אפי נוה לבג"ץ: הורו לפרקליטות להעביר לידי חומרים נוספים ב"פרשת ביקורת הגבולות"

יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר הגיש הבוקר (ה') עתירה לבג"ץ, במסגרתה הוא מבקש משופטי העליון להורות על הפרקליטות להעביר לידיו מידע נוסף על תיקים דומים שבהם הוגשו כתבי אישום נגד ישראלים בגין כניסה שלא כדין בגבולות ישראל, בדומה לכתב האישום שהוגש נגדו ונגד בת זוגו, בר כץ, ב"פרשת ביקורת הגבולות". במסגרת הפרשה מואשם נוה בהברחת בת זוגו בגבול בנתב"ג, מבלי שזו תציג את דרכונה כנדרש.

העתירה הוגשה על ידי נוה וכץ נגד פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) ונגד נשיאת בית משפט השלום, עינת רון, בעקבות החלטת הנשיאה רון משבוע שעבר במסגרתה נדחתה בקשתו המקדמית של נוה לקבל חומרים נוספים מהפרקליטות, כדי להוכיח את טענתו כי במקרים אחרים הדומים לשלו המדינה נמנעה מהגשת אישומים ולבסס את טענתו, כי קיימת אכיפה בררנית נגדו. הנשיאה רון דחתה טענות אלה וקבעה שלא הוכחה תשתית ראייתית לביסוס חשד לאכיפה בררנית.

בעתירה שהגישו לבג"ץ, באמצעות עוה"ד בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, ממשרד בעז בן-צור ושות', טוענים נוה וכץ, כי ביהמ"ש דחה את בקשתם "תוך קביעת 'נטל' מומצא שבו על נאשמים לעמוד לצורך הגשת בקשה כאמור". לטענת נוה וכץ, הנשיאה רון קיבלה בכך את עמדת הפרקליטות לפיה על המבקש חומר נוסף כדי להוכיח אכיפה בררנית לעמוד ב"נטל ראשוני ממשי" להוכיח "חשד לאכיפה בררנית". זאת, לטענתו, בניגוד לפסיקה המחייבת של בית המשפט העליון , אשר קבעה כי בבקשה מסוג זה - בקשה המקדימה את טענת האכיפה הבררנית, ומטרתה קבלת חומר לביסוס טענה כאמור - אין המבקש חייב לעמוד ב"נטל" כלשהו.

עוד טוענים נוה וכץ, כי בהחלטתה אף הגדילה השופטת רון לעשות, ודחתה, הלכה למעשה, את טענתם לאכיפה בררנית לגופה. "כזאת עשה בית משפט קמא, אף שהעותרים הבהירו מפורשות כי הם טרם מעלים את טענתם לאכיפה בררנית, בשל כך שהמועד הקבוע בחוק להעלאת טענה כאמור (לאחר הקראת כתב האישום ופתיחת המשפט) עוד לא הגיע. לפיכך, וכפי שיוסבר להלן, מדובר בהחלטה אשר ניתנה בחוסר סמכות", נכתב בעתירה לבג"ץ.

בנסיבות מבקשים נוה וכץ מבג"ץ לבטל את ההחלטה וכן להורות על הפרקליטות להעביר להם את החומרים המבוקשים על ידם שעיקרם: כל כתבי האישום שהוגשו בין השנים 2011 ל-2018 בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל ובעבירה של קבלת דבר במרמה, במקרים בהם מדובר בכניסה או ביציאה בלתי מתועדת של אזרחים ישראליים, נושאי דרכון תקף, שלא היתה מגבלה משפטית או מניעה משפטית או אחרת, לכניסתם וליציאתם מן הארץ. לחלופין, התבקשו כתבי אישום שהוגשו תיקי החקירה המלאים -בשלוש השנים האחרונות. עוד ביקש נוה נתונים מלאים ביחס לכל המקרים בהם התקיימה יציאה או כניסה לישראל ללא הצגת דרכון משנת 2011 ומה עלה בגורלם של מקרים אל, ובנוסף תיאור ההחלטה לסגור את התיק וליבת העובדות ששימשו בסיס .

נשקל מעמדו הציבורי והפרסום הרב לו זכה

בפברואר השנה התיישב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, לראשונה על ספסל הנאשמים בבית משפט השלום בראשון-לציון, במסגרת הדיון הראשון במשפטו הפלילי בפרשה. במסגרת הפרשה הוגש נגד עו"ד נוה ובת זוגו כתב אישום המייחס להם מעבר בביקורת הגבולות בנתב"ג מבלי להחתים את דרכונה של בת הזוג.

הגם שבימים אלה מאפילה על פרשת "ביקורת הגבולות", החקירה המתנהלת נגד נוה בפרשה המכונה "פרשת המין והמינויים" - אשר במסגרתה חשוד נוה, בין היתר, בקידום מינויים לשפיטה בתמורה לשוחד מיני - מעוררת גם פרשת ביקורת הגבולות עניין רב.

משפטם של נוה ובת זוגו בר כץ מתקיים בפני נשיאת השלום ראשל"צ, השופטת רון. במסגרת הדיון הראשון שהתקיים בתיק הציג נווה את בקשתו לקבל חומרים נוספים מהפרקליטות. לטענת נוה, המדינה נוקטת כלפיו באכיפה בררנית, ועל כן הוא דרש מגוון חומרים מהפרקליטות, ובהם דוגמאות לתקדימים ולמקרים אחרים שבהם הוגשו אישומים כמו אלה המיוחסים לו. נוה אף מלין על כך שהמדינה שקלה את מעמדו הציבורי וכן את הפרסום הרב לו זכתה הפרשה כחלק מהשיקולים לטובת הגשת אישום נגדו - כאשר לטענתו, אסור היה לשקול שיקולים אלה כלל.

בתגובה שהגישה המדינה לטענות הוצגו שלל כתבי אישום שהוגשו בשנים האחרונות ואשר מוכיחים לגישת המדינה, כי אין אכיפה בררנית נגד נוה. עוד לטענת המדינה, נוה אינו זכאי לקבל את החומרים המבוקשים על-ידו.

הנשיאה רון, קיבלה, כאמור, את עמדת המדינה וכתבה, בין היתר, "אינני סבורה כי ההגנה ביססה תשתית ראייתית ראשונית לטענת אכיפה ברננית" כתבה השופטת וציינה כי "פעולתן של רשויות התביעה הינה פעולה שלטונית מנהלית אשר עומדת לה חזקת התקינות המנהלית והיקף ההתערבות של בתי המשפט בפעולה שלטונית ספציפית זו של החלטה האם להעמיד לדין, את מי להעמיד לדין ובאילו סעיפי עבירה יואשם הנאשם הינו מצומצם ביותר".

במקרה של נוה וכץ, ציינה, כי המדינה הציגה את מדיניות האכיפה אשר הייתה נהוגה בתחום עבריינות המעבר בגבולות ישראל, תוך התייחסות למגוון נסיבות אפשריות בהן בוצעו העבירות עד תחילת 2018, כאשר ככלל באשר לאזרחים ישראלים אשר מבצעים עבירות אלה, מעמידים לדין, גם אם מדובר בעבירה ראשונה.

מנגד, קבעה, הנאשמים לא הצביעו על כל בעיה במדיניות האכיפה הנוהגת וביישומה ולא הוצגו דוגמאות ליישום בעייתי של המדיניות האמורה או לכך שהמדיניות עצמה אינה סבירה.

פגיעה חריפה וקשה בזכויות

לטענת נוה וכץ, "החלטה זו, אשר דוחה טענת הגנה מרכזית של הנאשמים שטרם נטענה (טענה אשר החוק מקנה להם זכות לעלות, במועדים הקבועים בו) - כך שלנאשמים לא הייתה ההזדמנות לבסס טיעוניהם בעניינה - פגעה פגיעה חריפה וקשה בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות".

נוה וכץ מציינים עוד, כי בג"ץ אמנם אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות מסוג זה של בית משפט השלום, "ואולם", הם כותבים, "נוכח הפגיעה החריפה בזכויותיהם; בשל כך שמדובר בהחלטה שניתנה בחוסר סמכות ובשרירות; בהינתן שמדובר בהחלטה המבטאת מדיניות של המדינה הסוטה מזו שעליה הוצהר בפני בית משפט נכבד זה; נוכח השלכות הרוחב של ההחלטה; ועל רקע העובדה שקרוב לוודאי לא ניתן יהיה לתקן את המשגה בערעור על פסק הדין הסופי - יתבקש בית המשפט הנכבד לתקן את המעוות, ולקבל את העתירה כמפורט ברישה לדברים".

החופשה בתאילנד וההתפלחות בגבול

כתב האישום נגד נוה ובת זוגו הוגש בדצמבר אשתקד על-ידי פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) לבית משפט השלום בראשון-לציון, והוא מייחס להם עבירה של יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא.

על-פי האישום, שהוגש על-ידי עו"ד רועי רייס, במועדי האירועים שהתרחשו במעברי הגבול היה נוה פרוד מאשתו ובעיצומו של הליך גירושים ממנה, אשר אף גלש לכדי הליך אזרחי בינה לבין בת זוגו, הנאשמת הנוספת באישום.

באותה תקופה החליטו נוה ובת זוג לטוס יחד לנופש בתאילנד ורכשו כרטיסי טיסה מישראל לתאילנד, שיציאתה ביום 20.9.18 בשעות הלילה וטיסה מתאילנד לישראל שנחיתתה ביום 2.10.18 בשעות הבוקר. לטענת המדינה, נוה ובת זוגו תכננו מראש את "ההתפלחות" במעברי גבול.

על-פי האישום, לפני טיסתם לתאילנד, על רקע סכסוך הגירושים וכדי להשיג לכל אחד מהם בפני עצמו ולשניהם יחד כבני זוג תועלת בקשר לסכסוך הגירושים, ביקשו נוה ובת זוגו לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת מחוץ לארץ.

במסגרת זו, נטען, החליטו נוה ובת זוגו, בהחלטה משותפת אותה קיבלו מראש, לפעול במרמה ושלא כחוק, ביחד, ליציאת בת זוגו של נוה מישראל, ובהמשך לכניסתה חזרה לישראל, מבלי שזו תתייצב בפני בקר גבולות או עמדה ממוכנת, ובכך, במרמה ושלא כחוק, לשבש, למנוע ולהעלים את תיעודן הרשמי בתיעוד המעברים של יציאתה וכניסתה כאמור, באופן שתשוקף רק שהיית נוה, כביכול ללא בת זוגו, מחוץ לארץ.

את הדרך לעשות זאת, כך לפי כתב האישום, הציע נוה בעצמו. על-פי האישום, במסגרת ההחלטה המשותפת ולשם יישומה, ביום 20.9.18 בשעה 21:05 הגיעו בני הזוג לאולם ביקורת הגבולות וצעדו יחד לאחת העמדות הממוכנות. נוה הזדהה בדרכים הנדרשות בפני העמדה הממוכנת, וזו הנפיקה עבורו גייט פאס. לעומת זאת, בת זוגו, אשר עמדה לצדו, לא הזדהתה בעצמה בשום שלב ובשום צורה, לא בפני בקר גבולות ולא בפני עמדה ממוכנת. עם קבלת הגייט פאס, מסר אותו נוה לידי ולשימוש בת זוגו, השניים השתהו פרק זמן נוסף מול העמדה הממוכנת, ואז צעדו יחד לכיוון אזור שערי המעבר - ובשעה 21:06 עברה בת הזוג בשער המעבר באמצעות הגייט פאס שהונפק עבור נוה, תוך יצירת מצג כוזב כאילו מדובר בגייט פאס שהונפק עבורה.

במקביל, נוה נצמד אל גבה של נוסעת אחרת שעברה בשער המעבר באמצעות הגייט פאס שהיה ברשותה, צעד מאחוריה בעקבותיה בזריזות וכך השתחל ועבר בשער המעבר יחד עמה בו-זמנית.

על-פי האישום, מספר בקרי גבול שהוצבו ושהו בסמוך לשערי מעבר אלה לא הבחינו בהתנהלותם הקלוקלת של בני הזוג, ואלה המשיכו לדרכם ובהמשך טסו לתאילנד כמתוכנן.

השתחל ועבר בשער המעבר יחד עם בת זוגו

החופשה הסתיימה, ונוה ובת זוגו נחתו חזרה בארץ ביום 2.10.18 בשעה 7:00 והגיעו לאולם ביקורת הגבולות - ואז, פעם נוספת, הזדהה נוה בדרכים הנדרשות בפני העמדה הממוכנת, וזו הנפיקה עבורו גייט פאס, ובת זוגו אשר עמדה לצידו לא הזדהתה בעצמה בשום שלב ובשום צורה. פעם נוספת, נטען, עם קבלת הגייט פאס, מסר אותו נוה לידיה ולשימושה, ואז השניים צעדו יחד לכיוון אזור שערי המעבר.

על-פי האישום, "בשעה 07:02, פעם נוספת, עברה בת הזוג של נוה בשער המעבר באמצעות הגייט פאס שהונפק עבור נוה, תוך יצירת מצג כוזב כאילו מדובר בגייט פאס שהונפק עבורה, ובמקביל, בתיאום עמה ובעזרתה, נצמד נוה אל גבה, צעד מאחוריה בעקבותיה בזריזות וכך השתחל ועבר בשער המעבר יחד עמה בו-זמנית".

אך הפעם בקרית גבול שהוצבה ושהתה בסמוך לשערי מעבר אלה הבחינה ב"התנהלותם הקלוקלת", כלשון האישום, ניגשה אליהם ותשאלה אותם תשאול ראשוני בנושא.

עוד על-פי האישום, במהלך התשאול הראשון בפני בקרית הגבול "היתמם" נוה, הציג בפני בקרית הגבול מצג כוזב לפיו הם אינם יודעים במה מדובר, ותחילה אף טען בפני הבקרית בכזב שכלל אינו מכיר את בת זוגו - אותה בת זוג עמה חזר רגע לפני כן מחופשה זוגית בתאילנד.

בקרית הגבול עיכבה את השניים לבירור מעמיק יותר, אשר הוביל בסופו של דבר לחשיפת וחקירת הפרשה שהולידה את כתב האישום.

בעקבות הגשת כתב האישום פרש נוה מהוועדה לבחירת שופטים, וזמן קצר לאחר מכן נחשפה חקירה חדשה המתנהלת נגדו בימים אלה - חקירת החשד לעבירות על טוהר המידות במסגרת תפקידו כנציג לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים.

*** חזקת החפות: חקירת המשטרה בחשד לשוחד מיני סביב מינוי שופטים נמצאת בראשיתה; ובפרשת ביקורת הגבולות - כתב האישום רק הוגש, טרם נשמעה הגנתם של הנאשמים, ולא ידוע כיצד ההליכים הפליליים יסתיימו. יודגש כי כל המעורבים בשתי הפרשות, ובהם אפי נוה ובר כץ, הם בחזקת חשודים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.