בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילומים: מארק ישראל סלם - "ג'רוזלם פוסט", איל יצהר; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (ה') לשופטי בג"ץ כי החליט להתפטר מתפקידיו המיניסטריאליים בהם הוא מחזיק. ראש הממשלה הבהיר כי לדעתו הוא לא מחויב לכך, חרף הלכת דרעי שחייבה את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין לפטר את שר הפנים אריה דרעי בעקבות הגשת כתב האישום נגדו.
בתגובתו לבג"ץ כתב נתניהו כי הלכת דרעי אינה רלוונטית, כיוון שחוק יסוד: הממשלה תוקן מאז שניתנה ההלכה, והחוק קובע כי שר חייב להתפטר רק לאחר הרשעתו בפלילים. עוד כותב נתניהו כי יש הבדל בין החובה של ראש ממשלה לפטר שר שמוגש נגדו כתב אישום, לבין החובה של ראש ממשלה להתפטר מתפקידו כשר לאחר שמוגש נגדו כתב אישום.
ההסבר לכאורה פשוט: בג"ץ בהלכת דרעי-פנחסי קבע כי על ראש הממשלה מוטלת החובה להפעיל את שיקול-דעתו ולפטר שרים שהוגש נגדם כתב אישום על עבירות שחיתות שלטונית, אך ההלכה אינה רלוונטית למקרה של ראש ממשלה, כי בג"ץ לא יכול לחייב אדם להתפטר, ואין גורם מעל ראש הממשלה שיכול להורות על פיטוריו. בית המשפט לא יכול לחייב את ראש הממשלה לפטר את עצמו.
למרות שנתניהו טען כי הוא לא מקבל את זיקת הלכת דרעי לעניין שלו, הוא נכנע והודיע לבג"ץ כי החליט להתפטר מתפקידיו המיניסטראליים עד לסוף השנה הלועזית. בפועל, נתניהו נכנע ללא קרב וביקש להימנע מהכרעה שיפוטית בעניין זה.
למעשה, נתניהו דחק את עצמו לפינה והכשיר במו-ידיו את הקרקע להחלטה שיפוטית המורה כי אינו יכול לכהן כראש ממשלה, וכי עליו להתפטר אף מתפקידו זה. ברגע שנתניהו מקבל (גם אם תוך כדי מחאה) את העובדה שהוא אינו יכול לכהן כשר, ולא מבקש להגן על זכותו לכהן בתפקיד זה - הוא מכשיר את פסיקת בג"ץ אף על כהונתו כראש הממשלה.
חוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש ממשלה יחויב להתפטר לאחר פסק דין חלוט, אך חוק יסוד: הממשלה קובע כי שר יחויב להתפטר לאחר פסק דין ולא לאחר הגשת כתב אישום. ברגע שנתניהו מוותר על זכותו לכהן כשר עוד לפני מתן פסק דין - הוא מודה למעשה כי הוא הדין גם לתפקידו כראש הממשלה.
ברגע שראש הממשלה מוותר על זכותו לכהן כשר, בעקבות עתירה לבג"ץ הדורשת להחיל את הלכת דרעי-פנחסי על עניינו, הוא למעשה מודה (שוב, גם אם תוך כדי מחאה) כי הלכת דרעי-פנחסי מורחבת גם על ראש ממשלה שאין גורם מעליו שיכול לפטר אותו. אין שום הבדל משפטי מהותי בין חיוב של ראש ממשלה להתפטר מתפקידו כשר בעקבות הגשת כתב אישום, לבין חיוב של ראש ממשלה להתפטר מתפקידו כראש הממשלה בעקבות הגשת כתב אישום. דין אחד לשניהם. חוק יסוד אחד לשניהם.
נתניהו סלל הבוקר את הדרך עבור שופטי בג"ץ להודיע כי אינו יכול לכהן כראש ממשלה. אומנם כעת מדובר בשאלה שאין לה נפקות, כפי שקבע היועץ המשפטי לממשלה, כיוון שמדובר בממשלת מעבר, ונתניהו ימשיך לכהן בתפקידו אף אם יודיע על התפטרותו. אך נתניהו במו-ידיו סלל את הדרך להודעה כי לא יוכל להרכיב ממשלה חדשה. אתמול יצאנו למערכת בחירות שלישית במספר בתוך שנה, והבוקר נתניהו הודיע למעשה כי הוא מחוץ לתמונה.
דבריי אלה מקובלים אף על העומדים בחוד החנית של המאבק בשלטון המשפטנים. ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית ב"פורום קהלת", אומר ל"גלובס" כי נתניהו מקבל על עצמו, ואפילו מקל וחומר, את הגישה השגויה שלפיה הוא לא יוכל לכהן לאחר הבחירות כראש ממשלה. "אין כל הצדקה משפטית לדרישה מראש הממשלה להתפטר מתפקידיו כשר. אפילו לפי הלכת פנחסי השנויה במחלוקת, אין כל בסיס לדרישה כזו. הנימוק של בג"ץ איננו נוגע לשאלת ההתאמה של נאשם לתפקיד שר אלא לשאלת שיקול-הדעת של הגורם המוסמך להפסיק כהונה. הליך הפסקת כהונתו של ראש ממשלה מתפקיד שר זהה להליך הפסקת כהונתו כראש ממשלה ושונה לחלוטין מהליך הפסקת כהונתו של שר רגיל. לכן ככל שנתניהו מקבל על עצמו, גם אם תחת מחאה קלה, את העיקרון שלפיו חובתו המשפטית להתפטר מתפקיד שר - הרי שהוא מקבל על עצמו, ואפילו מקל וחומר, את הגישה השגויה שלפיה הוא לא יוכל לכהן לאחר הבחירות כראש ממשלה".
לדברי ד"ר בקשי, "אומנם ברמה המיידית של ממשלת מעבר אכן יש הבדל מבחינת נפקות ההתפטרות בין כהונת ראש ממשלה לבין כהונתו של ראש ממשלה כשר, אך אם נתניהו יקבל על עצמו עמדה מנוגדת לחוק של חובת התפטרות מתפקיד שר, זה יפגוש אותו מיד לאחר הבחירות ביחס לכשירותו לכהן כראש ממשלה".
גם עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, סבור כי החלטתו של נתניהו משדרת מסר פגום וכניעה לשלטון המשפטנים. לדבריו, "הודעתו של ראש הממשלה על התפטרותו מתפקיד השרים אומנם לא מייצרת תקדים מהבחינה המשפטית, אולם היא משדרת מסר פגום".
לדברי עו"ד רוטמן, "בפועל ראש הממשלה מכשיר את הנורמה לפיה החלטה של אדם אחד, היועץ המשפטי לממשלה, יכולה לפגוע בחזקת החפות של השרים ובאינטרסים הדמוקרטיים של ייצוג קהל הבוחרים, כל זאת אפילו ללא דיון בשאלת החסינות. לא ניתן להניף את דגל המאבק בשלטון המשפטנים ולהזכיר את הסיכולים הממוקדים שנעשו בעבר לשרי משפטים תוך כדי כניעה לאותם מהלכים בעייתיים".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.