גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שינויי האקלים - לצמצם את הסיכונים בתיק, או לבצע השקעות ייעודיות לנושא

כוחות אדירים פועלים כדי להכניס את סיכוני האקלים ללב עולם הפיננסים – בנקים מרכזיים, רגולטורים מובילים וחברות הדירוג ● מולם, למשקיעים עומדות שתי דרכי התמודדות ● כתבה שנייה ואחרונה בסדרה

בית זיקוק של אקסון מוביל בטקסס / צילום: Jessica Rinaldi, רויטרס
בית זיקוק של אקסון מוביל בטקסס / צילום: Jessica Rinaldi, רויטרס

במאמרנו בשבוע שעבר הצגנו את סיכוני האקלים והערכנו שבעשור הקרוב הם ישפיעו על תיקי ההשקעות באופן דרמטי.

במאמר הנוכחי נציג את הכוחות האדירים הפועלים כדי להכניס את שינויי האקלים ללב עולם הפיננסים - בנקים מרכזיים, רגולטורים מובילים וחברות הדירוג.

לאור ההשפעות שצפויות לנבוע מכך, נדון בשתי הדרכים העיקריות בהן משקיעים יכולים להתמודד עם השינויים הללו - האחת באמצעות צמצום הסיכונים בתיק, והשנייה על ידי השקעות ייעודיות להפקת רווחים משינויי האקלים.

הרחבת גילויים

להערכתנו, הכוח המשמעותי ביותר שידחוף את סיכוני האקלים למרכז הבמה הינו הבנקים המרכזיים המובילים בעולם.

ראשית, בהיבט גילוי הסיכונים. בשנים האחרונות גובר הלחץ על חברות לפרסם גילויים בדבר חשיפתן לשינויי אקלים. את היוזמה המשמעותית ביותר מובילה TCFD - קבוצה עליה נמנים בנקים מרכזיים ממדינות ה- G-20.

ב-2017 פרסמה הקבוצה 11 המלצות בנושא. אבל עד עתה, אף רגולטור משמעותי לא חייב את החברות שבאחריותו לפרסם גילוי ייעודי בנושא. בהתאם, מדוח שפרסמה TCFD בסוף יוני עולה שמתוך כאלף חברות גדולות בעולם, רק 25% פרסמו גילויים המתייחסים ליותר מ-5 מ-11 ההמלצות.

ה-FCA, הרשות להתנהלות פיננסית בבריטניה, הודיעה לאחרונה שהיא שוקלת לחייב גילויים בנושא, במהלך חלוצי שעשוי לגרור אחריו מדינות נוספות.

לצד הרגולטורים, גם מנהלי נכסים גדולים מתחילים לנקוט בפעולות שעשויות לדחוף לשינוי - החל מקרנות גידור הפועלות כאקטיביסטיות מול חברות מזהמות ועד לענקיות ניהול נכסים, המשנות מדיניות ומתחילות להפעיל לחצים על חברות.

להערכתנו, שילוב הכוחות יביא לכך שבשנים הקרובות יורחבו משמעותית הגילויים בנושא סיכוני אקלים ותוגבר הסטנדרטיזציה של הנתונים המדווחים. הדבר יקל על המשקיעים את הניתוחים בנושא ואף יחייבם לעסוק בכך.

כניסה לליבת הבנקאות

שנית, לצד הרחבת הגילויים, בנקים מרכזיים מתחילים לשלב את סיכוני האקלים במבחני הקיצון למערכת הבנקאית. לאחר ניסיון חלוצי שבוצע בהולנד ב-2018, בחודש שעבר הודיע הבנק המרכזי הבריטי שבכוונתו לבצע ב-2020 מבחני קיצון לסיכוני אקלים לבנקים וחברות הביטוח.

במסגרת זו, תיבחן התמודדות הגופים עם שלושה תרחישים, החמור שבהם הינו עלייה של 4 מעלות עד ל-2080, שילווה בהתממשות אירועי מזג אוויר קיצוני.

בשונה ממבחני הקיצון הרגילים, מטרת מבחני הקיצון הללו הינה לזהות את מוקדי הסיכון בתיקי הנכסים בבנקים ובחברות הביטוח, ולא להשפיע על דרישות ההון. כמו כן, לא תיקבע תוצאה של עובר או נכשל - והתוצאות תפורסמנה באופן מצרפי בלבד.

להמחשת חשיבות הנושא, להערכת הבנק המרכזי, נכסים "מזהמים" מגיעים כיום לכ-70% מהון הליבה של המערכת הבנקאית בבריטניה, ובקרב חברות ביטוח, הם עומדים על 12% מתיקי המניות ו-8% מתיקי החוב התאגידי.

שלישית, בנקים מרכזיים מתחילים לדון בצעדים אקטיביים רבי עוצמה, שעיקרם שימוש בכלים מוניטריים כדי להשפיע על התנהגות השווקים ולהסיט מימון מנכסים מזהמים לנכסים "ירוקים".

גולת הכותרת הינה ההודעה התקדימית של הנשיאה הנכנסת של הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB), כריסטין לגארד, שבכוונתה לשקול שילוב שיקולי אקלים במדיניות המוניטארית של ה-ECB. במסגרת זו, ה-ECB עשוי לבחון הפסקת קבלת נכסים "מזהמים" כביטחונות כשירים במכרזי הנזילות שהבנק מקיים לבנקים ואף להתחשב בסיכוני אקלים במסגרת הנכסים הנרכשים כחלק מההקלות הכמותיות.

במקביל, הנציבות האירופית פרסמה הצעה להפחית בדרישות ההון של הבנקים בגין העמדת הלוואות התומכות בהתמודדות עם שינוי האקלים.

ההצעות הללו נתקלות בהתנגדויות עזות מצד רגולטורים אחרים באירופה ומוקדם להעריך האם יש סיכוי ממשי שיתממשו.

חברות הדירוג נכנסות

לצד הבנקים המרכזיים, גם חברות הדירוג צפויות לדחוף התחשבות בשינויי האקלים בעולם החוב.

ב-2018 פרסמה חברת הדירוג מודי'ס דוח בנושא סיכוני ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), בו זיהתה 11 ענפים, כגון תחבורה, חומרי בנייה, כימיה, נפט וגז החשופים לסיכוני אקלים מוגברים. היקף החוב המדורג בענפים אלה עומד על כ-2.2 טריליון דולר.

ברם, לפני מספר שבועות, לראשונה, מודי'ס קיבלה החלטת דירוג קונקרטית על בסיס סיכוני אקלים, עת פרסמה שתעביר את אופק האשראי של ענקית האנרגיה אקסון מוביל, המדורגת AAA, מיציב לשלילי. זאת, בין היתר, בטענה ששינויי האקלים מהווים עבורה איום מתפתח. לדבריה, צעדים שנוקטות מדינות במטרה לצמצם את השפעות שינויי האקלים, מאיימים על הרווחיות ותזרימי המזומנים של חברות נפט וגז, כך שהיעדר מענה לכך מצד החברה יביא להפחתת דירוג.

להערכתנו, החלטה זו מהווה אבן דרך משמעותית לתמחורם של סיכונים אלה במכשירי חוב בשווקים.

צמצום סיכוני האקלים בתיקי ההשקעות

הגישה הראשונה והפשוטה להתמודדות עם סיכוני אקלים בניהול השקעות הינה להימנע מהם, או לפחות לצמצם אותם. במסגרתה, קיימות מספר תתי-גישות.

הבסיסית ביותר היא הימנעות גורפת. למשל, להשקיע בקרנות סל העוקבות אחר מדד המשמיט חברות כאלה, או אפילו להימנע מענפים שלמים ספציפיים.

גישה זו גורסת שמשום שבחלק מהענפים גלומים סיכונים פוטנציאליים מוגברים למשקיעים, אזי ראוי להימנע מהם. לדוגמה, ענף הנפט והאנרגיה, שרגיש במיוחד להפסדים כתוצאה משינויי רגולציה עתידיים.

אולם לדעתנו גישה זו מחמירה מדי ועלולה להפוך לחרב פיפיות למשקיעים. הסיבה לכך היא שחשיפות המשקיעים לתעשיות עתירות פחמן, כמו נפט, גז ורכב, עשויות להיות מפוזרות באופן ישיר ועקיף על פני מספר רב של חברות ברחבי הגלובוס. בנוסף, סביר שהסיכונים ישפיעו על חברות תתי-תעשיות שונות בדרכים ועיתויים שונים.

יתרה מזאת, חברות מסוימות בתעשיות מזהמות עשויות להיערך טוב יותר ממתחרותיהן לשינויי האקלים. לדוגמה, לפתח יכולות ייצור חדשניות וירוקות יותר. לפיכך, התייחסות לכולן כמקשה אחת ופסילתן באופן גורף עלולה להביא לאובדן מיותר של פוטנציאל לתשואה, כמו גם להגביל את אפשרויות הפיזור בתיקי ההשקעות. נדרש ניהול מתוחכם יותר לצורך התמודדות אפקטיבית.

תת-גישה אחרת, "גמישה" יותר אך עדיין פאסיבית, היא השקעה במדדים ייעודיים המוגדרים כ"סמארט בטא". לדוגמה, S&P 500 Carbon Efficient Index, עליו נמנות חברות עם פליטות פחמן נמוכות יותר ליחידת הכנסות.

ברם, בעשור האחרון הניב מדד זה ומדדים דומים תשואות כמעט זהות לאלה של מדד מניות S&P 500. להערכתנו, ייתכן שמדדים אלה לא יניבו תשואה עודפת גם בעתיד הקרוב, עד שהפנמת הסיכונים תביא לתמחור מחדש משמעותי בשווקים.

תת-הגישה השלישית להימנעות הינה אקטיבית, המאפשרת למשקיעים להיחשף לתעשיות וחברות הנחשבות לחשופות להשפעות שינויי האקלים, תוך שימוש בניתוחים אנליטיים מעמיקים ובמבחני קיצון.

למשל, ניתוח מאקרו שערך בנק UBS ב-2014 הצביע על כך שתרחישים שונים של מזג אוויר קיצוני או יישום של הסכם פריז ישפיעו על תיק ההשקעות שלו במידה מוגבלת - ללא הפסדים משמעותיים. לעומת זאת, ניתוח מעמיק של תרחישים ברמת החברה הבודדת וסכימה ממנה לרמת התיק הכולל (גישת bottom up), הציגה תוצאה שונה בתכלית - והצביעה על התאמות משמעותיות יותר שראוי לבצע בתיקי ההשקעות.

האתגר העיקרי באנליזות כאלה הינו שניתוח סיכוני אקלים הוא מורכב לביצוע. ראשית, משום שאין ודאות בנוגע לשאלה עד כמה העולם יתחמם במהלך השנים הבאות ועד כמה צעדי המדיניות יהיו מהירים ואינטנסיביים. שנית, בשל הצורך להתייחס למשתנים רבים והשפעות צולבות.

לא בכדי בשנה האחרונה התרבו הדיווחים על רכישות של סטארט-אפים שמבקשים לנתח כיצד תרחישים שונים של שינויי אקלים ישפיעו על תיקי נכסים. למשל, בתחילת 2019 השקיעו שלוש חברות ביטוח ב-Jupiter Intelligence, ביולי רכשה חברת הדירוג מודי'ס נתח ב-Four Twenty Seven ובספטמבר השקיע בנק וולס פארגו ב-Climate Service. יכולות ניתוח מעמיקות אלה עשויות להקנות יתרון תחרותי משמעותי למנהלי ההשקעות שיחזיקו בהן.

שינויי האקלים טומנים בחובם סיכונים פיזיים

גישת שינויי האקלים כהזדמנות

הגישה השנייה הינה לראות בשינויי האקלים אמצעי להנבת תשואות עודפות. אסטרטגיות אלה מבוססות על השקעה בחברות שהמודל העסקי שלהן נועד להפיק רווחים משינויי האקלים, בעיקר מהמעבר לכלכלה מופחתת פחמן. למשל, לאור טכנולוגיות ויתרונות תחרותיים שתהליכי המעבר יעלו את נתח השוק שלהם וערכם הכלכלי, ועל ידי ניצול של תמריצים רגולטוריים שיינתנו כדי להאיץ מעבר זה.

בשנים האחרונות מתחילות לפעול קרנות השקעה ייעודיות בחברות וטכנולוגיות כאלה, ואפילו מנהלי נכסים המתמחים בכך. ניתן לראות בכך "התקדמות" מעולם ה-ESG - המבקש ממנהלי ההשקעות להתחשב גם בשיקולים סביבתיים - לעבר התמחות ספציפית בנושאי סביבה ואקלים.

דוגמה פשטנית ונפוצה הינה קרנות תשתיות ופרייבט אקוויטי, המשקיעות במיזמי תשתיות וטכנולוגיה הקשורים בהתמודדות עם שינויי האקלים. למשל, בהפקה ושימור של אנרגיה ממקורות מתחדשים כגון רוח ושמש.

דוגמה מתקדמת יותר, הינה השקעה בחברות טכנולוגיה המייצרות חלופות לתזונת חלבונים, למשל בתחום הבשר המלאכותי, שהינן ידידותיות לסביבה ביחס לשימוש הנוכחי בבשר בקר. זאת, מאחר שהאחרון מאופיין בפליטה גבוהה של גז מתאן ובכריתה של יערות רבים על מנת להגדיל את אזורי המרעה.

עלייה משמעותית בעשורים האחרונים

דוגמה אחרת היא פיתוחים טכנולוגיים להגדלת התוצר החקלאי שיכולה להניב יחידת שטח, לנוכח הסיכון שעליית פני הים וההתחממות יצמצמו את השטחים החקלאיים ויורידו את התנובה החקלאית. דוגמה נוספת הינה חברות המתמחות בטכנולוגיות לשיפור תהליכי הפקת מים בתנאים מורכבים, שחשיבותן גוברת גם לאור הסיכון להתגברות בצורת.

לסיכום, להערכתנו בעשור הקרוב צפויים שינויי האקלים להיכנס לקדמת הבמה של עולם הפיננסים ולהשפיע מהותית על תיקי ההשקעות. ראוי שמשקיעים יכירו בחשיבות הנושא ויאמצו גישות מתאימות להתגוננות מפני ההשפעות ולזיהוי הזדמנויות הנובעות מכך. ככל שהמשקיעים יקדימו ויתמחרו את הסיכונים וההזדמנויות, וככל שיטרימו את הדרישות הרגולטוריות הצפויות להגיע, יהא ביכולתם להניב תשואות עודפות. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

עליות באירופה ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות