חניון הנתיב המהיר / צילום: איל יצהר, גלובס
המדינה תשלם לקבוצת שפיר כ-700 מיליון שקל ב-17 השנים הבאות תמורת הקמה והפעלה של קומה נוספת בחניון הנתיב המהיר כניסה לתל אביב מכיוון כביש מספר אחת ליד מחלף שפירים.
הפרויקט יימסר לשפיר בהליך של פטור ממכרז לאחר שביום האחרון של 2019, שעה קלה לפני המעבר לתקציב מדינה המשכי, התקבל לכך אישור מוועדת הפטורים של החשב הכללי. הדחיפות באישור הבקשה נבעה מכך שהחל מה-1 בינואר נדרש אישור נוסף של וועדת החריגים לכל התקשרות חדשה. למרות שההסכם טרם נחתם שפיר קיבלה בימים האחרונים אישור להתחיל בעבודות תוך הבטחה שתחזיר את המצב לקדומותו אם ההסכם לא ייחתם.
■ פרשנות: שפיר הנדסה - המומחים לניצול טעויות הפקידים | עמירם ברקת
ההסכם אמור להיחתם בימים הקרובים על-ידי החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, אך ייכנס לתוקף רק לאחר קבלת אישור המלווים העיקריים של הפרויקט בראשות בנק לאומי וחברת מגדל. המו"מ להסכם נוהל באמצעות חברת כביש חוצה ישראל המשמשת כזרוע ביצוע של משרד התחבורה. על-פי ההסכם תקבל שפיר כ-250 מיליון שקל עבור עבודות הבנייה להרחבת הפרויקט שיימשכו שלוש שנים ויתרת הסכום תשולם לה עד סוף תקופת הזיכיון (2037) עבור הפעלת החניון וקו שאטל חינמי חדש, שיתווסף לשניים הקיימים שיחבר בין החניון לשדרות רוטשילד בתל-אביב.
המגעים בין שפיר למשרדי האוצר והתחבורה בנוגע להכפלת החניון המהיר החלו לפני שבע שנים, זמן קצר לאחר שהפרויקט החל לפעול. בתחילת המו"מ דרשה החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו להוציא את הקמת הקומה הנוספת למכרז אולם בסופו של דבר המדינה העדיפה להתקשר עם הזכיין הקיים בהליך של פטור ממכרז.
במשך שנים גררה המדינה רגליים ולא הצליחה להביא להשלמת המו"מ. גורמים שהיו מעורבים במו"מ אמרו ל"גלובס" כי הסיבה להתמשכות המו"מ היא המורכבות ההנדסית הרבה של הפרויקט. לדבריהם "לא מדובר רק בתוספת קומה לחניון אלא בשינוי המודל התפעולי של הפרויקט ובתוספת של הרבה פונקציות חדשות כמו מעליות ורכישת אוטובוסים חדשים. בנוסף יש מורכבות רבה בהקמת פרויקט כזה בתוך חניון קיים ופעיל".
במסגרת הפרויקט תיבנה קומה נוספת מעל החניון הקיים שתכיל כ-1,800 מקומות חניה וכן יורחב מסוף התחבורה הציבורית שצמוד לחניון ממערב. הפעלת קו השאטל השלישי מוגדרת על-ידי המדינה כאופציה.
שלב התכנון של הפרויקט שנעשה על-ידי המדינה הסתיים ב-2015 והתכנון המפורט שנעשה על-ידי שפיר הסתיים רק לפני כשנה. בחודשים האחרונים הוכשר חניון זמני מדרום לחניון הקיים בקיבולת של לכ-1,000 כלי רכב שיופעל במהלך עבודות ההקמה עבור המשתמשים בקו השאטלים לבורסה ברמת גן.
פרויקט הנתיב המהיר שהחל לפעול ב-2011 מבוסס על נתיב אגרה באורך 13 קילומטרים שנסלל על כביש מספר אחת בקטע שממחלף בן-גוריון ועד למחלף קיבוץ גלויות. האגרה הנגבית עבור המשתמשים בנתיב מגיעה בשעות השיא בבוקר ל-105 שקלים, לפני מע"מ (כלי רכב רבי תפוסה פטורים מאגרה).
המרכיב השני בפרויקט הוא חניון חנה וסע המכיל כ-2,000 מקומות חניה - שעליו מקבלים הזכיינים תשלום מהמדינה בגין כל מקום חניה תפוס בגובה של כ-14 שקלים ליום. מחניון הנתיב המהיר יוצאים שני קווי שאטל חינמיים: אחד לבורסה ליהלומים ברמת גן והשני למרכז עזריאלי ורחובות החשמונאים ואבן גבירול בתל-אביב.
ב-2006 זכתה שפיר הנדסה במכרז BOT של החשב הכללי להקמה והפעלה של הנתיב המהיר עד לשנת 2037, תמורת תמלוגים בגובה 160 מיליון שקל שהבטיחה לשלם. על-פי דוחותיה הכספיים השקיעה שפיר עד היום בפרויקט כ-756 מיליון שקל והמדינה השקיעה לפי הערכות כ-460 מיליון נוספים בעבודות להכשרת הנתיב. למרות מחדלים הנדסיים וסכסוך משפטי בין המדינה לשפיר שקדם לפתיחתו, נחשב הנתיב המהיר לפרויקט מוצלח בזכות השימוש בחניון ה"חנה וסע".
לכן הוחלט לפעול להרחבת הקיבולת של החניון, שזמן קצר בלבד לאחר הפעלת הפרויקט כבר התמלא החניון בשעות השיא למלוא קיבולתו. במשרדי האוצר והתחבורה ביקשו לפתוח קווי שאטלים נוספים מהחניון לסיטי של תל-אביב באזור שדרות רוטשילד ולמרכז העסקים של רמת החי"ל - אך פתיחת הקווים הנוספים הייתה מותנית בהרחבת קיבולת החניה.
במקביל מקדמת חברת כביש חוצה ישראל הקמת נתיבים מהירים בנתיבי איילון לכיוון צפון עם חניון חנה וסע ענק באזור מחלף ראשון לציון מערב, בכביש החוף לכיוון דרום עם חניון חנה וסע באזור מחלף פולג ונתיב בכביש 5 עם חניון חנה וסע באזור מחלף מורשה.