גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התפיסה שאין לבגידה משקל בהכרעת הדין היא שגויה"

כך אמר דיין ביה"ד הרבני הרב סיני לוי במסגרת כנס "מחיר הבגידה" בקריה האקדמית אונו ● בחלוף כשנה מאז שניתן "פסק דין הבוגדת", במסגרתו נשלל מאישה רכוש תוך מתן משקל לבגידה נטענת בבעלה, ממשיכים מומחי דיני המשפחה להתווכח על משמעויותיו של פסק הדין

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

"המסגרת המשפחתית היא אחת מהיסודות הבולטים והחשובים של החברה, שמקנה לנו את הערכים הבסיסיים של נתינה, אמון, אהבה וקרבה. בגידה, לעומת זאת, היא פגיעה באותה מערכת משפחתית, ולא סתם במקרא המערכת הזוגית היא משל למערכת שבין אדם לאלוהיו. התפיסה שאין לבגידה משקל בהכרעת הדין היא שגויה. כשאחד הצדדים פוגע באופן מהותי בחוזה שנקבע בין בני הזוג, הוא מפר ערכים אנושיים בסיסיים, ואסור לנו לעמוד מנגד ולבחור 'לאתרג' את הבגידה ולא להתייחס אליה. בסוף צריך לזכור שהפגיעה המשמעותית באמת היא בילדים שעלולים להיחשף לבגידה בעקבות הגירושים ולגרום למודל האמון שלהם, ההורים - לקרוס לנגד עיניהם. זה מסוכן, ועל כן עלינו לגנות בגידות ולהביע עליהן את הדעת".

כך אמר הרב והדיין סיני לוי מבית הדין הרבני בחיפה במסגרת כנס "מחיר הבגידה" שנערך אתמול (ד') בקמפוס הרב-תרבותי בחיפה של הקריה האקדמית אונו.

הרב לוי מתייחס בדבריו לפסק הדין של בג"ץ שזכה לכינוי "פסק דין הבוגדת", הממתין בימים אלה לדיון נוסף בבית המשפט העליון, בשאלה האם נקבע מחיר רכושי לבגידה במסגרת נישואים. במסגרת הבג"ץ החליט בית המשפט העליון שלא להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, על אף שהוא שלל מאישה את זכאותה לשיתוף בדירת מגורים, בין היתר עקב מתן משקל לבגידה שלה בבעלה.

פסק הדין עורר סערה ציבורית ופרשנויות שונות באשר למשמעויותיו ולשאלות האומנם הוא שלל רכוש מאישה עקב בגידתה, והאם הוא מבטל הלכה ששלטה במשפט ב-25 השנים האחרונות ואשר קבעה כי אין לשלול זכויות רכושיות עקב התנהלות "לא מוסרית" במסגרת הנישואים, ואין לשקול שיקולים "דתיים" בפסיקה אזרחית בנוגע לחלוקת הרכוש.

המחלוקת הזאת לא נרגעת גם בחלוף מעל שנה מאז שניתן פסק הדין, כפי שניתן לראות מהדיון הסוער שהתקיים אתמול בכנס בנושא השפעת פסיקת בג"ץ על חלוקת הרכוש בבתי הדין הדתיים ובבתי המשפט.

בכנס השתתפו משפטנים בכירים וראשי בתי דין מהדתות השונות, אשר שיתפו ואת דעותיהם לגבי הסוגיה רבת-המשמעות שניצבת בפני שופטי בג"ץ. 

כנס "מחיר הבגידה" בקריה האקדמית אונו / צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו

"למה כולם מתעוררים אחרי 40 שנה?" 

אל עמדתו הברורה של הרב לוי, שסבור כי ניתן על-פי הדין להעניש רכושית אישה שבגדה, הצטרף פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים בקריה האקדמית אונו, שטען שהוא בכלל לא מבין על מה המהומה, ושפסק הדין לא קובע שום דבר חדש.

פרופ' כהן אמר כי "הבעיה הגדולה בפסק הדין הזה היא שצובעים אותו כהחלטה דתית ולא אזרחית - אך לדעתי לא כך הם פני הדברים. כבר ב-1971 בית המשפט העליון התייצב מול סוגיה דומה, ושם ארבעה שופטים קבעו ברוב מול שופט אחד כי הנכס יישאר בידי הגבר ולא בשיתוף האישה. אז למה כולם מתעוררים אחרי למעלה מ-40 שנים?".

ד"ר חנן גולדשמידט מהמרכז הבינתחומי הרצליה התנגד לגישה זו ואמר כי אין לערבב בין בגידות לרכוש. "על-פי כל ההלכות המשפטיות, בית הדין הרבני יכול להכניס שיקולים דתיים רק בנושאים של נישואים וגירושים, אבל לא יותר מכך, ובטח לא לערב עניינים דתיים בשיקולי רכוש. לפרופ' אלכס שטיין מהאוניברסיטה העברית מותר לטעות, אבל לשופט העליון אלכס שטיין אסור בשום אופן לטעות, בטח לא טעות אחרי טעות. במשפט הבגידה הוא טעה לא פחות מ-6 פעמים".

דבריו של גולדשמידט מכוונים לחוות דעתו, בדעת הרוב, של השופט אלכס שטיין ב"פסק דין הבוגדת", לפיה במסגרת שיקוליו בנוגע לחלוקת הרכוש בית הדין יכול לשקול גם בגידה כשיקול לחלוקה לא שוויונית. השופט שטיין ציין בפסק דינו, בין היתר, כי "בית משפט (או בית דין) אשר מגיע למסקנה שכוונת השיתוף נשללה מחמת מעשה 'בגידה' או 'ניאוף' של בן הזוג האחר, איננו מעניש את אותו בן זוג. במקרים אלה בית המשפט קובע כי כוונת השיתוף נשללה כעניין של עובדה ולא כעניין של אשמה ועונש. בקבעו כך, בית המשפט מקיים ניטרליות ביחסו אל הדפוסים השונים של חיי נישואים וזוגיות, כפי שנדרש על-ידי עיקרון האוטונומיה".

גם עו"ד שירין סולאן, מומחית לדיני משפחה, הביעה עמדה ביקורתית חריפה כלפי פסק הדין של העליון ואמרה כי "זה ברור מאליו שכל מי שנבגד במערכת יחסים ירצה לקפח את הצד האחר, ולכן נוצרת כאן בעיה עבור בית הדין בכל הקשור להסכמה על חלוקת הרכוש. בג"ץ כבר קבע בעבר כי אישה שבגדה לא תקופח בעת גירושיה - אך בצורה תקדימית לא כך הם פני הדברים בבג"ץ הנוכחי. עמדתי היא ברורה - אם במהלך הנישואים האישה נתנה מעצמה וטיפלה בילדים באופן מיטבי, היא צריכה לקבל מחצית מהרכוש; לפסוק אחרת - זאת ממש הכרזה על מהפכה חברתית".

פגיעה באישה נואפת - עבירה לפי הדין השרעי

באופן מפתיע אולי, לעמדה הביקורתית כלפי פסק הדין הצטרפו הדיינים מהעדה הדרוזית ומבית הדין השרעי שנכחו בכנס. הקאדי שיח' עמאד אבו ריש, בית הדין הדרוזי לערעורים, ציין כי במקרה של העדה הדרוזית הכלל הוא חלוקה שוויונית. "אצלנו בעדה יש משפט שאומר 'הגבר מביא את הכסף - והאישה בונה את הבית'. אצלנו צריך הסכמה של שני הצדדים שבית הדין ידון בסוגיית רכוש, אך אם שואלים מה עמדתנו - מחלקים תמיד חצי-חצי, כי האישה בנתה את המשפחה ותחזקה את משק-הבית. בית מבחינתנו שייך לנישואים ולמשפחה, ואני מאמין שצריך לשמור עליו מכל משמר בגלל הילדים. ברגע שהאישה הביאה לעולם את הילדים, צריך לשמור גם עליה וגם על הבית המשותף מכל משמר".

הקאדי ד"ר איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים, ציין כי על-פי האיסלאם אסור להעניש אישה בענישה רכושית או אחרת על בגידתה. "לפי הלכות הדין באיסלאם, אף אדם חוץ מהריבון המוסלמי אינו רשאי להעניש את האישה בשל מעשיה. לכן, מי שפוגע באישה נואפת בטענה של פגיעה בכבוד המשפחה, עובר עבירה חמורה בעצמו לפי הדין השרעי. בנוסף, באיסלאם מאוד מורכב להוכיח ניאוף, וצריך לפחות ארבעה עדים שראו את מעשה הבגידה". 

במרץ הקרוב יקיים בית המשפט העליון דיון נוסף ב"פסק דין הבוגדת", בהרכב מורחב של 9 שופטים, על-מנת לענות סופית על השאלה האם בישראל בשנת 2020 יישלל רכוש מאישה בעקבות בגידה בבעלה (והאם זה נכון גם במצב ההפוך שבו הבוגד הוא הגבר). עד אז הוויכוחים סביב הנושא יימשכו.

עוד כתבות

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים