מהו התנאי ההכרחי לקריירה מצליחה? / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
אחת הביקורות הקבועות לטורים שלי נוגעת להתעלמות הכמעט מוחלטת מסוגיית האישיות והשפעתה על ההצלחה בקריירה. אכן אני כמעט ולא מתייחסת לנושא, למרות שלאישיות תפקיד דרמטי בעיצוב הקריירה, וזאת משלוש סיבות עיקריות:
ראשית, משום שהכול כבר נאמר. אין לי מה להוסיף על אין-סוף המילים שכבר נכתבו על התכונות הנדרשות להצלחה, על הרמזים בילדות לזיהוי המנהיג המצטיין, גם לא על המפתחות ההכרחיים למימוש הפוטנציאל האישי, המקצועי והניהולי בעולם העבודה החדש.
שנית, אני חוששת להטעות אנשים להאמין שאישיות היא תנאי מספיק להצלחה (היא תנאי הכרחי, ואין בה להחליף ניסיון מקצועי רלוונטי או לצלוח חסמי מיתוג).
שלישית - והכי חשוב - אישיות כמעט ואיננה ניתנת לשינוי, אז למה להמשיך לשפוך עליה מילים?
אתרו את הפער
אני מעדיפה לעסוק בהיבטים האובייקטיביים של קריירה - דהיינו בהשפעה של בחירות הקריירה על ערך המותג ועל הפוטנציאל הנובע ממנו בהיבטים של קידום, שכר, הסבות מקצועיות, אופק תעסוקתי וכו' - ולמפות את שוק העבודה ואת מסלולי הקריירה הראליים במקצועות ובמגזרי התעסוקה השונים, כפי שהם נגזרים מפירמידות המיצוב שעל-פיהן מתנהל השוק (הרחבה בטור הפירמידה התעסוקתית). המידע הזה, שהוא קריטי לניהול קריירה מצליחה, אינו נגיש למרבית הקוראים, לכן אני מעדיפה להתמקד בו ולא במה שלא ניתן לשנות, רק שלדאבוני הוא לא מספיק גם כשמדובר באנשים מאוד מוכשרים.
מדוע? כי כאשר קיים פער משמעותי בין הכישורים המקצועיים לאישיות, כמעט בלתי אפשרי לממש את הפוטנציאל, ובפער הזה בלבד אתמקד בטור הנוכחי. כדי להבין את סוגיית הפער ואת השפעתו על התפתחות הקריירה, צריך להתייחס אליו בשני הכיוונים: מצד אחד, מצב שבו היכולות והכישורים המקצועיים הם גבוהים, אבל המאפיינים האישיותיים לא מספיקים כדי לתמוך בהם; ומאידך יכולות אישיות גבוהות - אך כישורים מקצועיים בינוניים יחסית.
מה עדיף? במונחים של מימוש הפוטנציאל, אין ספק שהמצב השני עדיף, דהיינו שהיכולות האישיות גבוהות מהיכולות המקצועיות, ואכן כמעט תמיד האנשים האלה יגיעו רחוק יותר ממי שכישוריהם המקצועיים עולים על יכולותיהם האישיות. למה? כי האישיות היא המנוע של הקריירה, בעוד הכישורים הם הפוטנציאל; רק שרוב האנשים לא מודעים לכך, מביטים בזוועה על עולם העבודה ולא מבינים מדוע אנשים פחות מוכשרים מהם מצליחים יותר.
רוצים יותר ממה שהם יכולים
כמעט כל יום אני פוגשת מנהל שהקריירה שלו לא ממומשת למרות כישורים מצוינים, השכלה משובחת וערך מותג לא רע בכלל, תוצאה של בחירות קריירה סבירות פלוס. כמעט בכל המקרים הסיבה לכך היא חסמים אישיותיים שונים, בדמות מוטיבציה לא מספיק גבוהה, העדר נחישות, פסיביות, נוקשות, חוסר בגרות/תמימות, קשיים באינטראקציה בין-אישית, גישה שלילית למהמורות קריירה טריוויאליות ושלל מאפיינים אישיותיים מעקבי התפתחות/קידום. העצוב הוא שרובם המכריע עובדים חיוביים, נאמנים, נעימים או בקיצור - אחלה אנשים, רק שהאישיות שלהם לא תומכת בשאיפות הקריירה/שכר שהציבו לעצמם (הם רוצים יותר ממה שהם יכולים/מוכנים להשקיע).
ועכשיו תהפכו את התמונה. קחו עובדים שיכולותיהם בינוניות פלוס, והלבישו עליהם ים של מוטיבציה, השקעה ונחישות אין-קץ, יוזמה, גמישות, בגרות, יכולות בין-אישיות וגישה חיובית לקריירה ולמכשולים שהיא מציבה בפניהם. אין שום ספק שהם יגיעו רחוק יותר מקולגות מוכשרים מהם ויצליחו לממש את מלא כישוריהם המקצועיים וקצת יותר, מה גם שיכולות מקצועיות אפשר לשפר משמעותית, בניגוד למאפיינים אישיותיים.
מנוע טורבו לא מספיק
האם זה מספיק כדי לכבוש את המשרות המשמעותיות בחברות המובילות במשק? כמובן שלא. האנשים בפוזיציות הללו הם רובם ככולם בעלי יכולות מקצועיות ואישיות יוצאות דופן, שהרי שם לא מספיק רק מנוע טורבו - צריך שכל רכיבי המכונה יהיו משובחים.
לסיכום, הצעתי למתקשים לאורך זמן להשיג את המטרות שהציבו לעצמם: שימו לרגע בצד את יכולותיכם המקצועיות, אתרו בסביבתכם הקרובה מישהו שמימש מטרות דומות, והשוו את עצמכם אליו רק בהיבטי אישיות. סיכוי סביר שתגלו פער שמסביר חלק ניכר מהחסמים בדרככם אל היעד, ואולי אף תצליחו לחקות מקצת מההתנהגויות שהובילו אותו לשם. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com