עו"ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה היום (ב') את עתירתם של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ובתו זוגו בר כץ לבטל את החלטת בית משפט השלום, שדחתה את בקשתם לקבלת חומר לביסוס טענתם לאכיפה בררנית.
כזכור, בדצמבר 2018 הוגש נגד נוה ובת זוגו בר כץ כתב אישום בפרשת "ביקורת הגבולות בנתב"ג", שבמסגרתה הואשם נוה כי סייע לכץ לעבור במעבר הגבול ביציאה מישראל בדרכם לחופשה זוגית בתאילנד, ובכניסה אל ישראל כשחזרו מהחופשה, ללא הצגת דרכון.
במסגרת זו, נטען, החליטו נוה ובת זוגו לפעול במרמה ושלא כחוק, ביחד, ליציאת בת זוגו של נוה מישראל, ובהמשך לכניסתה חזרה לישראל, מבלי שזו תתייצב בפני בקר גבולות או עמדה ממוכנת, ובכך, במרמה ושלא כחוק, לשבש, למנוע ולהעלים את תיעודן הרשמי של יציאתה וכניסתה. בגין מעשים אלה הועמדו השניים לדין בגין כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק וכן קבלת דבר במרמה בצוותא.
פרקליטי השניים טענו כי מדובר באכיפה בררנית פסולה, ולטענת נוה, מדובר ברדיפה אישית נקמנית של ניצן. טענה זו הוכחשה בצורה נחרצת בידי פרקליט המדינה. השניים דרשו לקבל את כל כתבי האישום שהוגשו בגין מעבר גבול ללא החתמת הדרכון וכן את כל המקרים שבהם הוחלט על-ידי משטרת נתב"ג שלא להגיש כתב אישום בפרשה כדי שיוכלו לטעון לאכיפה בררנית. הפרקליטות סירבה לדרישת הסנגורים, ונשיאת בית המשפט השלום בלוד עינת רון קיבלה את עמדת הפרקליטות כי נוה לא הוכיח ראשית ראיה לאכיפה בררנית המצדיקה את מסירת החומרים.
סנגורי נוה לא אמרו נואש ועתרו נגד החלטת השופטת רון לבג"ץ. היום ניתן פסק הדין על-ידי השופט יצחק עמית, אליו הצטרפו עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.
השופטים קבעו כי הנטל להנחת תשתית ראייתית ראשונית לביסוס הדרישה לקבלת מידע ומסמכים בנוגע למדיניות האכיפה מוטל על הנאשם; וכי נטל זה נמוך מהרף שנדרש לצורך סתירת חזקת התקינות ולהוכחת האכיפה הבררנית עצמה; וכי המסגרת לבירור טענות בדבר אכיפה בררנית היא סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי במסגרת ההליך הפלילי עצמו, ולא באמצעות עתירה לבג"ץ.
עורכי הדין בעז בן-צור, כרמל בן-צור וגיא רוה, באי-כוחו של אפי נוה, מסרו בתגובה: "היום ניתן פסק הדין בעתירה שהגישו אפי נוה ובר כץ (בג"ץ 4922/19). העתירה נסובה על החלטתו של בית המשפט השלום, במסגרת ההליך הפלילי בפרשת נתב"ג, שקבע כי אין לעותרים זכאות לקבלת חומרים לטובת הוכחת טענה בדבר אכיפה בררנית. במסגרת פסק הדין הובהרה לראשונה המסגרת הדיונית לעניין בקשות לקבלת מידע להוכחת אכיפה בררנית. בית המשפט העליון קבע כי העותרים רשאים לפנות בעניין בשנית לבית המשפט השלום, ויהיו זכאים לקבלת החומרים, בכפוף לעמידה בנטל ראשוני בלבד, בשלב העלאת הטענה לאכיפה בררנית גופה".
עוד נמסר מעורכי דינו של נוה כי "הובהר בסוף פסק הדין כי הזכות להעלות את הטענה לאכיפה בררנית שמורה לעותרים".
*** חזקת החפות: אפי נוה הוא בגדר נאשם בכפוף לשימוע בפרשת "מין תמורת מינוי" ונאשם בפרשת "ביקורת הגבולות". הוא מכחיש את האישומים נגדו, טרם הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות. גם בת זוגו בר כץ טרם הורשעה בביצוע עבירה, ועומדת לה חזקת החפות.