גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האותיות הקטנות: כך הצניעה הבורסה התייקרות של 50% בעמלת המסחר על האג"ח השקליות ארוכות

ההחלטה, המעוררת תרעומת בקרב פעילים בשוק, הסתתרה במסגרת הודעה שהתמקדה בהוזלת עמלות המסחר על אג"ח קצרות ומק"מים ב-25% ● ברשימת התעריפים הוצנעה התייקרות עמלת המסחר באג"ח הארוכות – שהיקף המסחר בהן גדול פי כמה ● לפי בדיקת "גלובס" מדובר בתוספת גבייה של כ-2 מיליון שקל לשנה

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי
איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי

הנהלת חברת הבורסה בת"א החליטה לאחרונה על ייקור עמלות המסחר באיגרות חוב ממשלתיות ארוכות, מסוג שחר, ב-50%. המהלך מעורר תרעומת בקרב פעילים בשוק, מכיון שהוצנע במסגרת הודעה שפרסמה הבורסה ואשר התמקדה דווקא בהוזלת עמלות המסחר על אג"ח קצרות ומק"מים ב-25%.

ההחלטה, שפורסמה לשימוע בתאריך 6 בנובמבר, נשאה את הכותרת "תקנון והנחיות להערות הציבור - עידוד הסחירות באג"ח קצרות". רק מי שטרח לעיין ברשימה המפורטת של התעריפים, שם לב לכך שהבורסה מייקרת באותה הזדמנות את עמלת המסחר באג"ח הארוכות - שהיקף המסחר בהן גדול פי כמה. התעריפים פורסמו לשימוע ציבורי שהסתיים באמצע החודש הנוכחי - ואושרו בדירקטוריון החברה ב-19 לדצמבר. הם ייכנסו לתוקף בכפוף לקבלת אישור רשות ני"ע. פעילים בשוק ההון אמרו ל"גלובס" כי "ההודעה הטעתה הרבה אנשים שראו את הכותרת ולא הבינו שמדובר גם בהתייקרות וכך פספסו את ההזדמנות להתנגד למהלך בשימוע. לא ייתכן שמאפשרים לבורסה כמונופול להעלות תעריפים בצורה כל כך לא שקופה".

המהלך מגיע מתוך רצון של הנהלת הבורסה לעודד את הסחירות בניירות ערך קצרים שהריבית בהם נמוכה מאד. זאת מתוך כוונה למשוך לבורסה חלק קטן מהר של טריליון שקלים שמופקדים כיום בפיקדונות בנקאיים ובאפיקים שווי מזומן אחרים. בהנהלת הבורסה טוענים מזה זמן כי העמלות שהבורסה גובה מחבריה הן מהנמוכות בעולם, בעוד שהעמלות הסופיות שמשלמים החוסכים בבנקים הן מהגבוהות בעולם.

במסגרת זו, יצרה הבורסה קטגוריה חדשה בשם "אג"ח קצרות" הכוללת בתוכה שלושה סוגי ניירות ערך: מלווה קצר מועד (מק"מ) שמנפיק בנק ישראל, אג"ח ממשלתית קצרה שמנפיק האוצר וניירות ערך מסחריים. עמלת המסחר של האג"ח הקצרות הופחתה מ-0.001% ל-0.00075%.

אלא שלרשימת העמלות שישונו נכנס שינוי נוסף, לפיו עמלת המסחר על כל תעודת התחייבות ממשלתית שאיננה אג"ח קצרות תעמוד על 0.0015% במקום 0.001% כיום. המהלך השווה למעשה את עמלת המסחר על השחרים לזו הנגבית על המסחר באג"ח צמודים מסוג גליל, שהיקפי המסחר בהן נמוכים בהרבה.

העמלה הנ"ל אולי נראית מזערית, אך מבדיקת "גלובס" עולה כי היקף המסחר היומי בניירות הערך שהעמלה עליהם הועלתה ב-50%, עמד בחודשים האחרונים על כ-1.3 מיליארד שקל ליום בממוצע, כך שתוספת של 0.0005% לעמלת המסחר בהם פירושה תוספת גבייה של כ-2 מיליון שקל לשנה, בהיקפי המסחר הנוכחיים. מאידך, היקף המסחר היומי בניירות הערך שהעמלה עליהם הופחתה ב-25% עומד על כ-250 מיליון שקל בלבד. לטענת גורמים בשוק ההון "אם הבורסה הצהירה כי כי מהלך ההפרטה שלה יביא "להגדלת את התחרות, הפחתת עמלות ויותר שקיפות לציבור המשקיעים", הרי שהמהלך הנוכחי אינו מעיד על כך. מעבר לכך טוענים בשוק ההון כי העלאת העמלות על ניירות הערך הממשלתיים הארוכים תפגע בהיקפי המסחר בניירות אלה ותגולגל בסופו של דבר על החוסכים לפנסיה.

בבורסה אמנם הוחלט להשאיר את העמלה המרבית לעסקה על 1,008 שקלים, אולם כדי להגיע לתקרה יש צורך בביצוע פעולה בהיקף של 70 מיליון שקל לפחות, הנחשבת מאד חריגה במסחר היומי. 

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"