מעדן יופליי של תנובה. הקשית מחכה במכסה / צילום: שני מוזס, גלובס
הצרכן הישראלי מפסיק לקנות מארזים משפחתיים ועובר לצרוך מוצרים קטנים, לצריכה אישית, במנה מדודה שאפשר לקחת לדרך, כך עולה מנתוני סטורנקסט המסכמים את השנה הנוכחית. קטגוריות של מוצרים לצריכה אישית דוגמת חטיפים מוקטנים, בקבוקי שתייה אישיים, נשנושי שוקולד לצריכה אישית, שלגונים בודדים ומרקים של מנה אחת - אלה הם הסגמנטים הצומחים ביותר בענף המזון בסיכום שנת 2019, כשבמקביל הקטגוריות לצריכה משפחתית דוגמת מארזי גלידות, עוגות מדף, מרקים משפחתיים וסלטים מוגדלים, שקיות ענק של חטיפים מלוחים - נמצאות ככל בסטגנציה או בירידה.
כך למשל, בקטגוריית המשקאות, ב-2015 נתח המשקאות לצריכה אישית עמד על 15% מהמכירות, ואילו בסיכום 2019 (על בסיס תוצאות ינו'-אוק') הוא זינק ל-21% (בניכוי חנויות הנוחות). המגמה הזו מאפיינת גם את מכירות קטגוריית משקאות החלב: אם ב-2015 משקאות החלב לצריכה אישית ומשקאות החלב לצריכה משפחתית (בקרטון של ליטר חלב) המכירות של שני הסגמנטים האלה היו שוות והיוו כל אחת 50%, בארבע השנים האחרונות התמונה הזו השתנתה. המשקאות לצריכה אישית טיפסו לנתח של 55.3% מהמכירות, ואילו מכירות המוצרים לצריכה משפחתית נשחקו ל-44.7% מהמכר.
המגמה הזו באה לידי ביטוי גם בקטגוריות כמו נשנושים מלוחים דוגמת חטיפים או פינוק מתוק דוגמת שוקולדים אישיים: כך, בתוך הקטגוריה של ממתקים ('פינוק מתוק') נרשמה צמיחה של 0.2% במוצרים שנמכרים במארז לצריכה לא אישית, בעוד שמוצרים לצריכה אישית גדלו בקרוב ל-7%. אגב, בקצב דומה נמכרים גם המוצרים לצריכה אישית שנמכרים במארז, דוגמת אצבעות שוקולד שנמכרו באריזה אחת, אך ניתן לצרוך כל אחת מהן באריזה נפרדת. גם בתחום החטיפים המלוחים ('נשנוש מלוח') נרשמה צמיחה משמעותית בכל הנוגע לצריכה אישית (4.7%) או למארזים לצריכה אישית (9.7%), אל מול צמיחה מתונה יותר (3.3%) בחטיפים שלא מיועדים לצריכה אישית.
ומהיכן נובעת המגמה הזו? להערכת סטורנקסט הסיבות לכך נוגעות למעבר לצריכה "על הדרך" (ON THE GO) ושילוב של העדפה לנוחות ולשליטה בכמות הנצרכת. בין ההשקות האחרונות שתואמות את המגמה הזו בשנה החולפת נמנים מוצרים דוגמת היוגורט שתנובה השיקה לאחרונה תחת המותג יופלה עם קשית לצריכה על הדרך, הפאוצ'ים שהשיקה שטראוס תחת דנונה פרו, או מארזי הגרנולה האישיים שהשיקה אסם-נסטלה תחת המותג פיטנס.
עם זאת, לצד הנוחות, ניתן למצוא גם חסרונות שמאפיינים את המגמה הזו: ראשית, המחיר, ככל שהמוצר נמכר ביחידות קטנות, לרוב הוא יתאפיין במחיר יקר יותר ביחס לכמות של 100 גרם, מה שגם מאפשר לחברות לשפר את הרווחיות הגולמית שלהן. סוגיה נוספת שעולה סביב המעבר למוצרים מוקטנים נוגעת לשאלת הסביבה - יותר אריזות, משמעותן יותר פסולת.