מיכאל מלכיאלי, ש”ס / צילום: שלומי יוסף
האם התוכנית לחיזוק מבנים היא באמת הסיכוי היחיד של שכונות ותיקות לקבל מתיחת פנים? ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס התנגד לפני כמה ימים, במאמר ב"גלובס", לביטול תמ"א 38, בטענה שהיא ממלאת את החלל שנותר עם מותו של ניסיון קודם לחילוץ שכונות מצוקה מעוני. "בשנות ה-80 וה-90 פעלה בישראל התוכנית של שר הפנים אריה דרעי ל'שיקום שכונות'", הסביר מלכיאלי. "כספי התוכנית שימשו לשיפור החזות החיצונית של המבנים בשכונות ישנות. כיום, לאחר עשרות שנים שהתוכנית כבר לא פועלת, תמ"א 38 היא הזדמנות לשפר את חזות השכונות".
הטענה הזאת כוללת שני אי-דיוקים היסטוריים. הראשון נוגע לעבר: את פרויקט שיקום שכונות השיק מנחם בגין ב-1978, שנה אחרי הקמת ממשלת הליכוד הראשונה. זה קרה ארבע שנים לפני הולדתו של מלכיאלי, ועשור שלם לפני מינויו של אריה דרעי לשר הפנים.
השני נוגע להווה: פרויקט שיקום שכונות ידע מורדות ועליות, אבל מעולם לא הפסיק לפעול. תוכנית שיקום השכונות כללה מראשיתה שני מרכיבים - שיקום פיזי, ושיקום חברתי-כלכלי. הכוונה הייתה להשקיע כ-1.2 מיליארד דולר במשך חמש שנים, אבל התוכנית התמשכה וההשקעות היו בסופו של דבר גבוהות בהרבה. עם זאת, מאמצע שנות ה-80 הסכומים הלכו וירדו - מכ-700 מיליון שקל בשנה ועד פחות מ-20 מיליון שקל ב-2006. עיקר הפגיעה הייתה בשיקום הפיזי: בשנים הבאות הוקפאו השיפוצים ברבות מהשכונות שבפרויקט, כמו עג'מי ועזרא בת"א-יפו וכמו קטמון ח' ושכונות הבוכרים בירושלים.
אלא שהפרויקט מעולם לא בוטל, ובעשור האחרון שוב מתרחב. ב-2012 חודשה פעילות ברבות מהשכונות שנפגעו מההקפאה, ובמרץ 2016 הודיעו שר השיכון יואב גלנט (כולנו) וסגנו ז'קי לוי (הליכוד) על פרויקט "שיקום שכונות חוזר". ב-2017 וב-2018 כבר הושקעו בשיקום פיזי כ-300 מיליון שקל.
■ בשורה התחתונה: דברי מלכיאלי לא נכונים ברובם. פרויקט שיקום שכונות לא בוטל מ-1978 ועד היום. ההשקעה בשיפוץ מבנים צנחה בראשית שנות ה-2000, אבל חזרה לעלות, בעיקר מאז 2006.
תחקיר: דרור שרון וארן רונדל