ההצעה של הח"כ מיקי זוהר (הליכוד) לביטול יום השבתון הונחה בראשית השבוע, אך נדמה שסיכוייה אינם גבוהים. קיים קושי להעביר חקיקה בכנסת ה-22, שהיא כנסת לא-מתפקדת ובין סיעות הבית אין הסכמות לכינון קואליציה ויכולת לגייס קולות, ברוב של 61 לפחות, להצבעה על שינוי חוק יסוד.
גם שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן (הליכוד) יניח בימים הקרובים על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שלפיה לא ניתן יהיה להחיל יום שבתון במשק במצב של בחירות לכנסת בתוך פחות משנתיים מאז הבחירות הקודמות. לדברי כהן, בכוונתו לפעול להחלת החוק שהוא מקדם במקרה שיוחלט על בחירות כלליות לכנסת בפעם השלישית בתוך שנה, וזאת בשל הקשיים להרכיב ממשלה.
מעבר לכשלים בהיבט של הובלת הליך החקיקה, מדובר בהחלטה על שינוי מהותי בתחום ההתנהגות הפוליטית הנהוגה בישראל והדבר הזה עשוי להטריד את כל ראשי המפלגות הגדולות. כל שינוי חוקתי הקשור להתנהגות פוליטית, כמו בעבר העלאת אחוז החסימה או בחירה ישירה לראשות ממשלה, זורק לתוך הזירה הפוליטית אלמנט התנהגותי חדש ובלתי צפוי ומגביר את רמת האי ודאות הקיימת ממילא. ביטול יום השבתון יקשה על המפלגות לתכנן את הקמפיינים השונים.
בישראל קיים יום שבתון בעת בחירות מאז שנת 1949, וכל המועסקים במשק מוצאים את הזמן הנוח ללכת להצביע. אם יותר מארבעה מיליון אזרחים יהיו מחויבים ביום הבחירות למקומות העבודה שלהם ובתי הספר יפעלו כרגיל, קיים חשש שאנשים העובדים במשרות שעות ארוכות יבחרו לדלג על הקלפיות ויחזרו היישר לבתיהם בסוף יום העבודה. בייחוד כשמדובר במערכת בחירות שלישית תוך 12 חודשים וכשהתחושה הגוברת של האזרחים בישראל היא כי אין שום משמעות להצבעתם. הפוליטיקאים ממילא מדרדרים את המדינה למערכה נוספת, ואחריה, לכו תדעו, אולי עוד אחת. מדוע אם כן לטרוח ולעמוד בתור בקלפיות בסיום יום העבודה?
במפלגות המייצגות ציבור מועסקים גדול בישראל - אלה הן בעיקר המפלגות של שכבות הביניים כמו הליכוד, כחול לבן, מפלגת העבודה - האינטרס לבטל את יום השבתון קטן. על כן עולה השאלה מדוע בחרו זוהר וכהן להציע חקיקה מן הסוג הזה, כאשר ישראל דוהרת למערכת הבחירות השלישית. בשיחות עם פוליטיקאים בכירים, כולל מראשי גוש 55, עולה שזוהר, בתיאום עם נתניהו, הניח הצעת חוק מן הסוג הזה כדי ששניהם יוכלו באמצעותה להסביר לציבור הישראלי כיצד ניסו להימנע מן הבזבוז הכספי המשווע. בהנחה הצעת החוק הזו לא תעבור, ינסו בליכוד לומר לישראלים: הנה, ביקשנו לחסוך פה כסף, אבל בשאר המפלגות לא שיתפו איתנו פעולה.
תשלום יום חופש רק למי שיצביע
בהצעת החוק שהניח זוהר לא מוצע הסדר לתשלום על יום הבחירות למועסקים שיבחרו ללכת להצביע. כלומר, ההסדר מציע ביטול מוחלט של יום השבתון. "עלותו של יום שבתון במשק הישראלי הוא כחמישה מיליארד שקל. מוצע בזאת לבטל אותו על מנת לחסוך למשלם המסים עלות זו", כתב זוהר בהצעה שהגיש. "בנסיבות שנוצרו, כאשר מתקיימות מערכות בחירות יותר מפעמיים בשנה, יום השבתון אינו הכרחי ומטיל עומס כלכלי על מעסיקים שלמעשה מממנים שבתון זה. יצוין כי יום שבתון בבחירות אינו נהוג בעולם וטרם הוכח כי שבתון ביום זה מעלה את שיעור ההצבעה".
האם ניתן לקבוע בחקיקה, שתשלום על יום השבתון יוענק רק לאותם העובדים שיממשו את זכות ההצבעה?
הסדר מן הסוג הזה, שעליו דובר רבות, גם על גבי דפי עיתון "גלובס" לקראת הבחירות לכנסת ה-22, מחייב היערכות מיוחדת. ועדת הבחירות המרכזית תצטרך לנפק אישורים בכתב לכל אדם שבחר ללכת להצביע כדי שיוכל לזכות בתשלום. זוהר, כאמור, לא הציע זאת אך נוסחי הצעות חוק יכולים להשתנות בצורה ניכרת בין הרגע שבו הונחו בפני ועדת השרים לחקיקה ועד שהגיעו לקריאה שלישית.
חברי הכנסת חילי טרופר ואסף זמיר מ"כחול לבן" אמרו היום ל"גלובס" שבסיעתם טרם התקבלה החלטה באשר ליום השבתון. טרופר אמר ל"גלובס": "טרם גיבשנו עמדה בנושא . אנחנו רוצים ללמוד את הנושא לעומק ולא התייחס לכך בשליפה".
ח״כ זמיר אמר ל"גלובס": "אנחנו לא יודעים להגיד כרגע מה המשמעות של חקיקת בזק מיוחדת עבור מערכת בחירות שלישית. מרתיע אותנו להוביל הליכי חקיקה חפוזים שכאלה ואנחנו עסוקים בלמנוע בחירות. בגדול, כל דבר שיעודד אנשים ללכת להצביע הוא דבר טוב, ואנחנו בעד מנגנון שיעודד הצבעה, אבל צריך להסתכל על התמונה הגדולה וכרגע חשוב למנוע בחירות שלישיות".
העסקים הזעירים: "נקרא להחרמת הבחירות"
בדברי ההסבר שלו להצעת החוק שניסח כתב השר כהן כי "הרציונל שעומד בבסיס התיקון נוסע מהפגיעה במשק, במגזר העסקי ובציבור המעסיקים". כהן הוסיף וציין כי "שבתון ביום הבחירות גובה מחיר כבד שנדרש לשלם המגזר העסקי - הן בתשלום עבור יום חופש לעובדים והן באי הפעלת העסק, קל וחומר כשיום הבחירות מתקיים בטרם חלפו שנתיים מקודמו".
בדברי ההסבר להצעה נכתב עוד כי המשמעות של יום שבתון במשק מוערכת בכ-2.5 מיליארד שקל, סכום שלא כולל את עלויות המימון של המפלגות ושל ועדת הבחירות המרכזית - מה שמהווה נטל בלתי סביר על המגזר העסקי.
גם נשיא התאחדות התעשייה והמלאכה, יוסי אלקובי אמר היום כי אם יוחלט על שבתון נוסף, שיהיה הרביעי בתוך שנה וחצי בשל מערכות בחירות, הוא יקרא לבעלי העסקים הזעירים ולעובדיהם להחרים את הבחירות: "בכל סבב בחירות המגזר שאני מייצג מפסיד כ-200 מיליון שקל", אמר.
