ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הותר לפרסום: ב-21 בפברואר חקרה המשטרה דמות הקשורה לניר חפץ, עד המדינה בתיק 4000, בעדות פתוחה. הדמות נשאלה שאלות חודרניות ביחס לטיב הקרבה ומהות מערכת היחסים בינה לבין חפץ. יצוין כי גורמים בסביבת החשודים בתיק 4000 טוענים כי החקירה הזאת הלחיצה מאוד את חפץ וגרמה לו לשתף פעולה עם המשטרה ולחתום על הסכם עד מדינה.
עם זאת, חפץ הכחיש את הדברים בתוקף. גם הפרקליטות גורסת כי אין קשר ישיר בין ההחלטה של חפץ להיות עד מדינה לבין אותה חקירה. הפרקליטות מציינת בהקשר זה כי חפץ חתם על הסכם עד המדינה ב-4 במרץ. כלומר, כשבועיים אחרי אותה חקירה מדוברת של הדמות המקורבת אליו.
הפרטים הותרו לפרסום היום (ד') על-ידי שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עלאא מסארווה, בעקבות בקשת "גלובס" ועיתון "הארץ". עם זאת, השופט אסר על פרסום פרטים נוספים מהפרשייה. יודגש כי בכל מקרה, "גלובס" הודיע מראש לבית המשפט כי לא יפרסם פרטים הפוגעים בצנעת הפרט של המעורבים או פרטים שעלולים לחשוף את זהות הדמות המעורבת.
השופט מסארווה נימק את החלטתו, בין היתר, בכך שהדיון הציבורי באופן שבו נערכה החקירה הוא בלתי נמנע ואף לגיטימי וחיוני במשטר דמוקרטי, וציין כי "יש להרחיב את בסיס המידע העומד לרשות הציבור, במגבלות הדין ובמגבלות הפגיעה בזכויות הפרט, ובפרט בצדדים שלישיים בלתי מעורבים".
נזכיר כי ב-6 בנובמבר הפר שר המשפטים אמיר אוחנה את צו איסור הפרסום על הפרשייה. אוחנה השיב במליאת הכנסת על הצעה לסדר בנושא "ההשתלחות בפרקליטות ושביתת המחאה של הפרקליטים" והתייחס לפרסומים בדבר החקירה שהובילה לכאורה את חפץ לחתום על הסכם עד מדינה.
בין הפרטים האסורים לפרסום דובר על עד שהובא כדי ללחוץ על חפץ, נושא עליו הוטל, כאמור, צו איסור פרסום. בהמשך, "גלובס" פנה לבית המשפט בבקשה להסיר את הצו באופן חלקי.
עו"ד אילן סופר, בא-כוחו של ניר חפץ, מסר בתגובה: "בית המשפט קיבל את העמדה כי חל צו איסור פרסום גורף על כל פרט מזהה ועל תוכן העדות, וכן את העמדה כי הפרה כלשהי של צווי איסור הפרסום מהווה פגיעה קשה במר חפץ ובמשפחתו".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת המשטרה/הגשת כתב אישום, בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' הם בגדר חשודים בתיק 4000, מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.