אישום: ניהלו מספרד ארגון פשע לחשבוניות פיקטיביות ב-850 מ' ש'

לטענת המדינה, האחים יניב, תום והראל בן-דוד, העצורים בספרד לקראת הסגרתם לישראל, ניהלו בארץ מערך משומן של חברות-קש, סוכנים ושליחים להפצת חשבוניות מס פיקטיביות בסכומי-עתק, שבאמצעותן הונו את שלטונות מע"מ ■ גם פרדי רובינסון נחקר בפרשה

מערך משומן של הפצת חשבוניות מס כוזבות בסך של מאות מיליוני שקלים / צילום: שאטרסטוק
מערך משומן של הפצת חשבוניות מס כוזבות בסך של מאות מיליוני שקלים / צילום: שאטרסטוק

החל מינואר 2015 ועד דצמבר 2017 פעל ארגון פשיעה במרכז הארץ בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף 850 מיליון שקל, תוך ביצוע שלל עבירות כלכליות, ובהן עבירות מס ועבירות הלבנת הון בהיקף של כרבע מיליון שקל. העבירות בוצעו בישראל, אך השליטה והניהול של המערך העברייני נעשו מספרד בידי שלושה אחים ישראלים, החיים במדינה האירופאית - יניב, תום והראל בן-דוד.

עובדות אלה - החושפות טפח מהתעשייה הכלכלית הפלילית של ארגוני ומשפחות הפשע - עומדות בלב-ליבו של כתב אישום חמור שהוגש הבוקר (ג') על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה נגד תשעה נאשמים ו-10 חברות בגין עבירות על חוק המאבק בארגוני פשיעה, חוק מע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון.

כתב האישום הוגש רק נגד "חיילי" הארגון ולא נגד ראשיו - האחים בן-דוד - העצורים כיום בספרד לצורך הסגרתם לישראל. לאחר שהאחים יוסגרו לארץ, הם יועמדו לדין במסגרת כתב אישום נפרד. מדובר בפרשה שהתפוצצה לאחרונה ושפיצוחה התאפשר, בין היתר, לאחר שגויס עד מדינה מתוך הארגון, שהסכים להעיד נגד ראשיו ונגד יתר הפעילים בו.

מערך של חברות-קש

כתב האישום מגולל סיפור, שלפיו בראש הארגון עומד יניב בן-דוד, שהיה הרוח החיה בו. יניב בן-דוד, לפי הנטען, התווה את מדיניותו הפלילית של הארגון, כיוון את הפעילים והחברים בו לביצוע עבירות פליליות, הורה על חלוקת הרווחים בין חברי הארגון וקבע את חלוקת התפקידים בו. שני אחיו של יניב בן-דוד, תום והראל, שימשו כמנהלים בארגון - והיו הדרג השני בהיררכיה הארגונית. שלושת האחים, לפי כתב האישום, שהיו ראשי הארגון והם החשודים המרכזיים בפרשה, חיים בספרד ושלטו משם בארגון העברייני.

כתב האישום נגד החיילים שפעלו תחת ניהולה של משפחת בן-דוד, משרטט תמונה של מכונה פלילית-כלכלית משומנת היטב - ארגון פשיעה כלכלית, שנשלט מספרד על-ידי ראשי הארגון ושניהל מערך משומן ומוסדר להפצת חשבוניות מס פיקטיביות בסכומי-עתק, שכל מטרתו להונות את קופת המדינה במאות מיליוני שקלים. היקף החשבוניות הפיקטיביות שהוציא הארגון עמד על למעלה מ-850 מיליון שקל והיקף עבירות הלבנת ההון שביצעו הנאשמים עומד על כרבע מיליארד שקל.

לטענת המדינה, האחים לבית בן-דוד היוו את הדרג הבכיר של הארגון, שהפעיל מערך משומן של הפצת חשבוניות מס כוזבות לעוסקים וחברות שונות ששימשו כלקוחות הארגון. זאת, באמצעות הוצאת חשבוניות פיקטיביות וקבלת החזרי מע"מ במרמה מהמדינה. הפצת חשבוניות המס הכוזבות נעשתה באמצעות חברות, הפצה ופעילים בארגון, שלכל אחד מהם תפקיד מוגדר.

בעזרת שני אחיו, כך נטען באישום, גייס ראש הארגון, יניב בן-דוד, מנהלים ופעילים לארגון והשלושה שילמו את שכרם וכיוונו את פעולותיהם כדי לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון. עוד, לפי האישום, הוקם לטובת העניין מערך של חברות הפצה. באמצעותן, כך נטען, הפעיל הארגון מערך משומן של הפצת חשבוניות מס כוזבות בסך של מאות מיליוני שקלים לעוסקים וחברות שונות, ששימשו כלקוחות הארגון.

מכתב האישום עולה, כי הפצת החשבוניות הכוזבות הצמיחה הכנסות בהיקף נרחב בחברות ההפצה של הארגון - הכנסות החבות במס הכנסה ובמע"מ. כדי להפחית את חבות תשלום מס הכנסה ולקבל במרמה בחזרה מהמדינה את המע"מ ששילמו חברות ההפצה של הארגון, השתמש הארגון במערך חברות נוסף (חברות-קש) שסיפקו חשבוניות מס תשומות כוזבות לחברות ההפצה. לטענת המדינה, באופן זה קיבל הארגון חזרה לידיו את כל מאות מיליוני השקלים ששילם כמע"מ. בנוסף, לפי הנטען, עשה הארגון שימוש בצ'יינגים לצורך הלבנת הון.

מנהלים, סוכנים ושליחים

מכתב האישום - שהוגש על-ידי עוה"ד שרון ינוביץ, ליאת מנור ואוראל בן-מוחה מפרקליטות מיסוי וכלכלה - עולה כי שלושת האחים בן-דוד עזבו את הארץ וניהלו את הארגון מספרד באמצעות מתן הנחיות למנהלים ולפעילים, שביצעו את הנחיותיהם בארץ.

לטענת הפרקליטות, חלק מהנאשמים שימשו מנהלים בארגון וחלק שימשו כסוכני הארגון וגייסו לקוחות באופן עצמאי. זאת, בתמורה לחלק מרווחי הארגון, כפי שקבע יניב בן-דוד. נאשמים אחרים ביצעו שליחויות עבור הארגון, נרשמו כבעליהן של חברות-הקש של הארגון ואף הציגו עצמם כבעלי החברות בכדי לשמש חיץ בין רשויות אכיפת החוק לבין ראשי הארגון והדרג הניהולי שלו. נאשמת נוספת בכתב האישום, גילה בן-דוד, שהייתה בת זוגו של יניב בן-דוד, שלפי הנטען ניהלה במסגרת חברותה בארגון את כספי הארגון וחילקה אותם לפעילים, על-פי הנחיותיו של בן זוגה לשעבר.

במסגרת הפרשה נעצר ונחקר בימים אלה גם איש העסקים ופעיל שוק ההון, פרדי רובינסון, לשעבר בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית מילומור. רק לאחרונה סיים רובינסון פרק פלילי אחר שבו הורשע בהשמטת הכנסות. רובינסון חשוד במסגרת הפרשה החדשה בביצוע עבירות של הלבנת הון, קשירת קשר לפשע, עבירות על חוק מס ערך מוסף וקבלת דבר במרמה.

ביולי אשתקד גזר שופט המחלקה הכלכלית במחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, 15 חודשי מאסר בפועל על רובינסון, שביצע משיכות כספים אסורות של עשרות מיליוני שקלים מהחברה-הבת של מילמור למילמור עצמה. הוא הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, פגיעה בניהול התאגיד, שיבוש הליכי משפט והדחת עד - ועבירות דיווח על-פי חוק ניירות ערך.

בחודש שעבר הפחית בית המשפט העליון בארבעה חודשים (ל-11) את עונש המאסר שנגזר על רובינסון. עם זאת, העליון לא הפחית את הקנס בגובה 1.5 מיליון שקל שהושת על רובינסון וכן נדחתה בקשתו להמיר את המאסר בפועל למאסר על-תנאי. רובינסון אמור להתחיל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בפרשת מילומור בימים אלה.

הפרשה נחקרה באופן סמוי מזה תקופה על-ידי משטרת ישראל, חקירות מכס מע"מ תל-אביב ויחידת יהלום ברשות המסים, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובשיתוף פעולה של המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. שיתוף פעולה זה הוא שהביא לבסוף למעצרם של האחים בן-דוד בספרד לצורך הסגרתם לארץ בגין העבירות המיוחסות להם.

באי-כוחו של רובינסון, עורכי הדין נתי שמחוני ואסף קליין ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן מסרו: "רובינסון אכן נחקר בפרשה, אך ראוי להדגיש כי הוא אינו קשור, כלל ועיקר, לארגון הפשיעה המתואר בכתבה ולא נכלל ברשימת החשודים אשר נגדם עתיד להיות מוגש כתב האישום.

"פרדי רובינסון מכחיש לחלוטין את החשדות נגדו והינו סמוך ובטוח כי, בבוא העת, תחליט הפרקליטות על סגירת התיק נגדו".

המדינה מבקשת לחלט: מרצדסים, נדל"ן ומט"ח

במסגרת כתבי האישום בפרשות הכלכליות הגדולות לאחרונה נחשף גם טפח מ"החיים הטובים" שמנהלים הנאשמים והרכוש שרכשו בכסף האסור לכאורה. זאת, במסגרת בקשות לחילוט רכוש שמגישה המדינה בתיקים הללו.

גם בפרשת האחים בן-דוד הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בקשה לחילוט רכוש של הנאשמים או רכוש שהעבירו הנאשמים לאחרים ללא תמורה בהתאם לחוק איסור הלבנת - וזאת עד לשווי הרכוש הקשור לעבירה לכאורה בסכום של כ-261 מיליון שקל.

בין הרכוש המפורט בבקשת החילוט, מבקשת המדינה לחלט: שני נכסי נדל"ן הרשומים על-שם גילה בן-דוד, בת זוגו לשעבר של ראש הארגון, יניב בן-דוד; חמישה חשבונות בנק על-שמה של בן-דוד, ובהם כמה מאות אלפי שקלים; רכב מסוג מרצדס בנץ - שנת 2017 ורכב מסוג אאודי - שנת 2017; וכן כ-21 אלף דולר במזומן.

כמו-כן מבקשת הפרקליטות לחלט תכשיטים של גילה בן-דוד, ובהם טבעת אבן גדולה משובצת משני צדדים; טבעת משובצת חצי באבנים; שרשרת עם תליון עגול משובץ אבנים; ושרשרת לב משובץ אבנים.

ניתן להניח שכאשר יוגש כתב האישום נגד ראשי ארגון הפשע - שלושת האחים לבית בן-דוד - ייחשף עוד רכוש בהיקפי-עתק שהמדינה תבקש את חילוטו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988