מכירת הבאנה תמורת 2 מיליארד דולר - שלוש שנים לאחר הקמתה - היא לא עסקה טריוויאלית. השילוב של אקזיט נוסף לאביגדור וילנץ, תחום השבבים ורכישה נוספת של אינטל בישראל גם יחד - אינו מובן מאליו.
תחום הפעילות של הבאנה הוא פיתוח שבבים לבינה מלאכותית. היכולת לפתח טכנולוגיה של בינה מלאכותית - לנתח דאטה, לזהות דפוסים חוזרים ולאמן את האלגוריתמים - מעסיקה כיום כמעט כל עסק עם שאיפות להיות חדשני. גם מי שלא מפתח - מתכנן לפתח.
אולם כדי לבצע חישובים מורכבים מאוד שיאפשרו נסיעה של רכב אוטונומי או יזהו מחלות, לא מספיק רק אלגוריתמים מתוחכמים, אלא גם תשתית של חומרה שתאפשר ליכולות האלו להתממש. ההחלטה של אינטל לרכוש את חברת הבאנה הישראלית תמורת 2 מיליארד דולר נועדה כדי לספק לה את התשתית הזאת.
הבאנה היא חברת שבבים שהאדם הבולט ביותר מאחוריה הוא וילנץ, יזם ותיק שכבר מכר את חברת גלילאו תמורת 2.7 מיליארד דולר לחברת מארוול ואת חברת אנפורנה לאמזון תמורת 370 מיליון דולר. אלא שהבאנה אינה החברה היחידה שמפתחת שבבים כאמור ובשנים האחרונות תעשיית הסטארט-אפים הישראליים בתחום השבבים מתעוררת. מה הצדיק, אם כן, רכישה בסכום של שני מיליארד דולר?
השבבים של הבאנה סוגרים לאינטל שתי פינות במכה אחת
הבאנה פיתחה שני שבבים המיועדים לשני סוגי המשימות העיקריים של בינה מלאכותית - שלב האימון, ושלב היישום. דהיינו השלב שבו האלגוריתם "לומד", שהוא שלב תובעני מאוד מבחינת משאבי מחשוב, ושלב היישום, שבו משתמשת המערכת בתובנות שנלמדו בשלב היישום. זאת בעוד שחלק מהחברות האחרות שמפתחות שבבי בינה מלאכותית עושות זאת רק עבור אחד השלבים, או שהן מפתחות שבבים המיועדים למכשירי קצה, ולא למרכזי נתונים.
כך, השבבים של הבאנה לא רק מתאימים בדיוק לצרכיה של אינטל, אלא סוגרים לה שתי פינות במכה אחת. העובדה שמדובר במוצרים שכבר זמינים מסחרית או נמצאים בשלב מתקדם אצל לקוחות גדולים סייעה גם היא. בנוסף, השבבים של הבאנה הם מהסוג שמיועדים בדיוק עבור השוק שמעניין את אינטל הכי הרבה - שוק מרכזי הנתונים. לא רק משום שהוא מהווה את בסיס הכנסותיה הנוכחי אלא גם היא רואה בו מנוע ההכנסות העיקרי העתידי. בכך, שני השבבים של הבאנה - "גאודי" ו"גויה", מתאימים בדיוק לצרכים של אינטל.
באינטל אמנם מפתחים שבבים משלהם לתחום, פיתוח שנעשה גם הוא בישראל, אך מדובר בפיתוחים שונים באופן מהותי. בעוד שבבי הבינה המלאכותית של אינטל מבוססים בבסיסם על הארכיטקטורה של מעבדים "רגילים" (CPU), השבבים של הבאנה מבוססים על ארכיטקטורה חדשה לגמרי שתוכננה במיוחד ובאופן ייעודי לצורך משימות עיבוד בינה מלאכותית. העובדה שלאינטל יהיו בקרוב שבבים יעודיים לבינה מלאכותית עשויה להעניק לה יתרון תחרותי גם מול אנבידיה, שבמקור פיתחה מעבדים גרפיים אך אלו התגלו כמתאימים לתחום הבינה המלאכותית.
אינטל לא מתכוונת לפספס את מהפכת הבינה המלאכותית
הרכישה היא חלק מתחרות עולמית על עולם השבבים, ששותפות לו כמה מענקיות הטכנולוגיה כאשר באופן ישיר אינטל מתחרה באנבידיה. התחרות של שתי החברות לא הייתה יכולה להיות יותר גלויה, והן נוהגות לעקוץ אחת את השנייה בפורומים ציבוריים. ניתן להניח שזאת גם לא הרכישה האחרונה בתחום, וזה עשוי להיות תחילתו של מרוץ חימוש.
לכך מתווספת תחרות מחוץ לעולם השבבים המסורתי, מצידן של גוגל, ואמזון שמציעות שירותי ענן, ומפתחות שבבים משלהן למרכזי נתונים, כדי להעניק להן יתרון תחרותי זו על זו. אינטל, שכבר פספסה בעבר את מהפכת המובייל, הייתה מוכנה לשלם כמעט כל הון שבעולם, ורק שלא לפספס את המהפכה הבאה - מהפכת הבינה המלאכותית. לכן היא שילמה פרמיה גבוהה על מובילאיי, שנמכרה לפני פחות משלוש שנים תמורת 15.3 מיליארד דולר, ולכן היא הייתה מוכנה לשלם 2 מיליארד דולר על חברה בת שלוש שנים שהושקעו בה 120 מיליון דולר "בלבד".
בניגוד לרכישה של מובילאיי, הרכישה הנוכחית היא בליבת הפעילות של ענקית השבבים. מובילאיי הכניסה את אינטל לתחום פעילות נוסף, אולם אם אינטל הייתה מפספסת את תחום הבינה המלאכותית - העשור הקרוב יכול היה להיות עגום בשבילה. בנוסף, אינטל לא נחשבת לרוכשת מוצלחת. ובמהלך השנים היא נכשלה מספר פעמים באינטגרציה של החברות הנרכשות. עם זאת, נראה שבמובילאיי נקטו באינטל בגישה אחרת, שמשאירה את מובילאיי לפעול באופן עצמאי.
האם אינטל תשחזר את המודל גם עם הפעילות של הבאנה? כלל לא בטוח. בשנה האחרונה מונה לענקית השבבים מנכ"ל חדש (שלפני כן שימש כסמנכ"ל כספים). הוא מנסה לפתוח את החברה לתהליכי חדשנות חיצוניים ולשנות לה את הדנ"א הארכאי. עסקת הבאנה היא הזדמנות להוכיח שהצליח לבצע שינוי ולהוכיח שהיא מסוגלת לבצע הטמעה מוצלחת. שתי החברות הקודמות שוילנץ מכר - אנפורנה לאמזון וליבה לסיסקו - הפכו להיות בסיס פיתוח המעבדים של חברות אלו בעולם. אינטל תחתום על הצלחה כזאת.