בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף
גילוי נאות - אני חבר מרכז הליכוד, אחד מאנשי דור המייסדים. מובן אפוא כי אני נמנה עם אלה שעבורם יום חמישי האחרון היה בגדר יום עצוב, אם לא "יום שחור".
הייתי חבר המפלגה הליברלית עליה השלום, ונדמה לי שבמרכז הליכוד של היום אני אחד השרידים האחרונים. גדלתי על העקרונות האוניברסליים של חופש וליברליזם, בצד אהבה בלתי מסויגת לארץ ישראל בה נולדתי ומתוך תחושה עמוקה של שייכות לעם היהודי ובהכרה כי אני חלק מעברו של העם הזה.
אני משמש מזה למעלה מ-50 שנה כעורך דין אזרחי, וב-20 השנים האחרונות אני עוסק בתחום הגישור בין אנשים לבין מוסדות בתחום הנזיקין.
במשך שנים הייתי עד למאבקים הפוליטיים שבתוכנו ולעיוותים לא מעטים אשר שררו במערכות השלטוניות ובממשל הציבורי. בנימין נתניהו לא המציא את המושג "שחיתות שלטונית", אך לצערי הרב - ואני מציין זאת בכאב - הפך להיות חלק ממנה.
מערכת היחסים בין בעל שליטה על גוף תקשורתי (שאול אלוביץ') לבין שר התקשורת שהוא במקרה גם ראש הממשלה, כפי שהדברים עולים מכתב האישום, די בה, אם נכונה היא, כדי להצביע על העדר ניקיון כפיים, אף אם אין מדובר בעבירה פלילית של שוחד. דעתי כמשפטן במשך שנים רבות היא כי מערכת יחסים זו איננה מתחום המשפט הפלילי אלא דווקא מתחום ההתנהלות השלטונית.
אין כל חשיבות לשאלה האם המעשים עליהם מתבסס כתב האישום, הם בעלי אופי פלילי או לא. אני - וכך אני מניח גם רבים אחרים כמוני - היינו מצפים כי בראש ממשלתנו יעמוד אדם נקי-כפיים שאינו נגוע בשום צורה ואופן בהעדפה כזו או אחרת של בעל הון זה או אחר, ללא כל קשר לשאלת התמורה אם ניתנה אם לאו.
אודה על האמת: גם בבחירות האחרונות הצבעתי עבור מפלגתי תוך עצימת עיניים מכל מה שהתרחש סביבנו, ושלא תהיינה אי-הבנות - "רק לא ביבי" שכנע אותי ש"רק ביבי"!
היום, כשאני כותב שורות אלה, אני נמצא במצב בו קראתי את כתב האישום ושמעתי את דברי נתניהו ואת דבריו של בני גנץ. בתחושה קשה ביותר הגעתי למסקנה כי ראש הממשלה, על כל העיטורים שעל ראשו - ואין לי כל ספק שהוא זכה בכולם בצדק וביושר רב - איננו יכול להעמיד את עצמו כמועמד לראשות הממשלה פעם נוספת.
רעיון הפריימריז כך או כך ימיט אסון על הליכוד, ואין בו שום היגיון. למרבה הצער (פעם נוספת), רעיון זה נועד לנצל הזדמנות של מישהו או מי שהם לתפוס "טרמפ" על סיטואציה קשה מנשוא לנתניהו.
מאידך, הצעתו של בני גנץ, לא רק שהיא נדיבה בעיניי, אלא שיש בה את כל הסממנים של מנהיגות ראויה והוגנת בעת כל-כך קשה לא רק מהבחינה הביטחונית, אלא בעיקר מבחינת המשך דרכה של המדינה מן ההיבט התרבותי והמוסרי. יש בהצעה זו משום סיכוי גדול ביותר למנוע בחירות מיותרות מבלי לפגוע בשותף המיועד ובעומד בראשו היום.
אני פונה אפוא לבנימין נתניהו כאזרח ותיק של המדינה הזו - קבל ושכנע את חבריך לקבל את הצעתו של בני גנץ, אשר נותנת מענה סביר לכל מה שעוד מחכה לנו. הבלוק הימני כבר לא רלוונטי היום. סכמו בין שתי המפלגות קווי יסוד אשר יתאימו גם לציבור החרדי. אין שום צורך לבעוט ברגל גסה במסורת שהתגבשה במשך מאות שנים אם לא אלפי שנים, ואין גם צורך לפגוע במיעוט לאומי החי בתוכנו, ובלבד שיבין ויקבל את העובדה שמדינת ישראל איננה יכולה להפוך ממדינת הלאום היהודי למדינה דו-לאומית. לשם כך קיים בחלל האוויר הרעיון לחלוקת הארץ בין שני העמים כפי שעלה באומות המאוחדות על בסיס השינויים הטריטוריאליים שחלו בארץ ישראל מאז ועד היום, תוך הסכמה לוותר ויתורים הדדיים.
כמי שעוסק שנים בתחום הגישור, אין מי שיודע יותר ממני כמה קשה לוותר במסגרת פשרה - אבל אפשר.
ובאשר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא יהיה חבר כנסת מן השורה ויוכל להילחם את מלחמתו הצודקת בעיניו, תוך שהוא עדיין בתוך תחומי העשייה, כמייעץ ועוזר לממשלה החדשה, אך אינו נושא באחריות לאופן התנהלותה, ללא כל צורך בהכרזה על נבצרות, וממשלת ישראל תשוב לתפקד ולנהל את ענייני המדינה.
הכותב הוא תושב תל-אביב, בן 83, עורך דין ומגשר. חבר מרכז הליכוד