו היום בני ובנות משפחת יוחננוף לבורסה לניירות ערך, על-מנת לקחת חלק בכנס "עסקים מבית טוב" של "גלובס" בשיתוף בנק לאומי. מנכ"ל רשת המזון איתן יוחננוף, שהוביל את ההנפקה, שוחח על הבמה עם כתבת "גלובס" מיכל רז-חיימוביץ', אולם נמנע מלתת פרטים על ההנפקה.
"המשפחה שלנו מתחילה באמא אילנה ובאבא מרדכי שהתחילו בשנות ה-60 כסיטונאים. בשנות ה-90 הצטרפנו ועברנו לקמעונאות, והיום כבר יש לנו 26 סניפים. לפעמים אני אומר שאנחנו משפחה שהיא עסק, ולא עסק משפחתי. אני יכול להעיד שההורים שלנו כל הזמן שמרו על המשפחה ודאגו להימנע מויכוחים. הודות ל-DNA כזה צלחנו את זה". יוחננוף הודה שלא ניתן להוציא את השיחות על העסק מהארוחות המשפחתיות, "זה בוער בנו", הוא הסביר. הוא סיפר שאת ההחלטה להנפיק ליוותה לא מעט התלבטות בשל החשיפה והשקיפות, "אבל עולם הקמעונאות גם ככה מנותח על השולחן. זה היה תהליך לינארי של חשיפה תקשורתית. המשפחה ממילא כבר שם".
רשת יוחננוף צפויה להפוך לרשת השישית הנסחרת בשוק ההון המקומי, לצד שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, טיב טעם ופרשמרקט. במסגרת הנפקת מניות ראשונית שואפת יוחננוף לגייס כ-460 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.85 מיליארד שקל לפני הכסף. כיום מחזיקה יוחננוף 26 חנויות המשתרעות על שטח 63 מ"ר שטח מכירה, עם קצב מכירות של כ-2.9 מיליארד שקל בשנה.
על השמועות שמדובר בהנפקה מוצלחת, סירב יוחננוף להגיב. "האירוע הזה נקבע חודשיים מראש וקרה שההנפקה נקבעה גם היא באותו תאריך. פניתי לרשות והם אמרו שזה בסדר, רק שקול מילים".
הנפקה לא מתאימה לכל חברה
אל הכנס, שכאמור התמקד באתגרים המלווים עסקים משפחתיים, ובין היתר בדילמת הפיכת החברה לציבורית, הגיעו מלבד משפחת יוחננוף גם נציגי חברות קטנות וגדולות, ויחד הם קיבלו ייעוץ משפטי מפי עו"ד אודי ברזלי, יועץ משפטי ומומחה למיסוי, ומפי ד"ר נאווה מיכאל-צברי, מנהלת משותפת ב"מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים באוניברסיטת תל אביב.
את הכנס פתח רונן מורי, ראש המערך המסחרי בחטיבה העסקית של בנק לאומי. בהמשך, נערך במקום פאנל בהנחיית רז-חיימוביץ', ובהשתתפות: סיגל בר און פישר, יו"רית משותפת בתשלובת ד"ר פישר; גלעד שמעוני, מנכ"ל לאומי פרטנרס חתמים; ושירה רזי, ראשת סקטור כימיה צריכה ופיננסים במערך העסקי של בנק לאומי.
"הנפקה לא מתאימה לכל חברה", הבהיר גלעד, "יש תנאי סף - גודל החברה, וככלל אצבע היקף רווחים שמגיע ל 15-20 מיליון שקל בתקופה הקרובה. מעבר לכך, חברות ציבוריות, גם כשהן משפחתיות, מקבלות כללים של ממשל תאגידי וכמובן שאת כל נושא השקיפות והדוחות. כל חברה, גם לא משפחתית, צריכה להביא את זה במכלול השיקולים שלה".
רזי: "צריך להבין מה האופי שנדרש למעבר כזה. אם אני אוהב לקבל החלטות לבד, ללא בורד, זה פחות מתאים, שלא לדבר על העלות של תהליך ההנפקה. אבל למי שזה כן מתאים, יש הרבה יתרונות. בני משפחה יכולים לצאת כשהם רוצים בלי לערער את המארג העסקי. זה מסדיר את היחסים. דבר נוסף הוא שההנפקה מאפשרת הכנסת הון שלא מההון המשפחתי. וזה עוזר למשפחה ולעסק להתקדם הלאה".
בנוגע לאלטרנטיבות אמרה רזי כי "ברור שתמיד אפשר להסדיר יחסים בדרך אחרת, להכניס שותף או קרן. להתנהג כמו חברה בורסאית, רק בלי לצאת לבורסה. ליצור מנגנון סמי בורסאי".
את הדוגמה להתנהלות כזו הציגה סיגל בר און פישר, כשבעבר שקלה החברה לצאת להנפקה, אולם לא עשתה זאת. "אבי, ד"ר אלי פישר שייסד את העסק יושב פה, וגם טל הבן שלי. ככה זה בחברה משפחתית - כולם באים. אנחנו מצאנו דרכים אחרות להעברה בין דורית; היה לנו דירקטוריון המון שנים' ויש ישיבות בורד עם דירקטורים חיצוניים. כשאמרתי לאבא שאני בפאנל, הוא ביקש שאגיד שאין סיבה להנפיק כי לא צריך לגייס. יש לנו מסמך מאוד מסודר, ובכל כמה שנים בוחנים אותו מחדש", היא אמרה.
גילוי מלא: כנס "עסקים מבית טוב" הוא אירוע של המחלקה המסחרית ב"גלובס" בשיתוף בנק לאומי