דו"ח חדש של השירות המטאורולוגי מציג לראשונה ניתוח בהיקף נרחב של מגמות הטמפרטורה וכמויות המשקעים, על בסיס נתוני עבר מרחבי הארץ, וניתוח תחזיות של מודלים אקלימיים לעשורים הקרובים. הדו"ח מגלה כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס בשנים 1950-2017, כששלושים השנים האחרונות תרמו תרומה מכרעת לעליה זו. לפי התרחיש האופטימי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפוי לעלות עד סוף 2050 בעוד כ-0.9 מעלות צלזיוס, או בתרחיש הפסימי, בו האנושות לא נוקטת פעולה לצמצום פליטת גזי החממה, בכ-1.2 מעלות צלזיוס. כלומר, אם לא ישתנה דבר, בסה"כ מדובר בצפי עלייה של 2.7 מעלות בשנים 1950-2050.
עוד נמצאה עליה בתדירות מספר הימים והלילות החמים ביחד עם ירידה בתדירות הימים והלילות קרים, מגמה שצפויה להימשך. מגמת ההתחממות בולטת יותר בעונת הקיץ, הן במדידות העבר והן בתחזיות, כך שהקיץ הישראלי הופך חם יותר בכל שנה. כמות המשקעים הכללית בישראל פחתה בשלושים השנים האחרונות, ועל פי תחזיות המודלים היא תפחת עד סוף המאה ה-21 ב-15 עד 25 אחוז, מה שמעמיד בסכנת התייבשות את מקורות המים.
"הממצאים מראים בבירור שישראל מתחממת בקצב מהיר יותר מעלית הטמפרטורה הממוצעת העולמית, ביחוד בקיץ. מגמת העלייה בטמפרטורה בעשורים הקרובים גם היא ברורה. נראה שלקראת אמצע המאה עומסי החום שנחווה בתקופת הקיץ יהיו כבדים", אומר לגלובס ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. "אם היום לשוטט במישור החוף בחום אוגוסט זה תענוג קטן, בעוד כמה עשורים כאשר הטמפרטורה תעלה בעוד מעלה או שתיים זה עלול להיות משהו כל כך לא נעים שננסה להימנע ממנו".
עוד מוסיף סתיו כי "הממצאים מראים גם מגמה מדאיגה בכמויות המשקעים - נטייה כלפי מטה. אמנם לא רואים שינוי משמעותי ביחס לשנים האחרונות עד לאמצע המאה, אבל במחצית השנייה של המאה מגמת הפחתת המשקעים כנראה מתחזקת. יחד עם הגידול הצפוי באוכלוסייה, זו לא בשורה טובה למשק המים ובוודאי לא לחקלאות. אם בשנים האחרונות האקלים לא פינק את החקלאים, לקראת סוף המאה כנראה החקלאות תצטרך לעבור רוויזיה מקיפה על מנת להמשיך ולהתקיים בהיקפים משמעותיים. משק המים כנראה לא יוכל לוותר על מתקני התפלת מים גדולים".
בדומה למגמת ההתחממות הגלובלית, גם ישראל מתחממת - ואף בשיעור גבוה יותר. לפי המדידות, ניתן לזהות בבירור עלייה של הטמפרטורה הממוצעת מאז שנות השמונים. שיעור העלייה ב-30 השנים האחרונות עומד על 0.53 מעלות צלזיוס בעשור. במהלך שנות התשעים נרשמה עלייה בולטת. הן מגמת החימום ארוכת הטווח והן המגמה בתקופה הקצרה מובהקות סטטיסטית. מגמת החימום צפויה להיות גבוהה ב-1.8-1.5 מעלות צלזיוס בשנים 2021-2050 ביחס לממוצע בשנים 1961-1990. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ, בשנים 2021-2050, צפויה לעלות ב-1.9-2.2 מעלות צלזיוס בממוצע, ובעונת החורף עליית הטמפרטורה ממוצעת צפויה לעמוד על כ-1.3 מעלות.
ביחס לתקופת השנים 1961-1990 תדירות מספר הלילות הקרים, בהם הטמפרטורה הנמדדת עומדת על פחות מ-7 מעלות, נותרה ללא שינוי בשנים 1971-2000. ואמנם, ב-30 השנים האחרונות תדירות הימים הללו ירדה, ועל פי התחזיות האקלימיות צפויה להמשיך לרדת גם בעתיד, עד כדי הפחתה ממוצעת של כ-13 ימים בשנים 2021-2050. בניגוד לירידה במספר הלילות הקרים, נצפתה עליה מובהקת בתדירות מספר הלילות החמים בהם טמפרטורת המינימום גדולה מ-20 מעלות צלזיוס וביתר שאת בתקופה האחרונה, בדגש על מישור החוף. מגמה זו צפויה להתעצם אף יותר, כך שבמרבית מאזורי הארץ צפויה תוספת ממוצעת של מעל ל-40 לילות חמים בשנה ביחס למספרם בשנים 1961-1990, או תוספת ממוצעת של 21 לילות ביחס לשנים 1988-2017.
בנוסף, נמצא גידול מובהק בעשורים האחרונים בתדירות מספר הימים בהם טמפרטורת המקסימום גדולה מ-30 מעלות צלזיוס, מגמה שעל פי התחזיות האקלימיות צפויה להמשך גם בעשורים הקרובים. מספר הימים החמים באזור מישור החוף והשפלה צפוי לעלות ב-20 ימים בתרחיש האופטימי, או ב-40 ימים באם לא ינקטו פעולות לצמצום פליטות גזי החממה והגבלת עליית הטמפרטורה.
הכלכלה אינה חסינה
"שינוי האקלים אינו עוד תיאוריה אלא חלק מהמציאות של תקופתנו והשלכותיו ניכרות בכל רחבי כדור הארץ. זה מספר עשורים חוקרי האקלים מזהים שינויים של ממש בתבניות האקלים", כתבו מחברי הדו"ח. "התחזיות, המתבססות על המשך העלייה בריכוזם של גזי החממה, מראות כי שינויים אלו הם רק ההתחלה של תהליך אשר עתיד להתעצם במהלך המאה ולטלטל את כל מגזרי החברה, את ענפי המשק השונים וככל הנראה גם את מערך היחסים הבינלאומיים".
למגמות האקלימיות השפעות צפויות על כל תחומי החיים; התייבשות נחלים, פגיעה בעמידות המערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי היבשתי והימי, התגברות שכיחות של שריפות, התפרצות מינים פולשים ועלייה בזיהום האוויר. לצד כך, עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי החום - תופעה המחמירה במרחב אורבני צפוף, מעמידה בסיכון בריאותי רבים. האקלים המשתנה מהווה גורם משמעותי בהתפרצות מחלות, ואירועי מזג אוויר קיצוניים שתדירותם תעלה - צפויים להגדיל תחלואה ועומסים בבתי החולים.
הכלכלה איננה חסינה מפני תוצאות המשבר האקלימי, והוא צפוי לכווץ את הכלכלה העולמית וגם את כלכלת ישראל עד סוף המאה. ההשפעה על היבולים החקלאיים ברורה; כמותם ואיכותם עלולה להינזק באופן משמעותי, וגם מקורות המים אינם חסינים מפגיעה. צפויה עליה במליחות מי התהום וירידה באיכותם, וכן ירידה בפוטנציאל הפקת המים. צפויה הפחתה משמעותית בכמות המים באגן היקוות של הכינרת ושינויים במליחות מי הכינרת.
הדו"ח של השירות המטאורולוגי ממחיש את הדחיפות לא רק בהפחתת פליטות גזי החממה, אלא גם בהיערכות להתמודדות בפועל עם תוצאות משבר האקלים. ביולי אשתקד התקבלה בממשלה החלטה 4079, "היערכות ישראל להסתגלות עם שינויי אקלים", מתוך הבנה כי הסתגלות היא תהליך ארוך טווח. ההחלטה קוראת למשרדי הממשלה לבנות תוכנית הסתגלות והיערכות, ובכך "להקטין את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ולמקסם את התועלות מתוך ההזדמנויות שיעלו".
מתוך כך, קמה מנהלת שינויי אקלים, האמונה על תכלול עבודת משרדי הממשלה בנושא. נכון לעת הזו, המנהלת איננה מתוקצבת ולא מוקצה לה כוח אדם ייחוד. לדברי ד״ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית לשעבר של המשרד להגנת הסביבה ומי שהובילה את התכנית הלאומית להיערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים, ״התכנית חייבת להיות מובלת ע״י מדען אקלים וכן חייבת להיות מתוקצבת לפחות בעבור הקמת מרכז חישובי לאומי שיספק נתונים, מידע, הערכות ומחקר באופן שוטף בנושאים אקלימים והידרו-אקלימים וברזולוציה גבוהה עבור כלל משרדי הממשלה וגופי מחקר בכלל שעבודתם תורמת להבנת השינויים האקלימים בישראל ובאזור, שכן אחרת לא נוכל לדעת באיזה קצב ולמה להיערך. העדר השקעה כזו גובלת בחוסר אחריות לאומי".
תגובת גרינפיס ישראל לדו"ח השירות המטאורולוגי: "הנתונים חושפים היום בבירור שאנחנו במצב חירום אקלימי ולכן עלינו לפעול בהתאם. היום קיבלנו אישוש נוסף לכך שהמשבר הזה לא ייפסח על ישראל; המזרח התיכון הוא אזור מוכה אקלים בו קצב ההתחממות גבוה פי 2 מהממוצע העולמי ואנו כבר חווים גלי חום מתמשכים ובצורת כרונית שמאיימת על היציבות האזורית. ממשלת ישראל לא עושה את הצעדים המינימליים הנדרשים כדי להתמודד עם המצב, עליה להכריז לאלתר על מצב חירום אקלימי ולהודיע על הפסקת חיפושי הנפט והגז בישראל.
"בנוסף יש למנוע ממשרדי האנרגיה, האוצר והכלכלה לטרפד את מאמצי המשרד להגנת הסביבה להעביר עד סוף שנת 2020 חוק שמטרתו להעביר את המשק הישראלי לכלכלה דלת פחמן. שריפת דלקים מזהמים, צריכה מופרזת של בשר והרס מערכות אקולוגיות חיוניות כמו יערות העד והאוקיינוסים, מחממים את כדור הארץ וגורמים לתופעות של מזג אוויר קיצוני כמו גלי חום, שריפות, בצורות והצפות. כנגד כל היגיון ולמרות האזהרות החדות, פליטות גזי החממה ממשיכות לטפס וזו לא פחות מפצצה מתקתקת. אנחנו עומדים בפני עידן שבו חלק ניכר מהחי והצומח על פני כדור הארץ ייכחד וגלים של מאות מיליוני פליטי אקלים יחפשו אחר מזון ומחסה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.