גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השחיתות והחילוט: הקשר המפתיע בין פסק הדין שעורר את סערת אפרופים לפרשת נתיבי ישראל

פסק הדין של העליון נוגע לסכסוך בין הרכבת לחברת "ביבי כבישים", הנאשמת בפרשת השחיתות בנתיבי ישראל ● המדינה חילטה לחברה 45 מיליון שקל, אבל בעקבות תוצאות פסק הדין תצטרך לשחרר את הכספים לטובת הרכבת

השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ, גלובס
השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ, גלובס

המפסידה הגדולה מפסק הדין שנתנו לאחרונה שופטי בית המשפט העליון, אלכס שטיין, עופר גרוסקופף ועוזי פוגלמן, שעורר דיון סוער בנוגע לתוקפה של "הלכת אפרופים" בדיני חוזים, היא דווקא מדינת ישראל.

לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", 45 מיליוני השקלים ש"נחסכו" לרכבת ישראל בעקבות קבלת הערעור שהחברה הגישה לעליון על החלטת ביהמ"ש המחוזי לחייב אותה לשלם אותם לחברת "ביבי כבישים ועפר", תפוסים על ידי המדינה במסגרת הליך פלילי שמנוהל נגד חברת "ביבי כבישים" ובעליה, יהודה בוזגלו. "ביבי כבישים" ובוזגלו הם נאשמים בתיק המכונה "פרשת השחיתות בחברת נתיבי ישראל" ובוזגלו נאשם כי נתן שוחד בסך שלושה מיליון שקלים לאלכס ויז'ניצ'ר, מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר (ראו מסגרת).

לאחרר קבלת הערעור של רכבת ישראל על ידי השופטים שטיין, גרוסקופף ופוגלמן, המדינה תצטרך כעת לשחרר את 45 מיליוני השקלים התפוסים ולהחזירם לרכבת. זאת, לאחר שבית המשפט העליון  קבע, כאמור, שהם שייכים לרכבת ולא לחברת הבנייה הנאשמת שהייתה בסכסוך חוזי עמה. הדבר עלול להקשות על המדינה לקבל לידיה את הכספים בסופו של ההליך הפלילי מהחברה ובעליה, אם הם יורשעו באישומים נגדם. עם זאת, יודגש שכמובן לאיש בפרקליטות המדינה אין טענה לביהמ"ש העליון. הפרקליטות/המדינה לא רוצה להחזיק בכספים ששייכים, לפי קביעת העליון, לרכבת ישראל ולא לחברה העומדת לדין.

פסק הדין של ביהמ"ש העליון בתיק המדובר עורר בימים האחרונים "סערה פרשנית" לאחר שעו"ד גיל ברינגר, מי שהיה היועץ לשעבר של שרת המשפטים, איילת שקד, טען בטורו השבועי ב"גלובס" כי ההחלטה הביאה ל"מות הלכת אפרופים" העוסקת בפרשנות דיני חוזים. בכתבה שפורסמה אתמול ב"גלובס", הביעו משפטנים בכירים, בהם פרופ' גבריאלה שלו, השופט העליון לשעבר, ד"ר יורם דנציגר, ופרופ' עלי בוקשפן, דעה אחרת. לדידם, הלכת אפרופים היא חיה ונושמת. עם זאת, הם אמרו שהשופט שטיין ניסה לקבוע להלכה סייגים וגבולות חדשים. פרופ' אייל זמיר ציין, בדומה לברינגר, כי פסה"ד של שטיין היה מנוגד להלכת אפרופים גם אם שטיין עצמו לא הודה בכך בפה מלא. עם זאת, גם פרופ' זמיר חזה שעמדת היחיד של שטיין לא תהפוך להלכה של ביהמ"ש העליון. לדבריו, "זו עמדה כה קיצונית ופורמליסטית שלא תזכה לתמיכה בקרב השופטים. אולי היא קצת תסיט את הספינה, אבל לא יותר מכך".

עיקר הסכסוך החוזי שבו דן ביהמ"ש העליון עסק בפרשנות חוזה לביצוע עבודות בנייה שנכרת בין "ביבי כבישים ועפר" לבין הרכבת. חברת הבנייה, שביצעה עבודות להרחבת ושיפור מסילת הרכבת, טענה כי המסגרת המשפטית שבה היא והרכבת מצויות, כמוה כ"חוזה יחס" שנועד להישאר פתוח להשלמות ולפרשנות שיפוטית. על הבסיס הזה החברה טענה כי הרכבת נותרה חייבת לה עשרות מיליוני שקלים בגין עבודות נוספות שהיא נדרשה לבצע בשל התנהלות הרכבת. זאת, אף שאלה לא פורטו במפורש בחוזה. הרכבת טענה מנגד, כי החוזה בינה לבין הרכבת היה מפורט, ברור, מחייב וסגור וכי היא מילאה בדיוק את כל האמור בו במפורש.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדת "ביבי כבישים", אך ביהמ"ש העליון הפך את ההחלטה. העליון קיבל, כאמור, את ערעור הרכבת על החלטת המחוזי ברובו, וקבע כי ביהמ"ש המחוזי התייחס בטעות אל החוזה בין הרכבת לבין חברת "ביבי כבישים" כאל "חוזה יחס", פתוח בעוד שבפועל החוזה היה קרוב מאוד במהותו ל"חוזה סגור עם התניה מלאה".

השופט שטיין קבע כי בנסיבות אלה, היה על בית המשפט המחוזי לנקוט גישה פורמלית ולהיצמד ללשונו הכתובה של החוזה, שלפיה הועברו התשלומים מהרכבת לחברת הבנייה. התוצאה הפרקטית הייתה ששטיין קיבל את ערעור הרכבת על התשלומים בסך 45 מיליון שקל שהיא חויבה בהם ופסק כי עליה לשלם רק 8,000 שקלים ל"ביבי כבישים".

יהודה בוזגלו מואשם במתן שוחד בסך 3 מיליון שקל לאלכס ויז'ניצר, לשעבר מנכ"ל חברת נתיבי ישראל

כתב האישום נגד חברת "ביבי כבישים" ונגד בעליה, הקבלן יהודה בוזגלו, הוגש על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ב-10 בפברואר 2019. לפי האישום, בוזגלו שילם למנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר, אלכס ויז'ניצר, תשלומי שוחד בהיקף של כ-3 מיליון שקל כדי שיאשר תשלומים נוספים לחברה בבעלותו בגין ביצוע עבודות תשתית שביצע עבור נת"י, שאותם תימחר בוזגלו מלכתחילה במחיר נמוך מאוד כדי לזכות במכרזים.

על-פי האישום, במספר הזדמנויות מסר בוזגלו לויז'ניצר את כספי השוחד בתוך תיק מנהלים, במשרדו של ויז'ניצר בנתיבי ישראל; ובהזדמנויות אחרות עובד של חברת ביבי כבישים העביר את השוחד לויז'ניצר, בשליחותו של בוזגלו, בפגישות שתואמו מראש עם ויז'ינצר לצורך כך והתקיימו בצידי הדרכים.

מהאישום עולה כי בתמורה לשוחד המתואר קיבלו בוזגלו וחברת ביבי כבישים מחברת נתיבי ישראל כספים בסך כולל של כ-230 מיליון שקל.

כתב האישום מייחס לבוזגלו מתן שוחד, מרמה בכוונה להתחמק ממס, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון.

כתב האישום נגד בוזגלו תיאר כיצד הוא ניגש באמצעות החברה שבבעלותו למכרזים לביצוע עבודות תשתית שפרסמה נתיבי ישראל, והציע מחיר נמוך מעלויות הביצוע הצפויות; לאחר מכן, על-פי הנטען, חיפש בוזגלו דרכים להגדיל את סך התשלום מנת"י עבור ביצוע הפרויקט, בין היתר בדרך של תשלומים עבור חריגים. מהאישום עולה כי אלמלא אושרו התשלומים עבור החריגים, החברה בבעלות בוזגלו הייתה נקלעת לבעיה כלכלית חריפה, מאחר שהתחייבה בהסכם לבצע את העבודה במחירים נמוכים.

על פי כתב האישום, כדי שנתיבי ישראל תאשר תשלומים נוספים בגין ביצוע עבודות חריגות שביצע לכאורה בוזגלו בפרויקטים באופן שיגדיל באופן משמעותי את הכנסותיו, נהג בוזגלו בתחילת הדרך להעביר שוחד למפקחים בנתיבי ישראל, כדי שאלה יאשרו לו תשלום על עבודות חריגות שביקש. כך, על-פי כתב האישום, שילם בוזגלו שוחד בסך של 10,000 שקל מדי חודש למפקח מסוים מטעם נתיבי ישראל כדי שיפעל לטובתו.

כתב האישום שהוגש נגד בוזגלו הצטרף לעוד כתבי אישום שהוגשו בבמסגרת הפרשה המכונה "פרשת נתיבי ישראל" (פרשה 618), מפרשיות השחיתות לכאורה הסבוכות ורחבות ההיקף שנחקרו בארץ בשנים האחרונות. הפרשה סובבת סביב החשד שבחברה נוצר במשך תקופה ארוכה מנגנון שחיתות, שנוהל בידי בכיריה, שחברו לספקים חיצוניים וקידמו את העסקתם בפרויקטים של החברה. זאת, לפי האישום, בתמורה לשוחד ולטובות הנאה. 

עוד כתבות

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"

מייסדי חברות Ermetic, Snappy ו-Pecan, שדורגו בעבר / צילומים: איל יצהר, אלעד מלכה

רווח במקום צמיחה: תובנות מהסטארט־אפים המבטיחים של השנים הקודמות

לקראת חשיפת 10 חברות הסטארט־אפ המבטיחות של גלובס לשנת 2024 ביום חמישי הקרוב, בדקנו מה אפשר ללמוד מחברות שדורגו פה בעבר וכעת מתמודדות עם מציאות שונה בחוץ ● "המשקיעים נוהרים להשקעה במספר מצומצם יותר של חברות, אך בעלות איכות גבוהה יותר"

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo & Scitex, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל HP Indigo, נועם זילברשטיין: "החוסן שלנו, במיוחד בעיתות משבר, הוא ששומר עלינו כמובילים עולמיים"

עם מפעל בקריית גת, תוך כדי פינוי עובדים וגיוס מילואים מסיבי, בחברת HP Indigo & Scitex, אחת המעסיקות הגדולות בהייטק הישראלי, התמודדו עם אתגרי המלחמה ● "לא מדובר בתקופה חד־פעמית, אלא במרתון שנצטרך להתמודד איתו", אמר נועם זילברשטיין, מנכ"ל החברה, במהלך כנס TECH IL של גלובס

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

איזי ג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את הטיסות לישראל עד סוף אוקטובר

אתמול הודיעה איזי ג'ט על השהיה זמנית של הפעילות לתל אביב וממנה עד 21 באפריל, אולם כבר אמש באתר החברה לא היה ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר. כעת הגיע האישור הרשמי ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

גיל שויד / צילום: גלובס

גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"

"אני גאה שצ'ק פוינט תמיד הייתה יציבה, לא הייתה שנה אחת שלא הרווחנו", כך אומר גיל שויד, מנכ"ל חברת הסייבר צ'ק פוינט ב-31 השנים האחרונות, בשיחה עם עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד, בכנס TECH IL של גלובס ● על השפעות המלחמה אומר שויד כי "הנזק המקומי הוא לא הבעיה, אלא הנזק שייגרם לטווח רחוק"

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים

תשואות קרנות הפנסיה והגמל: מעל כולם בלטו שוב המסלולים העוקבים אחר מדד ה-S&P 500 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלו הגופים המצטיינים

קרנות ההשתלמות רשמו במרץ תשואה ממוצעת של 2.3% במסלול הכללי ו-3.8% במסלול המנייתי ● אלטשולר שחם הצטיינה בכל המסלולים בחודש החולף, מור בלטה בסיכום הרבעון ● וגם: התשואות החריגות של מסלולי ה-S&P 500

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

נפרדת מתחומים עם רווחיות נמוכה: אלה הפעילויות ששטראוס מתכוונת למכור

קבוצת שטראוס חוזרת להתמקד בפעילויות הליבה שלה ומעמידה על המדף את חלקה במפעל וכוורת יד מרדכי, את פעילות הירקות הטריים והמצוננים "טעם הטבע" ואת רשת קפה עלית

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד בנק ישראל: "לשקל הדיגיטלי תהיה השפעה על התחרות בבנקים"

אנדרו אביר אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כי בשבועות הקרובים בנק ישראל יוציא לדרך פרויקט טכנולוגי משמעותי, כחלק מתהליך בחינת ההיתכנות להנפקת מטבע דיגיטלי ● לפי התוכנית של בנק ישראל, "השקל הדיגיטלי יהיה פלטפורמה לחדשנות"

ג'ו וג'יל ביידן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הנתונים נחשפים: כמה מרוויחים ג'יל וג'ו ביידן בשנה?

הנשיא האמריקאי והגברת הראשונה דיווחו על הכנסה ברוטו של 619,976 דולר ב-2023 ● לפי אתר החדשות אקסיוס, בני הזוג שילמו 146,629 דולרים למס ההכנסה הפדרלי - מדובר בשיעור מס של כ-24% ● בניגוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ביידן מקפיד לפרסם את דוחות המס שלו מאז שכהונתו התחילה