הלבנת הון / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
ניהול ארגון פשיעה ישראלי מ"מטה שליטה" בספרד, הפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף 850 מיליון שקל וביצוע שלל עבירות כלכליות, עבירות מס ועבירות הלבנת הון בהיקף של כרבע מיליארד שקל - אלה הן העבירות המיוחסות להראל בן דוד (39), אחד משלושה אחים ישראלים - יניב, תום והראל בן דוד, המואשמים בשליטה וניהול ארגון עברייני ישראלי ממקום מגוריהם באירופה.
כתב האישום משרטט תמונה של מכונה פלילית-כלכלית משומנת היטב - ארגון פשיעה כלכלית, שנשלט מספרד על-ידי ראשי הארגון, ושניהל מערך משומן ומוסדר להפצת חשבוניות מס פיקטיביות בסכומי עתק, שכל מטרתו להונות את קופת המדינה במאות מיליוני שקלים.
כתב האישום שהגישה הבוקר (א') פרקליטות מיסוי וכלכלה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד הראל בן דוד, מצטרף לכתב האישום שהוגש בפברואר 2018 נגד תשעה נאשמים ועשר חברות בגין עבירות על חוק המאבק בארגוני פשיעה, חוק מס ערך מוסף, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון.
בכתב האישום, החושף טפח מהתעשייה הכלכלית הפלילית של ארגוני ומשפחות הפשע, נטען כי החל מינואר 2015 ועד דצמבר 2017 פעל ארגון פשיעה במרכז הארץ בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף 850 מיליון שקל, תוך ביצוע שלל עבירות כלכליות, ובהן עבירות מס ועבירות הלבנת הון בהיקף של כרבע מיליון שקל. העבירות בוצעו בישראל, אך השליטה והניהול של המערך העברייני נעשו מספרד בידי שלושת האחים.
כתב האישום הראשון הוגש רק נגד "חיילי" הארגון ולא נגד ראשיו לכאורה - האחים בן דוד - שברחו לכאורה לספרד כאשר הבינו כי מתנהלת נגדם חקירה. על-פי החשד, לאחר שעזבו את הארץ, המשיכו האחים לנהל את הארגון מספרד.
לבקשת מדינת ישראל, האחים בן דוד נעצרו בספרד, זאת במקביל למעצרם של המעורבים בישראל ותוך תיאום מבצעי בין רשויות התביעה והמשטרה בשתי המדינות. במקביל להגשת האישומים בפרשה, הגישה המדינה, באמצעות המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, בקשה רשמית לספרד להסגרתם של האחים בן דוד.
בנובמבר 2018 הוסגר יניב בן דוד לישראל, ואחיו תום בן דוד הוסגר ביולי 2019. נגד השניים הוגשו כתבי אישום נפרדים, וכתב האישום הנוכחי מוגש לאחר מעצרו של הראל והשלמת הליך הסגרתו לאחרונה.
מערך של חברות-קש
מדובר בפרשה שהתפוצצה בראשית 2018, ושפיצוחה התאפשר, בין היתר, לאחר שגויס עד מדינה מתוך הארגון, שהסכים להעיד נגד ראשיו ונגד יתר הפעילים בו.
כתב האישום מגולל סיפור, שלפיו בראש הארגון עומד יניב בן דוד, שהיה הרוח החיה בו. שני אחיו של יניב בן דוד, תום והראל, שימשו כמנהלים בארגון והיו הדרג השני בהיררכיה הארגונית.
בעזרת שני אחיו, כך נטען באישום, גייס ראש הארגון, יניב בן דוד, מנהלים ופעילים לארגון, והשלושה שילמו את שכרם וכיוונו את פעולותיהם כדי לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון. עוד לפי האישום, הוקם לטובת העניין מערך של חברות הפצה. באמצעותן, כך נטען, הפעיל הארגון מערך משומן של הפצת חשבוניות מס כוזבות בסך של מאות מיליוני שקלים לעוסקים וחברות שונות, ששימשו כלקוחות הארגון.
מכתב האישום עולה כי הפצת החשבוניות הכוזבות הצמיחה הכנסות בהיקף נרחב בחברות ההפצה של הארגון - הכנסות החבות במס הכנסה ובמע"מ. כדי להפחית את חבות תשלום מס הכנסה ולקבל במרמה בחזרה מהמדינה את המע"מ ששילמו חברות ההפצה של הארגון, השתמש הארגון במערך חברות נוסף (חברות-קש) שסיפקו חשבוניות מס תשומות כוזבות לחברות ההפצה. לטענת המדינה, באופן זה קיבל הארגון חזרה לידיו את כל מאות מיליוני השקלים ששילם כמע"מ. בנוסף, לפי הנטען, עשה הארגון שימוש בצ'יינגים לצורך הלבנת הון.
לטענת הפרקליטות, חלק מהנאשמים שימשו מנהלים בארגון, וחלק שימשו כסוכני הארגון וגייסו לקוחות באופן עצמאי, זאת בתמורה לחלק מרווחי הארגון, כפי שקבע יניב בן דוד. נאשמים אחרים ביצעו שליחויות עבור הארגון, נרשמו כבעליהן של חברות-הקש של הארגון ואף הציגו עצמם כבעלי החברות בכדי לשמש חיץ בין רשויות אכיפת החוק לבין ראשי הארגון והדרג הניהולי שלו.
נאשמת נוספת בכתב האישום היא גילה בן דוד, שהייתה בת זוגו של יניב בן דוד ולפי הנטען ניהלה במסגרת חברותה בארגון את כספי הארגון וחילקה אותם לפעילים, על-פי הנחיותיו של בן זוגה לשעבר.
עבריין רצידוויסט מתוחכם
במקביל לכתב האישום הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של בן דוד עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי "הפן הכלכלי בתיק זה מקים את עילת המסוכנות לקופה הציבורית ביתר שאת - פעילות המשיב במסגרת תפקידו כמנהל בדרג הבכיר בארגון הפשיעה; הצטברותן של העבירות; התדירות התכופה והיומיומית שבביצוען; התחכום והמורכבות שבביצוען; השנים הרבות בהן בוצעו העבירות באמצעות חברות שונות; התחכום בניהול מערך אופרטיבי של ארגון פשיעה על-ידי המשיב יחד עם אחיו ויתר פעילי הארגון להנפקה וקיזוז של חשבוניות מס כוזבות, תוך שימוש בחברות-קש; תוך נקיטת פעולות שמטרתן להקשות על גילויי העבירות; שימוש בנותני שירותי מטבע (ציינג'ים) לצורך פריטת צ'קים והעברה של כספים במזומן; פעולות ההסתרה המתוחכמות שנועדו להסוות את זהות הבעלים של הרכוש האסור; ביצוע עבירות של הלבנת הון בהיקף של כרבע מיליארד שקל, והכול כדי לממן ולנהל את ארגון הפשיעה שפעל לצורך התחמקות מתשלום המסים והלבנת הון - כל אלה מעידים באופן שאינו משתמע לשני פנים כי המשיב הוא עבריין רצידוויסט מתוחכם, שפעל באופן שיטתי וסדרתי, יחד עם אחרים כחלק ממארג עברייני ולאור גודל הנזק שנגרם לביטחון הציבור ולקופת המדינה".
עוד צוין בבקשת המעצר כי הראל בן דוד הורשע בעבר במספר רב של עבירות במסגרת כתב אישום יחד עם אחיו, בגין מסכת עובדתית דומה, והרשעות אלה לא הרתיעו אותו מלשוב לדרכו העבריינית.
הראל בן דוד אינו מואשם בעבירות המס המיוחסות לחלק מפעילי ארגון הפשיעה ולחברות בהן עשו פעילי הארגון שימוש, וזאת כיוון שבהתאם להחלטת ההסגרה, לא ניתן להעמידו לדין בעבירות אלה.
התיק מנוהל על-ידי עורכי הדין הילה גבאי, אוראל בן מוחה ועידו נולמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה. החקירה נוהלה על-ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 בשיתוף חקירות מכס מע"מ תל-אביב ויחידת יהלום ברשות המסים, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובשיתוף-פעולה של המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום, יניב, תום והראל בן דוד הם בגדר נאשמים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.