גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שינויי האקלים - לצמצם את הסיכונים בתיק, או לבצע השקעות ייעודיות לנושא

כוחות אדירים פועלים כדי להכניס את סיכוני האקלים ללב עולם הפיננסים – בנקים מרכזיים, רגולטורים מובילים וחברות הדירוג ● מולם, למשקיעים עומדות שתי דרכי התמודדות ● כתבה שנייה ואחרונה בסדרה

בית זיקוק של אקסון מוביל בטקסס / צילום: Jessica Rinaldi, רויטרס
בית זיקוק של אקסון מוביל בטקסס / צילום: Jessica Rinaldi, רויטרס

במאמרנו בשבוע שעבר הצגנו את סיכוני האקלים והערכנו שבעשור הקרוב הם ישפיעו על תיקי ההשקעות באופן דרמטי.

במאמר הנוכחי נציג את הכוחות האדירים הפועלים כדי להכניס את שינויי האקלים ללב עולם הפיננסים - בנקים מרכזיים, רגולטורים מובילים וחברות הדירוג.

לאור ההשפעות שצפויות לנבוע מכך, נדון בשתי הדרכים העיקריות בהן משקיעים יכולים להתמודד עם השינויים הללו - האחת באמצעות צמצום הסיכונים בתיק, והשנייה על ידי השקעות ייעודיות להפקת רווחים משינויי האקלים.

הרחבת גילויים

להערכתנו, הכוח המשמעותי ביותר שידחוף את סיכוני האקלים למרכז הבמה הינו הבנקים המרכזיים המובילים בעולם.

ראשית, בהיבט גילוי הסיכונים. בשנים האחרונות גובר הלחץ על חברות לפרסם גילויים בדבר חשיפתן לשינויי אקלים. את היוזמה המשמעותית ביותר מובילה TCFD - קבוצה עליה נמנים בנקים מרכזיים ממדינות ה- G-20.

ב-2017 פרסמה הקבוצה 11 המלצות בנושא. אבל עד עתה, אף רגולטור משמעותי לא חייב את החברות שבאחריותו לפרסם גילוי ייעודי בנושא. בהתאם, מדוח שפרסמה TCFD בסוף יוני עולה שמתוך כאלף חברות גדולות בעולם, רק 25% פרסמו גילויים המתייחסים ליותר מ-5 מ-11 ההמלצות.

ה-FCA, הרשות להתנהלות פיננסית בבריטניה, הודיעה לאחרונה שהיא שוקלת לחייב גילויים בנושא, במהלך חלוצי שעשוי לגרור אחריו מדינות נוספות.

לצד הרגולטורים, גם מנהלי נכסים גדולים מתחילים לנקוט בפעולות שעשויות לדחוף לשינוי - החל מקרנות גידור הפועלות כאקטיביסטיות מול חברות מזהמות ועד לענקיות ניהול נכסים, המשנות מדיניות ומתחילות להפעיל לחצים על חברות.

להערכתנו, שילוב הכוחות יביא לכך שבשנים הקרובות יורחבו משמעותית הגילויים בנושא סיכוני אקלים ותוגבר הסטנדרטיזציה של הנתונים המדווחים. הדבר יקל על המשקיעים את הניתוחים בנושא ואף יחייבם לעסוק בכך.

כניסה לליבת הבנקאות

שנית, לצד הרחבת הגילויים, בנקים מרכזיים מתחילים לשלב את סיכוני האקלים במבחני הקיצון למערכת הבנקאית. לאחר ניסיון חלוצי שבוצע בהולנד ב-2018, בחודש שעבר הודיע הבנק המרכזי הבריטי שבכוונתו לבצע ב-2020 מבחני קיצון לסיכוני אקלים לבנקים וחברות הביטוח.

במסגרת זו, תיבחן התמודדות הגופים עם שלושה תרחישים, החמור שבהם הינו עלייה של 4 מעלות עד ל-2080, שילווה בהתממשות אירועי מזג אוויר קיצוני.

בשונה ממבחני הקיצון הרגילים, מטרת מבחני הקיצון הללו הינה לזהות את מוקדי הסיכון בתיקי הנכסים בבנקים ובחברות הביטוח, ולא להשפיע על דרישות ההון. כמו כן, לא תיקבע תוצאה של עובר או נכשל - והתוצאות תפורסמנה באופן מצרפי בלבד.

להמחשת חשיבות הנושא, להערכת הבנק המרכזי, נכסים "מזהמים" מגיעים כיום לכ-70% מהון הליבה של המערכת הבנקאית בבריטניה, ובקרב חברות ביטוח, הם עומדים על 12% מתיקי המניות ו-8% מתיקי החוב התאגידי.

שלישית, בנקים מרכזיים מתחילים לדון בצעדים אקטיביים רבי עוצמה, שעיקרם שימוש בכלים מוניטריים כדי להשפיע על התנהגות השווקים ולהסיט מימון מנכסים מזהמים לנכסים "ירוקים".

גולת הכותרת הינה ההודעה התקדימית של הנשיאה הנכנסת של הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB), כריסטין לגארד, שבכוונתה לשקול שילוב שיקולי אקלים במדיניות המוניטארית של ה-ECB. במסגרת זו, ה-ECB עשוי לבחון הפסקת קבלת נכסים "מזהמים" כביטחונות כשירים במכרזי הנזילות שהבנק מקיים לבנקים ואף להתחשב בסיכוני אקלים במסגרת הנכסים הנרכשים כחלק מההקלות הכמותיות.

במקביל, הנציבות האירופית פרסמה הצעה להפחית בדרישות ההון של הבנקים בגין העמדת הלוואות התומכות בהתמודדות עם שינוי האקלים.

ההצעות הללו נתקלות בהתנגדויות עזות מצד רגולטורים אחרים באירופה ומוקדם להעריך האם יש סיכוי ממשי שיתממשו.

חברות הדירוג נכנסות

לצד הבנקים המרכזיים, גם חברות הדירוג צפויות לדחוף התחשבות בשינויי האקלים בעולם החוב.

ב-2018 פרסמה חברת הדירוג מודי'ס דוח בנושא סיכוני ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), בו זיהתה 11 ענפים, כגון תחבורה, חומרי בנייה, כימיה, נפט וגז החשופים לסיכוני אקלים מוגברים. היקף החוב המדורג בענפים אלה עומד על כ-2.2 טריליון דולר.

ברם, לפני מספר שבועות, לראשונה, מודי'ס קיבלה החלטת דירוג קונקרטית על בסיס סיכוני אקלים, עת פרסמה שתעביר את אופק האשראי של ענקית האנרגיה אקסון מוביל, המדורגת AAA, מיציב לשלילי. זאת, בין היתר, בטענה ששינויי האקלים מהווים עבורה איום מתפתח. לדבריה, צעדים שנוקטות מדינות במטרה לצמצם את השפעות שינויי האקלים, מאיימים על הרווחיות ותזרימי המזומנים של חברות נפט וגז, כך שהיעדר מענה לכך מצד החברה יביא להפחתת דירוג.

להערכתנו, החלטה זו מהווה אבן דרך משמעותית לתמחורם של סיכונים אלה במכשירי חוב בשווקים.

צמצום סיכוני האקלים בתיקי ההשקעות

הגישה הראשונה והפשוטה להתמודדות עם סיכוני אקלים בניהול השקעות הינה להימנע מהם, או לפחות לצמצם אותם. במסגרתה, קיימות מספר תתי-גישות.

הבסיסית ביותר היא הימנעות גורפת. למשל, להשקיע בקרנות סל העוקבות אחר מדד המשמיט חברות כאלה, או אפילו להימנע מענפים שלמים ספציפיים.

גישה זו גורסת שמשום שבחלק מהענפים גלומים סיכונים פוטנציאליים מוגברים למשקיעים, אזי ראוי להימנע מהם. לדוגמה, ענף הנפט והאנרגיה, שרגיש במיוחד להפסדים כתוצאה משינויי רגולציה עתידיים.

אולם לדעתנו גישה זו מחמירה מדי ועלולה להפוך לחרב פיפיות למשקיעים. הסיבה לכך היא שחשיפות המשקיעים לתעשיות עתירות פחמן, כמו נפט, גז ורכב, עשויות להיות מפוזרות באופן ישיר ועקיף על פני מספר רב של חברות ברחבי הגלובוס. בנוסף, סביר שהסיכונים ישפיעו על חברות תתי-תעשיות שונות בדרכים ועיתויים שונים.

יתרה מזאת, חברות מסוימות בתעשיות מזהמות עשויות להיערך טוב יותר ממתחרותיהן לשינויי האקלים. לדוגמה, לפתח יכולות ייצור חדשניות וירוקות יותר. לפיכך, התייחסות לכולן כמקשה אחת ופסילתן באופן גורף עלולה להביא לאובדן מיותר של פוטנציאל לתשואה, כמו גם להגביל את אפשרויות הפיזור בתיקי ההשקעות. נדרש ניהול מתוחכם יותר לצורך התמודדות אפקטיבית.

תת-גישה אחרת, "גמישה" יותר אך עדיין פאסיבית, היא השקעה במדדים ייעודיים המוגדרים כ"סמארט בטא". לדוגמה, S&P 500 Carbon Efficient Index, עליו נמנות חברות עם פליטות פחמן נמוכות יותר ליחידת הכנסות.

ברם, בעשור האחרון הניב מדד זה ומדדים דומים תשואות כמעט זהות לאלה של מדד מניות S&P 500. להערכתנו, ייתכן שמדדים אלה לא יניבו תשואה עודפת גם בעתיד הקרוב, עד שהפנמת הסיכונים תביא לתמחור מחדש משמעותי בשווקים.

תת-הגישה השלישית להימנעות הינה אקטיבית, המאפשרת למשקיעים להיחשף לתעשיות וחברות הנחשבות לחשופות להשפעות שינויי האקלים, תוך שימוש בניתוחים אנליטיים מעמיקים ובמבחני קיצון.

למשל, ניתוח מאקרו שערך בנק UBS ב-2014 הצביע על כך שתרחישים שונים של מזג אוויר קיצוני או יישום של הסכם פריז ישפיעו על תיק ההשקעות שלו במידה מוגבלת - ללא הפסדים משמעותיים. לעומת זאת, ניתוח מעמיק של תרחישים ברמת החברה הבודדת וסכימה ממנה לרמת התיק הכולל (גישת bottom up), הציגה תוצאה שונה בתכלית - והצביעה על התאמות משמעותיות יותר שראוי לבצע בתיקי ההשקעות.

האתגר העיקרי באנליזות כאלה הינו שניתוח סיכוני אקלים הוא מורכב לביצוע. ראשית, משום שאין ודאות בנוגע לשאלה עד כמה העולם יתחמם במהלך השנים הבאות ועד כמה צעדי המדיניות יהיו מהירים ואינטנסיביים. שנית, בשל הצורך להתייחס למשתנים רבים והשפעות צולבות.

לא בכדי בשנה האחרונה התרבו הדיווחים על רכישות של סטארט-אפים שמבקשים לנתח כיצד תרחישים שונים של שינויי אקלים ישפיעו על תיקי נכסים. למשל, בתחילת 2019 השקיעו שלוש חברות ביטוח ב-Jupiter Intelligence, ביולי רכשה חברת הדירוג מודי'ס נתח ב-Four Twenty Seven ובספטמבר השקיע בנק וולס פארגו ב-Climate Service. יכולות ניתוח מעמיקות אלה עשויות להקנות יתרון תחרותי משמעותי למנהלי ההשקעות שיחזיקו בהן.

שינויי האקלים טומנים בחובם סיכונים פיזיים

גישת שינויי האקלים כהזדמנות

הגישה השנייה הינה לראות בשינויי האקלים אמצעי להנבת תשואות עודפות. אסטרטגיות אלה מבוססות על השקעה בחברות שהמודל העסקי שלהן נועד להפיק רווחים משינויי האקלים, בעיקר מהמעבר לכלכלה מופחתת פחמן. למשל, לאור טכנולוגיות ויתרונות תחרותיים שתהליכי המעבר יעלו את נתח השוק שלהם וערכם הכלכלי, ועל ידי ניצול של תמריצים רגולטוריים שיינתנו כדי להאיץ מעבר זה.

בשנים האחרונות מתחילות לפעול קרנות השקעה ייעודיות בחברות וטכנולוגיות כאלה, ואפילו מנהלי נכסים המתמחים בכך. ניתן לראות בכך "התקדמות" מעולם ה-ESG - המבקש ממנהלי ההשקעות להתחשב גם בשיקולים סביבתיים - לעבר התמחות ספציפית בנושאי סביבה ואקלים.

דוגמה פשטנית ונפוצה הינה קרנות תשתיות ופרייבט אקוויטי, המשקיעות במיזמי תשתיות וטכנולוגיה הקשורים בהתמודדות עם שינויי האקלים. למשל, בהפקה ושימור של אנרגיה ממקורות מתחדשים כגון רוח ושמש.

דוגמה מתקדמת יותר, הינה השקעה בחברות טכנולוגיה המייצרות חלופות לתזונת חלבונים, למשל בתחום הבשר המלאכותי, שהינן ידידותיות לסביבה ביחס לשימוש הנוכחי בבשר בקר. זאת, מאחר שהאחרון מאופיין בפליטה גבוהה של גז מתאן ובכריתה של יערות רבים על מנת להגדיל את אזורי המרעה.

עלייה משמעותית בעשורים האחרונים

דוגמה אחרת היא פיתוחים טכנולוגיים להגדלת התוצר החקלאי שיכולה להניב יחידת שטח, לנוכח הסיכון שעליית פני הים וההתחממות יצמצמו את השטחים החקלאיים ויורידו את התנובה החקלאית. דוגמה נוספת הינה חברות המתמחות בטכנולוגיות לשיפור תהליכי הפקת מים בתנאים מורכבים, שחשיבותן גוברת גם לאור הסיכון להתגברות בצורת.

לסיכום, להערכתנו בעשור הקרוב צפויים שינויי האקלים להיכנס לקדמת הבמה של עולם הפיננסים ולהשפיע מהותית על תיקי ההשקעות. ראוי שמשקיעים יכירו בחשיבות הנושא ויאמצו גישות מתאימות להתגוננות מפני ההשפעות ולזיהוי הזדמנויות הנובעות מכך. ככל שהמשקיעים יקדימו ויתמחרו את הסיכונים וההזדמנויות, וככל שיטרימו את הדרישות הרגולטוריות הצפויות להגיע, יהא ביכולתם להניב תשואות עודפות. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בגלל המלחמה בעזה: בדנמרק מתנגדים לרכש של מערכות הגנה מישראל

מפלגות בקואליציה הדנית התנגדו לרכישת מערכות הגנה אווירית ישראליות, מטעמים מוסריים ● לפי שרים בממשלה הנוסח שהוסכם לבסוף מעורפל ו"יקשה מאוד" על רכש צבאי מישראל

שיגור מיירט חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הרכיבים המזויפים במטוסים, והטילים היקרים שגורמים מבוכה לארה״ב

לגלובס נודע כי החברה הביטחונית הממשלתית תומר מגייסת 60 עובדים חדשים, אלביט עם הזמנה ראשונה למערכות מרגמה, בריטניה שוקלת להיכנס לתוכנית מערך ההגנה האירופית, טורקיה מנסה לרכוש מטוסי קרב ממקורות רבים, ובכיר גרמני קורא להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות ה-AI: קמטק מציגה תוצאות שיא בדוחותיה הרבעוניים

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אורמת הציגה גידול מרשים בשורת הרווח וההכנסות ואופטימית גם לגבי ההמשך ● איי סי אל דיווחה על ירידה במחירי האשלג והדשנים אך עקפה את התחזיות המוקדמות ● קמטק הציגה דוח מרשים בעקבות הביקוש לתחום ה-AI ● מניית טאואר קופצת לאחר דוח חזק ● ונובה הפתיעה את האנליסטים עם תחזיות חזקות ● מדור חדש

וולבו EX30 TWIN MOTOR / צילום: יח''צ

החל מ-234 אלף שקל: הרכב שמצליח לעורר סערה

רכב הפנאי החשמלי הקומפקטי של וולבו מצליח לשלב ביצועים רציניים מאוד עם טווח נסיעה שימושי ושלדה אירופית ● יש כמה מוזרויות בתא הנוסעים, אך החבילה הכוללת מרשימה מאוד

קמפיין טורנדו

האם הצופים עדיין זוכרים מי הייתה הפרזנטורית הקודמת של טורנדו?

הנוכחות הגבוהה של מותג המזגנים על המסך הופכת את הפרסומת בכיכובה של נעמי לבוב לאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● המפרסם שהשקיע את הסכום הגבוה ביותר, זה השבוע השני, הוא free TV כ–1.4 מיליון שקל

השופט בדימוס אורי שהם, נציב תלונות הציבור על שופטים היוצא / צילום: ליאור מזרחי

נציב השופטים פורש ללא מחליף נוכח התנגדות לוין למנות שופט עליון בדימוס

שר המשפטים יריב לוין מבקש לשנות את השיטה הקיימת ולמנות לתפקיד נציב התלונות שופט מחוזי בדימוס - ולא שופט עליון בדימוס כפי שהיה ב-20 השנים האחרונות ● מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן מתנגד לכך ● הנציב הפורש אורי שהם כתב ביקורת קשה על כך שטרם מונה לו מחליף: "פעילות הנציבות נגדעת עתה במחי יד וללא כל הצדקה"

איור: גיל ג'יבלי

תל אביב 125 מול S&P 500: איזה מדד יציג תשואה עודפת השנה?

אחרי שנה בה בורסת תל אביב השתרכה הרחק מאחורי וול סטריט, מדד תל אביב 125 מתחיל לצמצם את הפער מול S&P 500, והתחזיות לתשואה עודפת במדד הישראלי הולכות ומצטברות ● דודי רזניק מבנק לאומי אופטימי לגבי השוק המקומי, אבל מזהיר: אם תהיה הסלמה במלחמה, התמונה תתהפך ● מדור חדש

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

השר ברקת: "הצעד של ארדואן יפגע בעיקר בתדמית הכלכלה הטורקית"

לפי נוכחים בכנס מכון היצוא בנושא קשרי הסחר של ישראל עם טורקיה אמר שר הכלכלה ניר ברקת כי תגובה לטורקיה תפגע ביוקר המחיה ● אך לא כולם מסכימים, יעל רביע־צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אמרה כי "צריך לצמצם את היקפי הסחר עם טורקיה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

וול סטריט ננעלה בעליות; פאגאיה זינקה ב-20%, פלייטיקה ב-14%

הדאו ג'ונס עלה ב-0.9% וחתם רצף של שבעה ימי עליות ● ישראליות: טאואר, קמטק, ופייבר עלו בעקבות הדוחות, סולראדג' נפלה ב-9% ● חברת משחקי הוידאו רובלוקס צללה ב-20% ● האנליסטית שמסמנת את החברה שתרוויח הכי הרבה מ-AI ● בבנק אוף אמריקה אופטימיים לגבי Arm, למרות התחזית הפושרת של החברה ● באופנהיימר ממליצים על גילת עם אפסייד של 43%, מתמודדת על שלושה חוזים גדולים

אתר בנייה. היקף הישראלים בענף עלה / צילום: כדיה לוי

הנתונים מגלים: אלפי ישראלים הצטרפו לענף הבנייה במלחמה

בחודש מרץ עבדו בענף 215 אלף עובדים ישראלים, 12 אלף יותר מאשר טרום המלחמה ● עם זאת, מספר העובדים בבנייה עדיין נמוך ב-20% ממספר העובדים שהיו בענף בספטמבר

אלכס קארפ, מנכ''ל פלנטיר / צילום: ap, Thibault Camus

ענקית ה-AI הייתה אחת מהמניות האהודות בוול סטריט. ואז היא פרסמה דוחות

פלנטיר, אחת החברות הגדולות בתחומי ה־AI, נסקה בשנה האחרונה ביותר מ־175% והפכה לאחת המניות היקרות בוול סטריט ● עד שהגיעו הדוחות שהביאו לצניחה של 15% במניה

שוק הנדל''ן מתאושש אך עדיין נמצא ברמות נמוכות מהממוצע / צילום: Shutterstock

הכלכלן הראשי: שוק הנדל"ן מתאושש אך עדיין נמצא ברמות נמוכות מהממוצע

ברבעון הראשון של השנה נמכרו הכי הרבה דיורת מאז הרבעון השני 2022 ● עם זאת, הנתונים נמוכים בכ-17% מהמוצע חודשי רב שנתי של רכישת דירות, והדרך להתאוששות הענף עוד רחוקה ● וגם, כמה דירות רכשו תושבי חוץ?

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

רשות החברות דורשת להקפיא את הליך מינוי מנכ"ל נת"ע

דרישה מאחד מחברי ועדת האיתור לפרוש, גרמה למ"מ רשות החברות ינקי קוינט להקפיא את הליך בחית המנכ"ל "מחשש לתקינות ההליך" ● אך לגלובס נודע כי והבה לא השתתף בניקוד המועמדים ● ומי המועמדים המובילים לתפקיד?

רינת אפרימה, מנכ''לית קימברלי קלארק ישראל / צילום: נירי גתמון

אחרי 7 חודשים עם מ"מ: זו המנכ"לית החדשה של קימברלי קלארק ישראל

אפרימה תחליף את דורון רוזנפלד, סמנכ''ל הכספים, שכיהן כמ"מ מנכ"ל קימברלי קלארק ישראל מאז סוף ספטמבר 2023, לאחר שטל רבן הודיע על פרישה

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך דחף נתניהו את ביידן אל קצה "הקו האדום" שלו

הפעולה הצבאית ברפיח דחפה את ביידן, ששאף להגיע להפסקת אש של 6 שבועות, לעצור משלוח נשק לישראל ● נשיא ארה"ב חטף ביקורת על ההחלטה מצד אנשי מפלגתו ומצד רפובליקנים ● ובמבט לאחור, נראה שביידן רמז על ההחלטה כבר לפני חודש

משלוח יצוא בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

"תהיו עם היד על הדופק": האזהרה לישראלים שמייצאים לדרום אפריקה

ברקע עצירת היבוא מטורקיה, חברת הביטוח "אשרא" פירסמה אזהרה ליצואנים לדרא"פ ● הבחירות במדינה בסוף החודש עלול לפגוע "בקשרי המסחר בין המדינות, באופן דומה למקרה של טורקיה"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP(Kin Cheung), Shutterstock

רדיקלים מוסלמיים מנצחים בבחירות מקומיות באנגליה ופוטין מתקרב אל פטר הגדול

מוסלמים מנצחים בבחירות מקומיות באנגליה עם דגלים פלסטיניים ועם כרזות לטובת עזה ● אדאני (מנמל חיפה) הופך לכדור משחק בבחירות בהודו ● פוטין, תקופת כהונה חמישית, משתווה לסטאלין ● חדשות משפטיות טובות לטראמפ ● אורנגאוטן חובש את הפצע

אפליקציית Gett / צילום: סטודיו גט

העסקה נחתמה: פנגו רוכשת את גט תמורת 175 מיליון דולר

סכום הרכישה דומה לשווי שפורסם בגלובס בחודש מרץ האחרון, אז לפי ההערכות התנהל המו"מ לפי שווי של 150-160 מיליון דולר עבור גט ● לפי גורם המקורב לעסקה, שתי החברות ימשיכו לפעול בצורה נפרדת ועצמאית, ולא מתוכננת כל השפעה על מצבת כוח-האדם

זעם בהולנד: אוניברסיטה העבירה שמות של ישראלים למפגינים פרו פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: אוניברסיטת אמסטרדם העבירה רשימות של מוסדות מחקר ישראליים למוחים פרו פלסטינים, שר בממשלה הספרדית נגד ישראל וממשלת בריטניה קוראת לאוניברסיטאות להגן על סטודנטים יהודים ● כותרות העיתונים בעולם 

הטירה הצרפתית שזמינה על המדף / צילום: whisperauctions.com

אחד הנכסים היקרים אי פעם: כמה עולה טירה שהייתה פעם בבעלות משפחת רוטשילד?

הטירה, שבעבר הייתה שייכת למשפחת הבנקאים היהודית ובהמשך גם למלך מרוקו, מועמדת למכירה פומבית בסכום שמתחיל ב-454 מיליון דולר ● בטירה הצרפתית, מהמאה ה-12 החולשת על פני 2,500 מ"ר, יש 17 חדרי שינה, דיור נפרד לאנשי צוות, שלוש מעליות ואורוות היכולות להכיל עד 50 סוסים