ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"; עיצוב: טלי בוגדנובסקי
דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס את הקבינט לדיון ביטחוני רגיש ובהול עקב מידע על כך שהג'יהאד האיסלמי מתכנן פיגוע ענק בתוככי ישראל. באותו היום עולה לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים איש העסקים שאול אלוביץ', שמואשם בידי המדינה כי נתן שוחד לנתניהו. וכך, בזמן שנתניהו נדרש לקבל החלטות ביטחוניות גורליות למדינה, מדווחים עשרות כתבים על כל מילה מעדותו של אלוביץ', שבמהלכה מעמתת אותו התובעת ליאת בן-ארי עם הראיות שמוכיחות לשיטתה כי נתן שוחד לראש הממשלה.
סיטואציה כזאת נשמעה בעבר בדיונית, אבל החלטת היועמ"ש אביחי מנדלבליט ב-21 בנובמבר להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, לצד הנחישות שנתניהו מפגין שלא לפרוש מתפקידו גם לאחר הגשת כתב האישום, עלולות להפוך אותה לממשית.
הסיטואציה הזו תימנע אם יקרו אחד מארבעה תרחישים: הראשון, שהפך ליותר מוחשי בימים האחרונים, הוא שהיועמ"ש ו/או בג"ץ ימנעו את התמודדותו המחודשת של נתניהו על ראשות הממשלה; התרחיש השני שימנע את הסיטואציה שהוצגה בתחילת הכתבה, הוא שנתניהו יצליח לקבל חסינות מפני העמדה לדין מהכנסת; התרחיש השלישי הוא שנתניהו יחתום על הסדר טיעון עם הפרקליטות שימנע את הצורך לנהל משפט נגדו, אך יאלץ אותו לפרוש מהחיים הפוליטיים; והתרחיש הרביעי הוא פוליטי ולא משפטי - אם הליכוד ידיח את נתניהו מראשות המפלגה בבחירות הפנימיות, או יספוג כישלון בבחירות השלישיות ברצף שמתרגשות עלינו, נתניהו לא יהיה ראש הממשלה.
1. נתניהו מנצח בבחירות ומשיג חסינות מהכנסת
תרחיש "משפטי" שימנע את משפטו של נתניהו כראש ממשלה מכהן הוא שאחרי סבב הבחירות השלישי, נתניהו יצליח לקבל מהכנסת חסינות מפני העמדה לדין. לנתניהו נותרו כשלושה שבועות להודיע האם בכוונתו לבקש חסינות. ואולם ההליך צפוי להתעכב מכיוון שוועדת הכנסת, שדנה בנושאי חסינות, תחזור לפעול רק אחרי הבחירות.
אם הוועדה תאשר את בקשת נתניהו, הוא יצטרך לקבל גם את אישור המליאה. יש כמה עילות לקבלת חסינות שנתניהו יכול לנסות להסתמך עליהן. למשל, לטעון כי כתב האישום נגדו "הוגש שלא בתום-לב או תוך אפליה". ואולם, נתניהו יצליח להשיג חסינות רק אם יהיה לו רוב בכנסת.
אם נתניהו יזכה בחסינות, תעלה שאלה מעניינת, איך זה ישפיע על מצבם של שלושת הנאשמים הנוספים - ארנון (נוני) מוזס, המואשם בהצעת שוחד לנתניהו בתיק 2000, ושאול ואיריס אלוביץ', המואשמים במתן שוחד לנתניהו בתיק 4000. מבדיקה שערכנו עלה כי אם נתניהו יצליח לקבל חסינות מהכנסת, תוכל הפרקליטות לנהל את משפטם של אלוביץ' ומוזס, או נגד אחד מהם, בזמן שנתניהו ממשיך לכהן כראש הממשלה ונהנה מהחסינות. במקרה כזה, תאורטית, ינוהל המשפט נגד נתניהו עם תום כהונתו הציבורית, אחרי שמשפטם של מוזס ואלוביץ' כבר הסתיים.
ניהול משפט אחד לחשודים שמואשמים במתן שוחד לאיש ציבור - ומשפט שני, נפרד, לאיש הציבור המואשם בקבלת שוחד - הוא פרקטיקה מקובלת של התביעה. כשהפרקליטות רוצה להשתמש בעדות של נותן השוחד נגד מקבל השוחד - ובכלל, כשהפרקליטות רוצה שנאשם אחד יעיד נגד אחר - היא מגישה נגדם שני כתבי אישום נפרדים ומנהלת שני משפטים נפרדים. זה קורה במצבים שבהם הפרקליטות חוששת שבית המשפט יסבור כי אין בידיה די ראיות להוכחת אשמתו של מקבל השוחד, ללא הבאת עדותו וחקירתו במשטרה של מי שמואשם כי נתן לו את השוחד.
כך קרה למשל במשפט פרשת ישראל ביתנו (תיק 242). המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה רצתה להשתמש בעדויות ובחקירות במשטרה של הנאשמים במתן שוחד לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, ולראש מטה ישראל ביתנו לשעבר, דאוד גודובסקי, ולכן החליטה להגיש שני כתבי אישום נפרדים, ובהתאם, לנהל כמעט במקביל שני משפטים נפרדים באותה פרשה.
משפטם של מקבלי השוחד, קירשנבאום וגודובסקי, התנהל בפני שופט המחוזי בתל-אביב (נגד קירשנבאום עדיין מתנהל), ירון לוי. באולם אחר באותו בית משפט התנהל משפטם של נותני השוחד בפני השופט הוותיק צבי גורפינקל. החלטה על ניהול שני כתבי אישום נפרדים באותה פרשת שוחד בפני שני שופטים נפרדים, טומנת בחובה את הסיכון מבחינת הפרקליטות שמשפט אחד יסתיים בזיכוי, חלקי או מלא - והשני בהרשעה, חלקית או מלאה. שהרי ידוע שגם זהות השופט יכולה להשפיע על גורל ההליך.
אם אכן נתניהו יזכה בחסינות ויופרד כתב האישום נגדו מכתב האישום נגד מוזס ואלוביץ', ייכנס האלמנט המשמעותי הנוסף של חלוף הזמן בין שני המשפטים. במקרה שבו ינוהל משפט נגד אלוביץ' ומוזס, או נגד אחד מהם, יוכל נתניהו להרוויח מכך. סנגוריו של נתניהו יוכלו במצב כזה לשבת מהצד וללמוד לעומק את החולשות ואת החוזקות של טיעוני התביעה וראיותיה ולהתכונן במשך שנים למשפט שייערך לנתניהו לאחר הסרת החסינות. במקרה שמשפטם של אלוביץ' ומוזס יסתיים בזיכוי, הדבר ישפיע לטובה על מצבו של נתניהו.
אפשרות תאורטית נוספת, סבירה פחות אך קיימת, היא שבמקרה שנתניהו ישיג חסינות, יידחה משפטם של אלוביץ' ומוזס, כדי שלא לנהל אותו בנפרד ובמרווח זמנים כה גדול ממשפטו של נתניהו. מצב שבו הציבור הישראלי נחשף יום אחרי יום למשפט שבו נטען שראש הממשלה מכהן קיבל שוחד, בזמן שראש הממשלה ממשיך למלא את תפקידו, הוא כמובן חסר תקדים, ועלולה להיות לו השפעה עמוקה על תפקוד נתניהו והממשלה כולה, גם אם הוא עצמו אינו נאשם במשפט.
ולבסוף, קיימת כמובן גם אפשרות שאלוביץ' ומוזס יועמדו לדין פלילי ויורשעו או יזוכו, אך נתניהו לא יועמד לדין, אם יזכה בחסינות מהכנסת. ואם גם סיטואציה כזאת נשמעת דמיונית, אז נציין כי אם זה יקרה, לא תהיה זו הפעם הראשונה בתולדותינו. נזכיר כי הרב בני אלון המנוח נחקר באמצע שנות ה-90 בחשד להמרדה והפרות סדר שביצע לפי החשד ביחד עם משה פייגלין, שהיה חברו של אלון לתנועת "זו ארצנו", שמחתה נגד הסכמי אוסלו. פייגלין הועמד לדין פלילי, וב-1997 הוא הורשע בעבירת המרדה ובפרסום דבר המרדה, ואף ריצה עונש של שישה חודשי עבודות שירות. לעומת פייגלין, בני אלון מעולם לא הועמד לדין, בזכות חסינות שקיבל לאחר שבשנת 1996 נבחר לכנסת ה-14 מטעם מפלגת מולדת.
2. ישראל הולכת לבחירות, ובג"ץ קובע: נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה
התרחיש הזה נראה עד לאחרונה רחוק, אבל בימים האחרונים הוא הלך ונהיה מוחשי. שלשום (ב') רמז בג"ץ כי הוא עשוי להתערב בנושא. לפי התרחיש הזה, אם ישראל הולכת לסבב בחירות שלישי ברצף, בג"ץ ו/או היועמ"ש אביחי מנדלבליט יקבעו כי הנשיא אינו רשאי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום. המשמעות של הלכה משפטית כזו היא שנתניהו לא יוכל להמשיך לכהן כראש ממשלה, והליכוד יצטרך לסמן מועמד אחר מטעמו לתפקיד.
זוהי סוגיה משפטית עקרונית שלא נדונה כאן מעולם. בג"ץ נדרש אליה בעקבות עתירות בנושא שהוגשו בימים האחרונים, בין היתר, על-ידי קבוצה של בכירים מעולם ההייטק. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, ביקשו העותרים מבג"ץ להוציא צו הצהרתי המורה כי אין להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת אשר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון.
העותרים מבססים את העתירה על הלכות דרעי ופנחסי, שקובעות כי ראש ממשלה מחויב להעביר מתפקידו שר וסגן שר אשר הוגשו נגדם אישומים בעבירות שיש עמן קלון. מכוח הלכה זו, העותרים דורשים כאמור לקבוע כי אין להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון. "מסקנה משפטית מבוססת זו היא היחידה העולה בקנה אחד עם השכל הישר. שהרי אין כל היתכנות רציונלית לאפשרות החזרתו של אדם, שקיימות ראיות מינהליות למכביר אודות התנהלותו האישית והציבורית המושחתת, המלמדות בבירור כי הוא נגוע זה שנים ארוכות בשחיתות שלטונית קשה ומובהקת, אל 'זירת הפשע', בדמות האדם שירכיב את ממשלת ישראל", נטען.
עד היום, גישת היועמ"ש הייתה שהסוגיה שהעתירה דנה בה היא עודנה תאורטית, ולכן מוקדo מדי לעסוק בה; אך לאחר פיזור הכנסת והליכה לסבב בחירות שלישי, היא הופכת מוחשית. שלשום פסק השופט העליון עופר גרוסקופף כי על היועמ"ש לנמק עד יום רביעי בשבוע הבא האם לאחר פיזור הכנסת הצפוי, זו עדיין סוגיה תאורטית.
עו"ד הולץ-לכנר אמרה ל"גלובס" כי "אם אכן אנחנו הולכים למערכת בחירות נוספת, ציבור הבוחרים רשאי וצריך לדעת שהוא בוחר מועמדים שהם רלוונטיים. בעיניי, במדינה מתוקנת, ראש וראשון לשרים, שהוא ראש הממשלה, לא יכול להיות אדם שהוא נאשם בפלילים, ולכן ביקשנו את ההכרעה הזו מבג"ץ".
לאפשרות שבג"ץ יקבע כי חבר כנסת שמואשם בפלילים לא רשאי להרכיב ממשלה, יש כמובן גם חסרונות. פסיקה כזו עלולה להביא לפגיעה בזכות הציבור לבחור את המועמדים המתאימים בעיניו. היא גם תאפשר לנתניהו ואנשיו לטעון לנצח שהוא הודח מתפקידו בידי מוסדות המשפט, ולא בידי הציבור. מה יפסוק בג"ץ? האם ידחה או יקבל את העתירה? ימים יגידו, ושתי האפשרויות פתוחות.
3. נתניהו חותם על הסדר טיעון או מקבל חנינה מהנשיא ופורש
התרחיש המשפטי השלישי שימנע סיטואציה של ניהול משפט פלילי נגד ראש ממשלה מכהן היא שנתניהו יחתום על הסדר טיעון עם היועמ"ש, שבמסגרתו יתחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים, או יקבל חנינה מנשיא המדינה בתמורה לפרישה.
כלפי חוץ, נתניהו משדר שאלה הן שתי אפשרויות לא סבירות. הוא מנהל כבר כשלוש שנים מאבק חסר פשרות על חפותו, תוך שאינו בוחל במתקפה חזיתית, משוללת רסן, נגד מערכת המשפט, היועמ"ש, פרקליט המדינה וגורמים נוספים.
אבל נתניהו וסנגוריו אינם טיפשים. הם מודעים היטב לסיכון המשפטי העצום שטומן בחובו משפט פלילי לנבחר ציבור שמואשם בשוחד ובמרמה והפרת אמונים. די שמשפט כזה יסתיים בהרשעה בהפרת אמונים, כדי שנתניהו יישלח למאסר. שר התייירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, נשלח ל-15 חודשי מאסר בגין הרשעה בהפרת אמונים "בלבד". אם נתניהו יורשע בשוחד בתום משפט פלילי והליך ערעור לעליון, העונש יהיה חמור בהרבה. רק שלשום שלח בית המשפט העליון את דאוד גודובסקי, בכיר "ישראל ביתנו" לשעבר, לשש שנות מאסר בגין הרשעה בקבלת כספי שוחד שגודובסקי אפילו לא לקח לכיסו הפרטי.
הערכה מפוכחת של הסיכון המשפטי שהוא ניצב בפניו עשויה להביא את נתניהו, במוקדם או במאוחר, אל היועמ"ש כדי לנסות להגיע עמו להסדר שיסיים את הסאגה הזאת ללא ריצוי עונש מאסר. או לחלופין, לנסות לקבל חנינה מהנשיא בתמורה לפרישה מהחיים הפוליטיים (אפשרות שלא נראית סבירה).
למי שמפקפק באפשרות שנתניהו יחתור להסדר טיעון, כדאי להיזכר במה שקרה בתיק המעונות שבו נחשדה אשתו, שרה נתניהו. גברת נתניהו ועורך דינה, יוסי כהן, טענו לאורך חודשים ארוכים שנתניהו היא נקייה מרבב. ואולם ב"מאני טיים", וכשנתניהו הבינה את הסיכון המשפטי שעלול להיגרם לה אם ינוהל נגדה משפט פלילי, היא חתמה על הסדר טיעון, שבמסגרתו השיבה 55 אלף שקל לקופת המדינה, והודתה בביצוע עבירה פלילית.
*** חזקת החפות: גם לאחר הגשת כתב האישום, ההליכים הפליליים נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ וארנון (נוני) מוזס עודם בעיצומם. השלושה מכחישים את המיוחס להם בכתב האישום שהגיש נגדם היועמ"ש, ושמורה להם חזקת החפות.
רגע לפני פיזור הכנסת: ימים סוערים בפוליטיקה | טל שניידר
1. ח"כ יאיר לפיד מודיע בישיבת סיעת כחול לבן שהוא מוותר על קיום הרוטציה בינו לבין ח"כ בני גנץ ומתייצב מאחורי יו"ר המפלגה לקראת הקמפיין. בכך הוא מוציא את העוקץ מן הטענות של הליכוד בקמפיין נגד גנץ.
2. סיעות כחול לבן והליכוד מגיעות להסכמות על הגדלת יחידת המימון למנדט מ-1.38 מיליון שקל ל 1.9 מיליון שקל, כלומר מטילים עוד 62 מיליון שקל על תקציב המדינה העתידי
3. ח"כ אביגדור ליברמן נפגש בפתח-תקווה עם ראשי רשויות מן הליכוד, בחסותו של ראש עיריית פתח-תקווה, איש הליכוד רמי גרינברג. ראשי הרשויות ניסו לשכנע את ליברמן לחבור לליכוד ולמנוע בחירות שלישיות. בחוץ המתינה לו שליחת נתניהו חני בלוויס וניסתה לשכנעו להגיע לפגישה עם נתניהו בירושלים
4. חדשות "כאן" משדרים הקלטה של השר בצלאל סמוטריץ' המתחייב לא לגרור את המדינה לבחירות שלישיות. "לא יהיו בחירות. אם נתניהו לא יצליח - יהיה מישהו אחר מתוך הליכוד", התחייב סמוטריץ'.
5. ח"כ גדעון סער יוצא לסייר בנקודת התורפה של נתניהו, היישוב הבדואי חאן אל אחמר, שנתניהו התחייב לפנות, אך לא ביצע. במהלך הסיור הוא אומר: "לבנימין נתניהו אין שום סיכוי להקים ממשלה. אני מתמודד כדי לנצח. אם לא אבחר, אתמוך בנתניהו".
6. בג"ץ מורה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, להודיע עד 18 בדצמבר על עמדתו בנוגע לאפשרות שח"כ שהוגש נגדו כתב אישום ירכיב ממשלה.
7. ליברמן מגלה כי מעולם לא הופעל עליו מסע לחצים פוליטי כמו בימים האחרונים, "כפי שאני לא זוכר מאז התחלתי את דרכי בפוליטיקה. הוצע לנו כל תפקיד אפשרי".
8. יו"ר העבודה עמיר פרץ מאשים את ח"כ ליברמן בראיון ל-ynet: "ליברמן תעתע בכולם ויצר שיח של שנאות וחרמות. הוא לא ילך עם ממשלת מיעוט של גנץ כי הוא שונא ערבים, ולא עם נתניהו כי הוא שונא חרדים".