אלדד פרשר / צילום: איל יצהר
בית המשפט לתחרות בירושלים קיבל היום (ה') את הערעור נגד החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים להתנגד להשתלטות של בנק מזרחי טפחות על בנק אגוד . שופט בית הדין לתחרות בירושלים עודד שחם קיבל את ערעור הצדדים וקבע כי לא נמצאה תשתית ראייתית לכך שהמיזוג יפגע בתחרות.
למורת רוחם של הפוליטיקאים, בית הדין קיבל את הערר של בנק מזרחי טפחות לצד עררים של הצדדים האחרים לעסקה, הפך את החלטת מ"מ הממונה על התחרות ואישר כאמור את המיזוג בין הבנקים. נזכיר כי שר הכלכלה, אלי כהן, וגם שר האוצר, משה כחלון, הביעו התנגדות חריפה למיזוג שיוציא שחקן משוק הבנקאות.
בחודש מאי 2018 החליט ממלא מקום הממונה על התחרות להתנגד למיזוג. בנק מזרחי, לצד צדדים אחרים לעסקה, הגיש ערר על החלטת מ"מ הממונה, בהליך שהתנהל בפני השופט עודד שחם בבית הדין לתחרות, במשך למעלה משנה. בפסק דינו קיבל בית הדין את טענות בנק מזרחי, וקבע כי רכישת בנק אגוד על ידי מזרחי אינה מעוררת חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור, ולא היה מקום להתנגד לה.
בנק מזרחי טען כי אין ממש בטענת הממונה כי בנק אגוד הוא בעל תמריץ ייחודי להתחרות באופן שונה מהבנקים האחרים, וכי בניגוד לעמדת הממונה על התחרות, הצעת "חשבון הפוך" המזוהה עם בנק אגוד אינה הצעת ערך ייחודית אשר היעלמותה תגרום פגיעה בצרכנים.
עוד טען בנק מזרחי כי חיזוקו כבנק תחרותי אשר שם דגש מיוחד על טיב השירות שניתן ללקוחותיו ומצליח להגדיל בהתמדה את נתח השוק שלו, תסייע לו להתחרות מול ענקי הבנקאות המקומית, בנק פועלים ובנק לאומי, באופן שיטיב עם הצרכנים.
השופט שחם כתב בסיכום ההחלטה, כי "הגדרת השוק עליה התבסס הניתוח בהחלטת הממונה מעוררת קשיים מהותיים, ואינה יכולה לעמוד. בחינת המעברים בין הבנקים, אשר היוותה נדבך מרכזי בהתנגדות למיזוג, מעוררת גם היא קשיים, הן במישור המושגי, הן במישור היישומי והמתודולוגי. בהתחשב במאפייניו של בנק אגוד, בדרכי פעילותו, בקשיים העומדים בפניו, לרבות במישור היעילות, ובהעדר אינדיקציה משמעותית בדבר השפעה של הבנק על השחקנים האחרים בשוק, אין בסיס לקביעה כי גריעתו של הבנק צפויה לפגוע באופן משמעותי בתחרות".
לדבריו, "מסקנה זו עומדת בעינה גם לנוכח רפורמות בענף הבנקאות, המצויות בשלבי התהוות שונים. נוכח כל אלה, עמדת מ"מ הממונה, כי המיזוג מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, בכל הנוגע לסל השירותים הבנקאי, אינה יכולה לעמוד, על פי התשתית הנרחבת שהוצגה".
"יש יסוד לקביעת מ"מ הממונה בדבר חשש סביר לפגיעה בתחרות בכל הנוגע לאשראי בתחום היהלומים. לא הונחה תשתית בדבר אפקט פרו תחרותי של המיזוג, העשוי להוות משקל נגד הולם לפגיעה זו. בנסיבות אלה, יש להחזיר את העניין למ"מ הממונה, על מנת שיידרש לשאלה האם ניתן להפיג את החשש האמור באמצעות קביעת תנאים. בהחלטה יתייחס מ"מ הממונה גם לעניין נוסף, אשר לא לובן בהחלטה מושא העררים, והוא השאלה האם חשש תחרותי שהעלה מ"מ הממונה, בדבר דפוסי פעולתו הצפויים של בנק מזרחי אם סך נכסיו המאזניים יתקרב ל-20% מסך הנכסים המאזניים במערכת, נותר בעינו גם בעקבות מכתבה הנזכר של סגנית המפקח על הבנקים", כתב שחם.
מניית בנק אגוד מזנקת ב-16% בבורסה בתל אביב. עם זאת, ההודעה למשקיעים במערכת המאיה יצאה רק לאחר כשעה מההודעה שהופצה מבית המשפט.
נציין כי ביה"ד ביטל את הסירוב למיזוג אך הורה להחזיר את התיק לממונה על מנת שתעצב את התנאים הנכונים לטיפול בתחום האשראי ליהלומים.
בנק מזרחי יוצג על ידי עוה"ד גיורא ארדינסט, דוני טולידאנו, מיכל רוטשילד ונוספים ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'בנק אגוד יוצג על ידי עוה"ד צבי אגמון ומתן מרידור ובעלי השליטה בבנק אגוד ייוצגו על ידי עוה"ד דליה טל וניבה ברג לבנת.
עו"ד צחי יגור, ראש תחום תחרות והגבלים עסקיים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, ששימש כיועץ בתחום התחרות לתאגידים בנקאיים, אמר היום כי "מדובר במכה קשה לרשות התחרות. ישנן מעט מאוד החלטות סירוב של רשות התחרות בתחום המיזוגים ואין כמעט ערעורים שמוגשים על החלטות של הרשות בתחום המיזוגים. מדובר בתקדים נדיר, שבנקודת המוצא שתי הרשויות הרלבנטיות (הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות) החזיקו בעמדות קוטביות, המנוגדות זו לזו ב-180 מעלות, לגבי ההשלכות התחרותיות של המיזוג שנמצא על הפרק".
"אם בוחנים את המקרה הנוכחי בפריזמה היסטורית, רשות התחרות לא תוכל "לספוג" פסילה שכזו, ויש לפיכך סיכוי גבוה שתערער לבית המשפט העליון, כפי שקרה בעבר, במיזוג בין דור-אלון וסונול, שבו בית המשפט העליון הפך את החלטת בית הדין להגבלים עסקיים ונתן תוקף להחלטת הסירוב למיזוג של הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן. מדובר במצב תקדימי, שבו החלטת סירוב מתייחסת למיזוג של מתחרה (בנק אגוד) שנתח השוק שלו זעיר, עם המתחרה השלישי בגודלו בשוק. צריך לזכור שחלקו של בנק אגוד במערכת הבנקאית עומד על כ-3% בלבד מהשוק-הבנקאי-הכולל, והדרך המקובלת במקרה כזה לטפל בהשלכות בעיתיות של המיזוג בסגמנטים נקודתיים (למשל, אשראי ליהלומנים, שבו בנק אגוד והמזרחי-טפחות הם הבנקים המובילים), היא באמצעות תנאים שיש בסמכות הממונה להתנות בהם את המיזוג".
לדבריו, "ביה"ד נתן משקל לעובדה שהתפעול הנוכחי של בנק איגוד הוא על סף הכדאיות הכלכלית, נוכח ההשקעות העצומות שנדרשות בתחזוקה והקמה של מערכת מחשבים בנקאית ועמידה בדרישות רגולציה שמתעדכנות חדשות לבקרים. בנוסף, אחת הטענות שעליהן נשענת החלטת הסרוב של הממונה היא אובדן של "גורם מחולל תחרות" (למשל בהקשר של "חשבון הפוך" שמאפשר ריבית על יתרת-זכות בעו"ש ששיווק בנק אגוד). טענה זו נדחתה משום שביה"ד סבר שבנק אגוד אינו מחולל תחרות משמעותי".