שפיר הנדסה / צילום: מצגת החברה
פרויקט הנתיב המהיר הוא סאגה של מחדלים. הוא הוקם באיחור, במתכונת חלקית ובאופן שגרם לביטול האפשרות להוספת מסילת רכבת רביעית לאיילון. אילו מי שכתב את המכרז היה עושה עבודה קצת פחות רשלנית היה אפשר להקים את הקומה הנוספת בחניון כבר לפני חמש שנים. אבל בכתב הזיכיון ל-30 שנה שהמדינה מסרה ב-2007 לחברת שפיר לא נאמרה מילה על האפשרות של הרחבת חניון ה"חנה וסע" שיוקם. לכן כשהמדינה באה ואמרה לזכיינים שהיא רוצה עוד קומה בחניון - הם הבינו שיש להם ביד מנוף לחץ מעולה.
■ תמו שבע שנות מחלוקת: שפיר תבצע את הכפלת חניון הנתיב המהיר ותקבל מהמדינה 700 מיליון שקל
זו בדיוק המומחיות של שפיר (שגם מצטיינת ביכולות ביצוע למען ההגינות). קבוצת התשתיות האגרסיבית הזו לא מפספסת אף מחדל ממשלתי ואף טעות של פקיד. המחלקה המשפטית שלה עובדת שעות נוספות. מבחינת ציבורית, העובדה שהמדינה טועה ומשלמת לא הייתה כל-כך כואבת אילו לפחות המדינה הייתה גם יודעת להפיק לקחים.
רבע מיליארד שקל עבור קומת בטון על עמודים בשטח 60 אלף מ"ר, כמה מעליות, ארבעה תאי שירותים ומערכות בקרה; חצי מיליארד שקל עבור תפעול של הנ"ל ובתוספת קו אוטובוס קצר לתל-אביב למשך 17 שנה - הסכומים שהמדינה הסכימה לשלם לשפיר תמורת הרחבת חניון הנתיב המהיר ליד מחלף שפירים נשמעים כמעט דמיוניים. גורמים שמכירים את הפרויקט משלבי הקמתו אומרים שבעבר הוצע לבנות את הקומה הנוספת תמורת סכום של לא יותר מ-50 מיליון שקלים, חמישית מהעלות הנוכחית.
סכומי העתק שהמדינה מסכימה לשלם לשפיר היום מתגמדים לעומת ההפסד הכלכלי למשק כתוצאה מהעיכוב בפרויקט הרחבת הנתיב המהיר - בין 1,000 ל-2,000 כלי רכב בכל יום שהיו אמורים לרדת מהכניסה לתל-אביב ולקצר משמעותית לעשרות אלפי נהגים את הגודש בכניסה המזרחית לעיר העברית.