מחאת האקלים / צילום: Cheena Kapoor, רויטרס
ביום שני נפתחה במדריד פסגת האקלים השנתית של האו"ם, ואליה נהרו משלחות גדולות מרחבי העולם. זהו כנס האקלים החשוב בשנה, והוא מאחד לדיונים בני שבועיים דמויות מכל רצף העשייה הסביבתית. במסגרת הכנס, מציגים מומחים דו"חות ונציגי המדינות מדברים על השגת יעדי הסכם פריז ורבדים שונים של המשבר האקולוגי והצורך לייצר פתרונות מדינתיים, כלכליים וחברתיים, תוך שיתוף פעולה עולמי.
בפתח הכנס, הוצג דו"ח של השירות המטאורולוגי, ובו תחזית קשה לגבי העשור הבא; אם לא די בכך ששנת 2019 עשויה להיות אחת משלוש השנים החממות ביותר בהיסטוריה של מדידות הטמפרטורה, אנו הולכים לקראת עליית טמפרטורה של 4-3 מעלות. גם בישראל פורסם דו"ח מדאיג של השירות המטאורולוגי, לפיו ישראל מתחממת בקצב מהיר, כשמאז 1950 הטמפרטורה המוצעת עלתה בכ-1.4 מעלות והיא צפויה לעלות בעד 1.2 מעלות עד שנת 2050.
כמות המשקעים בישראל תפחת בעד 25% ומספר הימים החמים יעלה. ההשלכות הצפויות הן על כל תחומי החיים. פסגת האקלים, עם זאת, היא פוליטית - לא מדעית. כשהדו"חות המדעיים והנתונים הקשים מחייבים פעולה, מנהיגי העולם יצרכו לגבש תכנית חדשה וחסרת פשרות, שתצליח להדביק את קצב השינוי ולייצר פתרונות לבלימת משבר האקלים ככל שניתן, והתמודדות עם תוצאותיו הבלתי נמנעות. אך רגע לפני, כמה נקודות מעניינות מהימים האחרונים של פסגת האקלים.
1. בריאות ושינויי האקלים
ארגון הבריאות העולמי (WHO) הציג בפסגת האקלים במדריד סקר עולמי שביצע בנושא "בריאות ושינויי האקלים". הארגון מעריך כי אם היו מיושמים הצעדים שנקבעו עד עתה בהסכם פריז, ניתן היה למנוע את מותם של יותר ממיליון בני אדם בשנה.
לפי חישובי הארגון, הסיכונים הסביבתיים הנגרמים בשל שינויי האקלים מובילים ליותר מ-12 מיליון מקרי מוות בשנה. קשיים בנגישות מי שתייה ועלייה בתחלואה הם חלק מההשפעות הרבות עליהן מצביע ארגון הבריאות העולמי, המזהיר כי ככל שיחמיר המשבר, מדינות רבות יתקשו למצוא מקורות מימון להתמודדות עם הסיכונים הבריאותיים של שינויי האקלים.
2. חקלאות - מבעיה לפתרון
סקטור החקלאות מייצר כ-23 אחוז מכלל פליטות גזי החממה הנגרמים על ידי בני אדם, כאשר משקי גידולי בעלי חיים למאכל בני אדם הינם 14.5 אחוז מהפליטות הללו. פרקטיקות החקלאות המתועשות מצליחות לייצר כמויות מזון גדולות לשוק העולמי, אך גורמות לשחיקת קרקע משמעותית, לאובדן מגוון ביולוגי ולזיהום מים מתוקים. בנוסף, החקלאות שלנו דורשת כמויות אדירות של מים מתוקים ודשנים.
"אדמה הולכת לאיבוד באזורים חקלאיים פי 10-40 מהר יותר משיעור ההיווצרות שלה, מה שמעמיד בסכנה את הביטחון התזונתי של האנושות", אומר מומחה האדמה של UNEP, עבדלקרד בנסדה. לפי האו"ם, מדי שנה מאבדת האנושות שטח אדמה פורה בגודל הדומה ליוון, ו-33% משטחי האדמה ירדו בפוריותם.
תוכנית הסביבה של האו"ם מדברת על "החזרת פחמן למקום בו הוא שייך - האדמה", ומסבירה כי באמצעות פרקטיקות חקלאיות מרובות, נוכל לעזור באחסון כמויות אדירות של פחמן אטמוספרי בקרקע, ובמקביל לחדש את פוריות האדמה, בריאות הצמח ומערכות אקולוגיות שלמות. פרקטיקות חקלאיות המגדילות חומר אורגני בקרקע עשויות לתמוך בייצור מזון מוגבר, שיפור השמירה על המים, עמידות בפני בצורת וחוסן של המערכות האקולוגיות.
"במהלך הוועידה, עיקר הדיון נסב על איך לסייע לחקלאים להיערך לשינויי האקלים (לדוגמא, ע"י פתוח השקיה יעילה יותר) ופחות על יישום הפחתת פליטות מהסקטור החקלאי", מספרת פרופ' אופירה אילון, חוקרת בכירה, ראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן ופרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, המשתתפת בפסגת האקלים. "ניתן להעריך כי הסיבה לכך היא שכאשר יש להיערך, קל יותר לקבל לכך מימון בינלאומי. לנושא זה רלוונטיות עצומה לישראל. כמדינה שפיתחה חקלאות ושיטות חקלאיות מתקדמות, כנגד כל הסיכויים ( מחסור במים, יובש וחום), יש לנו הרבה מה להציע לעולם בתחום, ולא רק בשיטות קונבנציונאליות, אלא גם בשיטות מתקדמות כמו, למשל, חקלאות מדייקת.
3. מאחודים מאחורי המדע. אך האם המדענים זהירים מדי?
דו"חות המדענים מהווים בסיס לפעולה, כשהם בוחנים את המצב לאשורו ומהם נגזרים יעדים כמותיים מדידים איתן המדינות צריכות לעבוד. אך האם המדענים זהירים מדי, בשל חששות פוליטיים? במסגרת הפסגה נערך פאנל של מדעני ה-IPCC, בו נכחה מייסדת התנועה הירוקה וחברת הכנסת לשעבר יעל כהן פארן.
"בדיון של ה IPCC בעיקר הבנו כמה המדענים הולכים על קו דק כדי שלא יגידו שהם 'מוטים', ולכן הניסוחים שלהם כל כך זהירים", היא מספרת. "ובכל זאת בדוח האחרון היו יותר ברורים וחדים כי המצב קשה מאד. הם מדענים, הם מציגים את המדע כדי שישרת מדיניות, אבל לא אומרים לקובעי מדיניות מה לעשות, רק מה ההשלכות של אי עשייה. זה הקו הדק שהם מקפידים לשמור עליו".
בסוף הדיון, נגשה פארן לאחד המדענים, ואמרה לו שלדעתה הם צריכים "להבין שהם במלחמה. הבחירה של אנשים מסוימים להפוך את האזהרות והמחקרים של 97% מהמדענים ל'אמונה', מערערת את יסודות הציביליזציה שלנו. המדענים צריכים להבין זאת ולחדד את דבריהם".
במסגרת הוועידה, התקיים גם דיון מורחב בדו"ח ה-IPCC בנושא האוקיינוסים והקריוספרה. לפי הדו"ח, שינויי אקלים יגרמו לאובדן של עד 80 אחוזים של כיסוי הקרחונים, סיכון מוגבר לאירועי אקלים קיצוניים, מחסור במים ועליית חסרת תקדים במפלס הים.
בעשור האחרון, המסת הקרח בגרינלנד הוכפלה, ובאנטרקטיקה הקצב הוא פי שלושה לעומת העשור הקודם. בשכבת קפאת-העד (פרמה-פרוסט) כלואה כמות עצומה של מתאן, שעם המסת קפאת העד תשתחרר לאטמוספירה ותסב נזק רב. המדענים מעריכים שהמסת קפאת-העד עלולה להתחרש עוד לפני שנת 2040 - פרט שלא נכלל בדו"ח מפני שלא ניתן לקבוע במדויק את טווח השנים.
4. גרטה בדרך, פעילי הסביבה כבר שם
לפני כשנה וחצי החלה ברחבי העולם מחאת האקלים. ההפגנות החלו מפעולת היחיד של הצעירה השוודית גרטה טונברג, שהחליטה לשבות בימי שישי מחוץ לפרלמנט במדינתה, עד שהמבוגרים יפנו קשב למשבר האקלים. תוך זמן קצר הצטרפו אליה ילדים רבים ברחבי העולם שקיבלו השראה מפעילותה דרך הרשתות החברתיות, והם הקימו את "ימי שישי בשביל העתיד". בהפגנה הגדולה שהתקיימה בספטמבר השתתפו כ-6 מיליון איש ברחבי העולם, והפגנות מקומיות הצליחו להניע פוליטיקאים להכרזות על מצב חירום אקלימי ודחיפת הנושא בפרלמנטים.
טונברג, שהחלה מסע ארוך לוועידה שתוכננה להתקיים בצ'ילה, נאלצה לחזור ליבשת אירופה באמצעות "טרמפ" שמצאה עם סירה המופעלת באמצעות פאנלים סולריים, ופספסה את פתיחת הוועידה. היא הגיעה השבוע לחופי ליסבון, שהתה בה מספר ימים, וצפויה להשתתף בוועידה במהלך השבוע הבא וככל הנראה בהפגנת יום שישי היום בעיר.
הפעילים הסביבתיים הרבים מרחבי העולם כבר שם - בשטח הוועידה או בהפגנות ברחבי מדריד. בין אם מדובר באקטיביסטים שמשתתפים בדיונים או במפגינים רבים המקיימים מיצגי מחאה, פרופ' אילון שנכחה במספר פסגות אקלים בעבר, מספרת שמעולם לא הייתה הוועידה כל כך שוקקת - מלאת אנשים צעירים אקטיביסטים, שבאו לקחת חלק בנעשה.
בתוך כך, אמש התרחשה יוזמה מעניינת; 222 קבוצות הורים מ-27 מדינות ובהן ישראל, פרסמו פנייה משותפת מליבם אל נציגי הממשלות בפסגת האקלים של האו"ם. בפנייתם הם דורשים מהממשלות לקדם מדיניות אקלים נחושה ודחופה על מנת להגן על בריאותם, חייהם ועתידם של ילדים לפני שיהיה מאוחר מדי.
ההצהרה מבקשת מנציגי הממשלות הנושאים ונותנים בוועידת האקלים במדריד, רבים מהם הורים בעצמם, לזכור את תפקידם הדואלי כהורים וכשליחים, בשעה שהם פועלים להתמודדות עם מצב החירום האקלימי שישפיע על הילדים של היום ועל הדורות הבאים. "ההתחייבויות הפוליטיות הנוכחיות משאירות אותנו במסלול של עלייה קטסטרופלית של 3-4 מעלות בטמפרטורה העולמית. כל טון של פחמן שנפלט לאטמוספירה מקרב אותנו אל נקודות אל-חזור אקלימיות שעלולים להביא לחורבן האנושות עוד בימי חיינו וחיי ילדינו", כתבו ההורים.
מאיה גלזרמן-לשם מקבוצת 'הורים למען האקלים ישראל' פנתה לממשלת ישראל: "אנחנו, הורים לילדים, מודאגים מאוד ממשבר האקלים העולמי ומאזלת ידם של המנהיגים בטיפול בו. ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי רגיש במיוחד, והנזקים מהמגמות האקלימיות כבר מתרחשים וצפויים להחריף באופן קיצוני. אנחנו מחזקים את בני הנוער במחאתם האמיצה והחשובה, חוברים אליהם, ופונים בקריאה נחרצת אל מקבלי ההחלטות להכריז על מצב חירום אקלימי ולפעול בהתאם".
5. סחר בפליטות, קיזוז פליטות, מיסי פחמן. לאן מכאן?
למרות יעדי המדינות בהסכם פריז, השבוע פורסמו נתוני פרויקט הפחמן העולמי לפיהם פליטות גזי החממה מדלקים מאובנים יגיעו ב-2019 לשיא של כל הזמנים, ויעמדו על 36.8 מיליארד טון פחמן דו-חמצני. ואמנם, קצב הגידול השנתי היה נמוך ביחס לנתוני העבר, ועמד על 0.6% לעומת 2.1% ב-2018 ו-1.5% ב-2017. כעת, על כתפי המדינות מוטלת האחריות לחתוך באופן דרסטי את הפליטות, כשבמקביל האוכלוסייה העולמית הולכת וגדלה.
זהו אתגר מורכב הדורש לא רק צעדים דרסטיים ואומץ פוליטי - אלא גם התגייסות נחושה של המגזר העסקי, שנדרש להשתנות ולהתאים את עצמו לאחד האתגרים הגדולים ביותר שבפניהם ניצבה האנושות. בין אם מדובר בשינויים בליבת העסק או בהיטלים דוגמת מס פחמן - החדירה של נושא משבר האקלים לשיח החברתי והפוליטי, עתידה לייצר לאורך השנה עיסוק רב בתחום במדינות השונות, בהן גם ישראל.