גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: הכירו את החוקר שדורש מפוליטיקאים להפסיק לשקר, ויש לו גם תוכנית שתגרום לזה לקרות

ד"ר אלעד אורג מהקריה האקדמית אונו מציע להטיל על עובדי ציבור חובה משפטית עקרונית לומר את האמת לציבור • המקרה של ליאור שליין והשר גלעד ארדן כמשל ● פרשנות

גלעד ארדן וליאור שליין / צילומים: ישראל סלם ותמר מצפי
גלעד ארדן וליאור שליין / צילומים: ישראל סלם ותמר מצפי

החלטת הכנסת על הליכה למערכת בחירות שלישית ברצף לא רק שמהווה משבר גדול במערכת הפוליטית, אלא גם מביאה אותנו לשפל חסר תקדים באמון הציבור בפוליטיקאים. חלק מעשרות חברי הכנסת שהצביעו בעד יציאה לבחירות נוספות אולי עשו זאת בעל-כורחם, אבל רבים אחרים הבטיחו לנו לאורך חודשים שאין שום סיכוי שנצא לסבב בחירות שלישי, ושהם יעשו הכול, כולל ויתורים מפליגים, כדי למנוע את בזבוז כספי הציבור והזמן שכרוכים במהלך כזה.

למרות האמור, הציבור די אדיש נוכח המהלך. כמעט אף אחד לא יצא לרחובות כדי לנסות למנוע סבב בחירות שלישי ברצף. אולי זה קורה משום שכבר התרגלנו שחלק מנבחרי הציבור שלנו נוטים לומר דברים שהם יודעים שהם לא נכונים. שלא לומר, אולי כבר התרגלנו שמשקרים לנו.

אנחנו ב"גלובס", באמצעות מערכת "המשרוקית של גלובס", עוסקים באופן יומיומי בחשיפת שקרים או אי-דיוקים בהתבטאויות פומביות של אישי ציבור, זאת במטרה לספק לקהל קוראי "גלובס" כלי חיוני לבחינה מושכלת וביקורתית שלהן. באמצעות בדיקה מהירה, מקיפה, מאוזנת ועניינית בזמן אמת של התבטאויות הנוגעות לענייני היום, "גלובס" מבקש להוביל בישראל שיח ציבורי ותקשורתי אמין יותר, מדויק יותר ומעוגן בעובדות. 

הביקורת הזאת על אמירות אישי ציבור היא חיונית בעינינו. אך האם אפשר ללכת אפילו רחוק יותר? האם אפשר להשתמש בכלים משפטיים כדי לאסור על פוליטיקאים ונושאי משרה ציבורית נוספים לשקר לציבור?

ד"ר אלעד אורג, מרצה למשפט מינהלי בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, סבור שכן. במאמר מרתק שכתב לאחרונה אורג וצפוי להתפרסם בקרוב בכתב-העת "משפטים" של האוניברסיטה העברית בירושלים, הוא טוען כי יש להטיל על נושאי משרה ציבורית חובה משפטית (ואתית-משמעתית) עקרונית לומר את האמת לציבור.

"איך יודעים שפוליטיקאי משקר?"

את מאמרו פותח אורג דווקא בבדיחה. "איך יודעים שפוליטיקאי משקר?", שואלת בדיחה עממית ידועה, ועונה: "הוא מניע את שפתיו". את ד"ר אורג הבדיחה הזאת לא מצחיקה. לדבריו, התחושה של הציבור, שלפיה נושאי משרות ציבוריות אינם מקפידים לומר לו את האמת, אינה משעשעת. "תחושה כזו משחיתה את השיח הציבורי, את אופיה הדמוקרטי של המדינה וגם את הרמה המוסרית של החברה כולה".

אורג כותב כי "ככלל, אמירת שקר על-ידי נושאי משרה ציבורית היא איננה מוסרית, איננה מועילה ומפירה את חובת הנאמנות של נושאי המשרה הציבורית כלפי הציבור שאותו הם משרתים".

יחד עם זאת, הוא מבהיר כי בעיצוב החובה צריך להתחשב במורכבות מושג האמת, בכובד החשיבות של חופש הביטוי, בכך שקיימים מצבים שבהם שקר הוא שולי ונסבל ולעתים (אומנם רחוקות) אף רצוי, ובשיקולים מוסדיים המצדיקים מעורבות זהירה ובהיקף ריאלי של בית המשפט באכיפת החובה.

כפועל יוצא, הצעתו של ד"ר אורג לעצב את החובה המשפטית העקרונית לומר אמת לציבור, מבוססת על קווי המתאר הבאים: ראשית, אורג מציע שהיא תחול רק על האותנטיות והאמיתות העובדתית של הביטויים, מבלי לגלוש לבחינה שיפוטית של דעות ונרטיבים, לצד הכרה במצבים חריגים ונדירים שבהם השקר מוצדק, למשל בעניינים הנוגעים לביטחון המדינה, כמו שמתייחסים למצבים המצריכים סודיות.

שנית, לפי הצעתו, "החובה לומר אמת תיאכף בשגרה באמצעות קביעת תוצאות ענייניות פוזיטיביות (של הצהרה שיפוטית בדבר האמת וקביעת מקום פרסום אפקטיבי של ההצהרה השיפוטית) ורק במקרים חמורים באמצעות השתת תוצאות אישיות (של הטלת סנקציה או חובת פיצוי)".

ושלישית, אורג מציע במאמרו כי החובה על אישי ציבור לומר אמת תיאכף רק כאשר מנגנונים של "שוק רעיונות" ושיח חופשי אינם יכולים להפריך את השקר בקרב הציבור, ורק כאשר מדובר בביטויים שקריים שפוגעים באינטרסים חיוניים ומצדיקים השקעה של משאבים שיפוטיים. זאת, תוך התאמת דרישת הרמה של עוצמת הפגיעה והסתברותה לתוצאה האופרטיבית המבוקשת.

ובאילו כלים משפטיים מציע ד"ר אורג להשתמש כדי למנוע מאישי ציבור לשקר? לדבריו, הטמעת החובה לומר אמת יכולה להיעשות באמצעות "חקיקה של חוק חדש וייעודי שיעגן אותה". הרעיון נראה יפה מאוד על פניו, אך האם חברי הכנסת יצביעו בעד חוק שיחייב אותם לומר אמת כל הזמן? יש כאן מעין "מלכוד 22" שגם אורג מודה בקיומו. "ייתכנו קשיים בגיוס רוב של חברי כנסת שיסכימו לחוקק חוק אשר מכפיף גם אותם, לצד נושאי משרה ציבורית אחרים, לחובה זו", הוא מציין במאמר, אך מוסיף כי עד שיחוקק חוק כזה, ניתן להטמיע את החובה גם באמצעות כלים שכבר קיימים במשפט הישראלי.

ד"ר אורג סבור כי החובה של עובדי ציבור לומר אמת לציבור ראויה להיחשב כחלק מהדינים הכלליים המסדירים את פעילותם של נושאי משרה ציבורית כנאמני ציבור במשפט המינהלי. "במסגרת זו, נושא משרה ציבורית שאינו אומר אמת לציבור עשוי להפר עקרונות רחבים של המשפט המינהלי, דוגמת חובות תום-הלב, ההגינות והסבירות; וכן כללים קונקרטיים יותר, דוגמת החובה לסייע בגיבוש תשתית של עובדות במסגרת החלטה מינהלית והחובה הכללית לנהוג בשקיפות".

עם זאת, מן הראוי, לדעתו של אורג, להכיר בעילה עצמאית, נפרדת ומפורשת, במשפט המינהלי, שניתן לכנותה לפי הצעתו "עילת האמיתות". כמו כן, הוא מציין כי המשפט המינהלי בארץ מאפשר לאכוף את חובת אישי הציבור לומר אמת באמצעים גמישים, "ובעיקר באמצעות סעדים הצהרתיים בדבר עמידתו או אי-עמידתו של נושא המשרה הציבורית בחובתו, ואגב כך שיקוף בקביעה השיפוטית של האמת העובדתית נשוא הביטוי, וזאת בצירוף צווים בנוגע לפרסום אפקטיבי של הצהרת בית המשפט".

אורג מציע בהקשר זה, בנוסף, להתאים תחומים ספציפיים במשפט לאתגרים של עידן המידע הנוכחי. ההצעה שלו אקטואלית לימים אלה. לדבריו, "יש לעדכן את דיני תעמולת בחירות ולהקנות ליושבי-ראש ועדת הבחירות סמכויות וכלים להבטיח את אמינות תוכן פרסומי התעמולה בתקופה הרגישה שלקראת בחירות".

עוד כותב ד"ר אורג במאמרו כי במקרים חמורים, של שקרים בוטים המנוגדים לעובדות ולמציאות, "יש לאכוף את החובה לומר אמת באמצעות איסורים על שקרים הקיימים במשפט הפלילי והאזרחי והנושאים סנקציות ואחריות אישית". לפי המאמר, יש להחיל את החובה לומר אמת גם באמצעות מנגנונים אתיים-משמעתיים, אם על-ידי פרשנות של מושגים כלליים שכבר נדונים במסגרת הליכים אתיים או משמעתיים דוגמת "התנהגות בלתי הוגנת" ואף "התנהגות בלתי הולמת" כמכסים התנהגויות של שקרים מזיקים, ואם על-ידי קביעה של כללי אתיקה מפורשים המחייבים את נושא המשרה הציבורית לומר אמת לציבור, דוגמת כללי האתיקה הקבועים באנגליה.

ד"ר אורג לא מתעלם מהרגישות הרבה שבהצעתו להטיל חובה משפטית על אישי ציבור לומר אמת. הוא מציין כי המסורת המשפטית והפילוסופית במדינות נאורות מעדיפה דיון חופשי לבירור האמת וסולדת מהסמכה של מנגנונים רשמיים לקבוע את האמת.

עם זאת, הוא מסכם את מאמרו בכך ש"בעידן הפרוע הנוכחי, שבו השיח הציבורי שבטי ולעומתי, תשתית המידע מקלה על יצירה והפצה של דיס-אינפורמציה באופן חד-צדדי ומבלי לשמוע קולות מגיבים, וקשה יותר ויותר להבחין באמת ולהפריך את השקר - נחוצה התאמה של הדין לאתגרי המציאות".

חולשתו של הדין האזרחי

בנובמבר 2016 פקד את ישראל גל שריפות אימתני. השר לביטחון פנים דאז, גלעד ארדן, אמר לציבור כי לפחות מחצית מן השריפות נגרמו כתוצאה מהצתה מכוונת של ערביי ישראל, וכינה את גל השריפות "טרור מציתים". כתשעה חודשים לאחר מכן, איש התקשורת ליאור שליין, בתוכנית הטלוויזיה בהנחייתו, "גב האומה", לגלג על ארדן על כך שהוא המציא את ההאשמות נגד ערביי ישראל, וציין כי אין כל הוכחה להצתות על רקע לאומני.

ארדן בתגובה האשים את שליין בשקר. בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו הוא התעקש שהיו הצתות, ושהן אף נמשכות גם במועד כתיבת הפוסט.

שליין לא נותר חייב, וכשבועיים לאחר מכן התייחס שוב לפרשה בתוכניתו. הוא חזר ואמר כי לא שיקר ולא טעה. בנוסף הציע שליין לארדן להסיר את חסינותו, כדי שיוכל להגיש נגדו תביעת לשון הרע על כך שקרא לו שקרן. ההצעה לא נענתה, ארדן לא הסיר את חסינותו, ושאלת האמת לא הגיעה מעולם לבירור משפטי.

ד"ר אורג מציג את הוויכוח בין ארדן לשליין כדוגמה למקרה שראוי לבירור משפטי בדבר עמידתו של השר בחובתו לומר אמת. אורג כותב כי הצעתו של שליין לארדן להסיר את חסינותו כדי שיוכל להגיש נגדו תביעת דיבה, בין אם נעשתה בכנות או רק כדי להביך, חושפת את חולשתו של הדין האזרחי ביישום החובה והבאת האמת לציבור.

"ארדן אכן נהנה מחסינות שלא מאפשרת לשליין לתבוע אותו בגין הוצאת לשון הרע בשל כך שכינה אותו 'שקרן'. ומן הצד השני, בניגוד לטענת שליין, הימנעותו מהגשת תביעה נגד שליין אינה מוכיחה שגם ארדן לא חושב ששליין שיקר. גם בדין הפלילי, שממילא נראה כלא הולם את המקרה הנדון, נהנה ארדן מן החסינות".

לעומת זאת, אורג כותב כי המשפט המינהלי וכללי האתיקה יכולים לשמש אכסניה טובה לבירור האמת ואכיפת החובה במקרה זה. "מכוחם ניתן להעניק סעד שיצהיר על האמת העובדתית ויורה למעורבים לפרסם את ההצהרה על גבי הבמה שבשליטתם. סעד כזה יעניק לציבור ידע עובדתי איכותי קונקרטי בנוגע לנושא ההצתות ולמידת היושרה של השר ארדן, ויחזק באופן כללי את נורמת אמירת האמת בחברה ואת אמינות תשתית המידע".

איך לחייב אמירת אמת

● באמצעות חקיקה של חוק חדש וייעודי שיעגן אותה
● כחלק מהדינים המחייבים נושאי משרה ציבורית לקיים עקרונות של חובות תום-הלב, ההגינות והסבירות
● במקרים חמורים, איסור על שקרים הקיימים במשפט הפלילי והאזרחי הנושאים סנקציות ואחריות אישית
● החלת מנגנונים אתיים-משמעתיים על-ידי פרשנות של מושגים כלליים דוגמת "התנהגות בלתי הוגנת"
● קביעה של כללי אתיקה מפורשים המחייבים את נושא המשרה הציבורית לומר אמת לציבור

עוד כתבות

נמל חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס

נחתם הסכם הרפורמה בנמל חיפה: מענק פרישה בהיקף 2.7 מיליון שקל לעובד

אחרי שש שנות מו"מ נחתם ההסכם שפותח את הדרך למכירת החברה לידי משקיע פרטי, שעשוי להיות ממשלת סין ● במסגרת תוכנית ההתייעלות, 200 מעובדי החברה יקבלו חבילת פרישה בתנאים אטרקטיביים במיוחד

משאית של חברת ביכורי השדה / צילום: איל יצהר

ביכורי שדה חוזרת לבורסה: הסכנות וההזדמנויות בהנפקה

הניסיון של האחים שבע, בעלי ביכורי שדה, בתחום הסחר בתוצרת חקלאית עדיין לא הופך אותם למנהלים אולטימטיביים לרשת קמעונאית ארצית ● אבל אם הם יצליחו במשימה, תהיה זו בוננזה גדולה עבור המשקיעים

קובי בריאנט  / צילום: Rory Carroll, רויטרס

דיווח: קובי בראיינט נהרג בתאונת מסוק בגיל 41

הלם בעולם הספורט: כוכב העבר של הלייקרס נהרג בהתרסקות מסוק באיזור לוס אנג'לס ● על פי דיווחים בארצות הברית, ארבעת הנוסעים הנוספים נהרגו גם כן

קובי בריאנט / צילום: Robert Hanashiro, רויטרס

קובי בראיינט: סופה של אגדה שהייתה באמת

שחקן הכדורסל האגדי, שנספה היום בהתרסקות מסוקו הפרטי, היה ספורטאי-על ואחד מהשמות הגדולים ביותר שהופיעו בחיינו ב-25 השנים האחרונות ● הוא עזב היום את העולם, תוך שהוא משאיר אחריו מיתוס, שרק יילך וייתעצם ככל שהשנים יחלפו ● דעה

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

הקלטת הסתר של טראמפ: "תיפטרו מהשגרירה באוקריאנה כבר מחר. לא אכפת לי. מחר"

הקלטת שנחשפה: נשיא ארה"ב קרא לפטר את השגרירה כבר ב-2018 ● בקלטת נשמע טראמפ, בנוכחות לב פרנס, מאכער אמריקאי-אוקראיני, שפעל מאחורי הקלעים להיפטר מהשגרירה, בעידודו של רודי ג'וליאני ● נסיבות פיטוריה של יובאנוביץ' נעשו אחד ממוקדי החקירה החשובים ביותר באימפיצ'מנט

אנשי ביטחון בודקים טמפרטורות גוף של הנכנסים לרכבת התחתית על רקע התפשטות נגיף הקורונה, בייגי'ן / צילום: רויטרס

שניים אושפזו באיכילוב ובברזילי מחשש שנדבקו בנגיף הקורונה

לבית החולים איכילוב הגיעה אישה בת 60, שחזרה לפני ארבעה ימים מסין ● צוותי מד"א פינו הערב פועל סיני לבית החולים ברזילי באשקלון

בייג'ינג, סין / צילום: Jason Lee, רויטרס

נגיף הקורונה: כאלפיים איש נדבקו עד כה בנגיף, 15 ערים בסין בהסגר

שני ישראלים ששבו מסין הוכנסו לבידוד עקב החשש כי נדבקו, אולם הבדיקות העלו כי השניים נקיים. תיירת סינית עדיין מאושפזת בבית החולים בית ג'אלה ברשות הפלסטינית ● ובהונג קונג מבטלים חגיגות ומזהירים: המדינה מתמודדת עם מצב חמור והממשלה נוקטת בצעדים דחופים במאבק נגד המשך ההתפרצות

דוד ביטן / צלם: איל יצהר

היועמ"ש הכריע: כתב אישום נגד ח"כ דוד ביטן בגין עבירות שוחד בהיקף של כמיליון שקל

מנדלבליט שוקל להעמידו לדין את ח"כ דוד ביטן, בכפוף לשימוע, בעבירות של לקיחת שוחד מבעלי אינטרסים שונים בסך של כ-990 אלף שקל, זכות לדירות ושוחד נוסף בהיקף שאינו ידוע במדויק ● במקביל החליט היועמ"ש שלא להעמיד לדין את ביטן בשלוש פרשות נוספות בהן נחקר בעבירות דומות

הנסיך הסעודי מוחמד בן סילמאן וג'ף בזוס / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה - על טיפשות ואבסורד: תוכנת הריגול הישראלית, הנסיך הסעודי, הנשיא האמריקאי והמיליארדר־המו"ל

האם ג'ף בזוס מתחרט על רכישת ה'וושינגטון פוסט'? טינתו העמוקה של טראמפ כבר עלתה לו 10 מיליארד ד' באובדן חוזה ענקי עם הפנטגון ● האם היה קשר בין הטינה הזו לפריצה לסלולר של בזוס ולטענה שיורש העצר הסעודי שלח במו ידיו תוכנה זדונית לווטסאפ של בזוס? ● דעה

נתן חץ, עמיר בירם ואמיר ברנע / צילומים: איל יצהר,  אייל פרידמן ואוריה תדמור

בכירי ענף הנדל"ן דורשים שיערוך שווי הנכסים: "אני רוצה להגיד לכל השמאים, זה השוק. אל תספרו לנו מעשיות"

לדעת בכירים בשוק, שיעורי ההיוון בהם השתמשו עד כה השמאים להערכות שווי הנכסים בדוחות הכספיים, גבוהים מדי ולא מייצגים את סביבת הריבית ● בפורום "שווי הוגן" של המרכז הבינתחומי הרצליה אמר יו"ר אמות: "חברות מוכנות לרכוש נכסים בתשואות של 40% מעל השמאות הממוצעת"

מלון PLAY, דן קיסריה, Market House, מלון ביי קלאב של רשת אטלס / צילומים: משרד אדריכלים דנה אוברזון, אורי אקרמן, נתן דביר

הנדל"ניסטים נוהרים לצ'ק אין: כך הפכה המלונאות לטרנד הלוהט של ענף הנדל"ן

חברות הנדל"ן המניב רוצות להרוויח מזרם התיירים המתחזק ולבזר סיכונים לאור עודף ההיצע המסתמן במשרדים, ומתחילות לפנות למלונאות: קונות בתי מלון, מסבות מבנים קיימים ומקימות חברות ניהול ● "התשואות במלונות פשוט טובות יותר היום" ● פרויקט מיוחד

מודי שפריר / צילום: Tracy מחברת Paul clarke

"מחירי הדירות יעלו, השקל ימשיך להתחזק": האסטרטג של מזרחי טפחות לא רואה מיתון באופק

מודי שפריר מעריך כי הצמיחה במשק תימשך השנה, אך בקצב מעט נמוך יותר ● בבנק צופים אפשרות של הורדת ריבית פעם אחת במהלך 2020, לרמה של 0.1%, ללא השפעות משמעותיות למהלך

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

משרד התקשורת מונע מבזק להשיק שירות טלוויזיה

המשרד סבור כי שירות טלוויזיה שיסופק ע"י בזק יפגע במתחרותיה ויאפשר לה למכור חבילות שירות הנוגדות את חובת ההפרדה המבנית החלה עליה

גדי אייזנקוט / צילום: יוסי כהן

התפקיד הנוסף של הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט בשוק ההון

לאחר שמונה בחודש נובמבר האחרון לחבר דירקטוריון חברת צור שמיר החזקות, אייזנקוט מעמיק את קשריו עם שוק ההון המקומי

יוסי זינגר וארז בלשה / צילום: תמוז רחמן

קרן ג'נריישן רוכשת מידי עזריאלי את חברת ההתפלה GES בכ-110 מיליון שקל

GES עוסקת בטיפול, טיהור והתפלת מים ושפכים ● במסגרת העסקה נקבע כי ככל שהיא תושלם עד 31 במאי, כל רווחי GES החל מ-31 במרץ יישארו בחברה ● השלמת העסקה צפויה עד ליום 24 לאפריל 2020

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

גנץ סירב להגיע לבית הלבן עם נתניהו וקיבל הזמנה אישית מתוקנת

בהתייעצות עם חבריו להנהגת הרשימה התגלעו חילוקי דעות, וגנץ החליט שלא לכפות את עמדתו ● "גנץ הודיע בשישי כי לא ייעתר להזמנה לבוא עם נתניהו, אבל שוכנע לדחות את ההחלטה הסופית, ובמהלך השבת קיבל הזמנה נפרדת, ולכך נענה"

קניון ארנה ביום שמשי וחניון קניון ארנה המוצף עקב השטפון בנהריה / צילומים: ערן גילווארג, קודקוד מזג אוויר

האם הצפת הקניון בנהריה עלולה להטביע את רכישת ארנה גרופ בידי מגה אור?

ההצפה שגרמה לסגירת קניון ארנה בנהריה, במזג האוויר הסוער בראשית החודש, עלולה לסכן את עסקת מכירת השליטה בידי מגה אור

צחי נחמיאס / צילום: מירי נחמיאס

צחי נחמיאס לא עוצר: יזם הנדל"ן ששווה כבר יותר ממיליארד שקל בדרך לרכישת ישפרו תמורת 855 מיליון שקל

חברת מגה אור של נחמיאס צפויה לרכוש את הבעלות המלאה בחברת הקניונים של קבוצת אי.די.בי-דסק"ש לפי מכפיל של כ-1.06 על ההון העצמי של ישפרו ● לישפרו שבעה קניונים בערים ברחבי הארץ • עבור נכסים ובניין מדובר על חלק ממהלך אסטרטגי של יציאה מתחום הקניונים

איש ביטחון בכביש אגרה בסין בודק את חום גופה של נוסעת, כדי לשלול הידבקות בנגיף קורונה / צילום: Martin Pollard, רויטרס

ביטולי טיסות לסין וחוסר ודאות: ענף התיירות בצל נגיף הקורונה

נגיף הקורונה הקטלני משליך קשות על ענף התיירות והתעופה: מבול של פניות לביטול טיסות של ישראלים שמתוכננים לצאת לסין וביטול ביקורים בישראל של אלפי תיירים סינים שתוכננו להגיע בשבועות הקרובים ● וגם: רוצים לבטל טיסה לסין? זו המדיניות של חברות התעופה

מתנגדי ברקזיט מוחים ברחוב דאונינג בלונדון /צילום: רויטרס, HENRY NICHOLLS

5 ימים ל"ברקזיט" ובאיחור של שנה: המרחב הפוליטי והכלכלי באירופה עומד להשתנות

הממלכה המאוחדת תפרוש ביום שישי בשעה 23:00 באופן רשמי ● מומחים כלכליים במדינה מקווים לצמיחה מוגברת וסוכני נדל"ן מקווים כי השוק - שחווה קיפאון ואפילו ירידת מחירים בשלוש וחצי השנים האחרונות - ישוב וישגשג כמו לפני ההחלטה על ה"ברקזיט"