גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטעויות מימין ומשמאל: כל האמת על דיוני החסינות של נתניהו

מחמש שעות ועד חמישה חודשים: חברי כנסת מימין ומשמאל הפריחו בימים האחרונים הערכות על דיוני החסינות הצפויים לנתניהו, בדגש על פרק הזמן שהם עשויים לארוך • מה ניתן ללמוד מהמקרים של יחיאל חזן, אריה דרעי ועוד? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי, גלובס
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי, גלובס

כמה זמן נמשכים דיוני הסרת חסינות? במקרה של משה דיין, שהואשם ב-1960 בעבירת תנועה, התשובה הייתה חמש דקות. דיין, שהיה שר החקלאות, ביקש שחסינותו תוסר, שכן היא נועדה להגן מרדיפות פוליטיות ולא מעבירות תעבורה. הוועדה אישרה את בקשתו.

אבל נדיר שהתהליך כה קצר, בפרט כשהנאשם לא מוותר. השאלה "כמה קצר" עלתה בשבוע האחרון, אחרי שהוועדה המסדרת אישרה להקים את ועדת הכנסת כדי לדון בבקשות החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל השר המתפטר חיים כץ.

באחד הבקרים האחרונים, בגלי צה"ל, נחלקו אנשי הליכוד וכחול לבן בשאלה אם יש טעם להתחיל בישיבות. "אני משוחח עם כחול לבן", אמר השר צחי הנגבי. "הם מבינים שזה לא יגיע לדיון, ואם יגיע, לא יושלם עד הבחירות". "היו דיונים בוועדת הכנסת שהתנהלו במשך שעתיים", טען כנגדו יועז הנדל, "היו שהתנהלו ארבעה מפגשים. בדקתי את זה בארכיונים - מעולם לא התקיימו דיונים של חודשיים".

כדי לצייר דיוקן ריאליסטי של הליכי החסינות, בחנו כ-20 סבבי דיונים מאז שנות ה-80. רובם הגדול נערכו לפני הרפורמה בחוק החסינות ב-2005, שהעבירה לחבר הכנסת את האחריות לבקש חסינות. מאז השינוי, רק אדם אחד מלבד נתניהו ביקש להתגונן מהעמדה לדין: סעיד נפאע מבל"ד. תשעה אחרים העדיפו להישפט מיד.

אם נתעלם ממקרים שבהם חברי הכנסת הנאשמים ביקשו מוועדת הכנסת להסיר את חסינותם, נוכל לגבש כמה הכללות סטטיסטיות. סבב חסינות ממוצע כלל כשלוש ישיבות. משך הדיון הכולל היה כשבע שעות. אלא שהסאגה נמתחה - בממוצע - שלושה חודשים. היועץ המשפטי לממשלה היה לרוב משתתף פעיל. בקומץ מקרים הוועדה זימנה מומחים חיצוניים. אף פעם לא הובאו עדים.

על כל פנים, הסטטיסטיקה עלולה להטעות, שכן כל פרשה הציגה סיבוכים ייחודיים. הסרת החסינות של אריה דרעי ארכה שמונה חודשים. זו של סעיד נפאע, חרף התנגדותו, זכתה לדיון בודד. כמה מהנאשמים ויתרו על ייצוג של עורך דין, אבל רבים אחרים נעזרו בפרקליטי צמרת. וחשוב לזכור עוד שהישיבות התפרשו על זמן ארוך בשל לו"ז הכנסת העמוס - מכשלה שאינה מתקיימת כעת, ערב בחירות. 

כך זה התרחש בכמה מהפרשות הבולטות שבדקנו:

כמה זמן לוקחת החלטה בתיקי חסינות

עזמי בשארה, 2001: נאומים של היועמ"ש והבאת מומחים חיצוניים

בקיץ 2001 ביקש היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין להסיר את חסינותו של עזמי בשארה, חבר כנסת מטעם בל"ד, כדי להעמידו לדין על תמיכה בארגון טרור. מה שסיבך את התמונה הייתה העילה: דברים שבשארה אמר בנאומים, בין השאר בזכות מאבק חיזבאללה בכיבוש הישראלי. בשארה גרס כי נאומים הם חלק מתפקידו של חבר כנסת ומוגנים בחסינות מהותית, וטענה זו עמדה בלב המחלוקת בוועדת הכנסת.

הדיון הראשון נמשך שעתיים וחצי. רובינשטיין גולל באריכות את פרטי המקרה, כולל ציטוטים, תאריכים ורקע על מדיניות חזבאללה. בשארה, מומחה לפילוסופיה פוליטית, לא נעזר בעורך דין אבל הרצה באריכות את עמדתו, לרבות מובאות מהדין הבינלאומי.

לדיון הבא, כעבור שבוע, זימן יו"ר הוועדה שני מומחים חיצוניים - פרופ' קלוד קליין, שהציג את הדילמות המשפטיות הכרוכות בחופש הביטוי; וד"ר סוזי נבות, שחלקה ממומחיותה בסוגיית החסינות. אחר-כך שוב דיברו חברי הוועדה, ושוב נאומים ארוכים של היועמ"ש ושל בשארה. שלוש וחצי שעות הישיבה נחתמו במחלוקת פרשנית על הזכות לקיים התייעצות סיעתית: היועצת המשפטית של הכנסת סברה שמותר, רובינשטיין סבר שלא.

ההצבעה התקיימה מיד בפתח הדיון הבא, שהתקיים כעבור יותר מחודש. הוועדה הסכימה להסרת החסינות ובשארה עמד לדין.

זה לא היה הסוף: בתום חמש שנות סאגה משפטית קבעו שופטי בג"ץ ב-2006 כי בשארה אכן נהנה מחסינות מהותית, וההליכים בוטלו. השופטת חיות התנגדה בדעת מיעוט.

שורה תחתונה: ישיבות: 3 | שעות דיון: 6.5 | שבועות עד ההצבעה: 6

יאיר פרץ, 2004-2003: בעיות טכניות והליך שנמשך כמעט שנה

הדיונים בהסרת החסינות של פרץ מדגימים עיכוב מסוג אחר. פרץ, חבר כנסת מטעם ש"ס, נחשד בקבלת תואר אקדמי במרמה, ובדצמבר 2003 החלה ועדת הכנסת לדון בבקשת היועמ"ש דאז אליקים רובינשטיין להעמידו לדין. רוב זמן הישיבה הראשונה התבזבז על תקלה טכנית: פרץ לא קיבל את השמע על הדרישה להסיר את חסינותו מהיועמ"ש, אלא דרך הדיווחים בתקשורת. הדבר הביא לכך שהדיון הראשון עסק בעיקר בתקרית זו.

דיון נוסף התקיים כנראה בינואר (לא מצאנו פרוטוקול). אלא שבפברואר החליף מני מזוז את רובינשטיין בתפקיד היועמ"ש, כתב האישום השתנה, וההליך התעכב. במרץ 2004 פנה ח"כ רשף חן משינוי לוועדת הכנסת וביקש לחדש את הדיונים, אבל זה לא קרה. הם התחדשו רק בדצמבר, אחרי שמזוז הגיש בקשה נוספת להסרת החסינות של פרץ.

פרץ הביא עורך דין, לא אחר מהיועמ"ש לעתיד יהודה ויינשטיין. האחרון טען באריכות לאכיפה בררנית. כעבור שבוע מזוז הציג את תשובתו לטענות. והנה, לקראת סוף הדיון הבא, שהתקיים כעבור שבועיים, החליט פרץ שהוא מוותר על החסינות, והוועדה אישרה את ההסרה. מרגע שרובינשטיין הגיש את הבקשה המקורית ועד להצבעה חלפה קרוב לשנה; אבל הדיונים עצמם נפרשו על 19 יום בלבד.

שורה תחתונה: ישיבות: 5 | שעות דיון: 7.5 | שבועות עד ההצבעה: 51

אריה דרעי, 1999-1998: ניסיון למשוך זמן בטענה שהנאשם "טרוד"

בשנות ה-90 גובשו נגד יו"ר ש"ס אריה דרעי שני כתבי אישום. בפעם הראשונה, בספטמבר 1993, חסינותו הוסרה בהליך מהיר. היועמ"ש דאז מיכאל בן יאיר ביקש להעמידו לדין על קבלת שוחד במה שנודע כ"תיק האישי". דרעי לא התנגד ולא הצטייד בעורך דין, ומקץ שלוש שעות דיון אישרו חברי ועדת הכנסת את הסרת חסינותו.

הסרת החסינות ב"תיק האזרחי" הייתה סיפור אחר לגמרי. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הגיש את הבקשה במאי 1998. הוא הסביר את דחיפות הבקשה, בכך שבאוגוסט אותה שנה יחלפו חמש שנים מסיום החקירה בתיק, שעסק בהעברת כספים ממשרד הפנים ישירות לגופים של ש"ס. אם המשפט ייפתח מאוחר יותר - העבירות יתיישנו.

בין 20 במאי ל-25 ביוני התקיימו ארבעה דיונים. השתתפו בהם רובינשטיין, יועמ"ש הכנסת, דרעי וכן פרקליטו, עו"ד יגאל ארנון. חלק נכבד מהישיבה השלישית ומהישיבה הרביעית הוקדש לבקשת דחייה של ארנון, שטען כי דרעי טרוד בהגנה על עצמו במשפט שנפתח כבר ב"תיק האישי". ארנון ביקש אפוא בשמו של דרעי שההצבעה על הסרת החסינות תיערך שלושה חודשים אחרי שיוגשו הסיכומים במשפט הזה. הנימוק: כך יוכל דרעי להגן על שמו הטוב. דרעי אף הבטיח שבבוא העת לא יתנגד להסרת החסינות, וביקש רק לפרט בכתב לוועדה מדוע הוא נאשם שלא בצדק. ארנון גם חלק על נימוק ההתיישנות שהציג רובינשטיין וגרס כי "מרוץ ההתיישנות" נעצר ברגע שהוגשה הבקשה להסרת חסינות. לכן אין סיבה למהר עם ההסרה. בסוף הדיון הרביעי הוועדה נעתרה לבקשה.

בעקבות זאת הוגשה עתירה לבג"ץ, בטענה כי בית המשפט עלול לדחות את התזה של ארנון ולאפשר לדרעי לחמוק ממשפט. אבל ביולי קיבל בג"ץ את התזה, וכך הכשיר את הדחייה בדיוני החסינות. דרעי הגיש את סיכומיו ב"תיק האישי" בספטמבר. בינואר קיימה ועדת הכנסת דיון חמישי ואחרון: דרעי עמד במילתו וביקש להסיר את החסינות, ושמונה חברים אישרו את בקשתו. שלושה, למרות הוויתור של דרעי, התעקשו להצביע נגד.

שורה תחתונה: ישיבות: 5 | שעות דיון: 10 | שבועות עד ההצבעה: 34

אביגדור ליברמן, 2000: עו"ד וייסגלס משכנע את הוועדה

אהיגדור ליברמן זכור בהקשר הפלילי בעיקר על שני תיקים שבהם לא נאבק על חסינותו: האחד עסק בתקיפת ילד, ובו הורשע בעסקת טיעון; השני על מינוי מושחת של השגריר בלטביה, שבו זוכה לחלוטין. אבל לשתי הפרשות קדם מקרה שבו הוא הצליח לשמור על החסינות. ב-1999 הוא נחקר בעקבות כתבה ב"ידיעות אחרונות" שבה צוטטו דברים שאמר נגד בכירים במשטרה, ניצב יוסי סיטבון ותנ"צ משה מזרחי. בין השאר הוא השתמש בביטויים "יקיר האנטישמיות" ו"גזען אנטישמי". כשהיועמ"ש רובינשטיין ביקש להסיר את חסינותו, ליברמן נעזר בפרקליטו, עו"ד דב וייסגלס.

וייסגלס תרם להתמשכות הדיונים בוועדת הכנסת. הישיבה הראשונה הסתיימה מהר, וייסגלס היה עסוק בדיון משפטי, שבו הגן על שמעון שבס, ולכן נאלצו לקבוע מועד חדש. הישיבה השנייה נמשכה שעתיים. אחרי מחלוקת על סגירת הדיון שטח רובינשטיין את טיעוניו. וייסגלס האריך בתשובה, עד שנאלץ להמשיך בהם שבוע אחר-כך. הוא הביא תקדימים שיוכיחו כי ליברמן נרדף במקום שאחרים לא נרדפו, וחרף מחאות חברי הכנסת שהוועדה אינה בית משפט, עסק גם בהצדקת מעשיו.

הישיבות נמשכו גם בשבועות שלאחר מכן, וגלשו לשאלה עקרונית: האם יש מקום לאכוף את הסעיף הארכאי של העלבת עובד ציבור. אחרי יותר מחודש וכעשר שעות דיון, סירבה הוועדה להסרת חסינותו ברוב גדול. אפילו זהבה גלאון ממרצ הצטרפה.

שורה תחתונה: ישיבות: 3 | שעות דיון: 6.5 | שבועות עד ההצבעה: 6

יחיאל חזן, 2004-2003: המקרה המוזר - הנאשם שדרש להסיר חסינות

תיק ההצבעות הכפולות של איש הליכוד יחיאל חזן הוא מקרה מוזר, שבו דיוני החסינות התארכו כנגד בקשתו של הנאשם עצמו. ב-2003 ביקש היועמ"ש לממשלה אליקים רובינשטיין להסיר את חסינותם של חזן ושל עמיתו לסיעה מיכאל גורלובסקי, כדי להעמידם לדין בגין על הצבעה בשם חבריהם באישור חוק ההסדרים. לכאורה היו ההליכים צריכים להסתיים במהרה: חזן ביקש מוועדת הכנסת להסיר את החסינות כדי להוכיח את חפותו, ויו"ר הוועדה דאז רוני בר-און ביקש לא להקדיש לנושא יותר משלוש ישיבות, שיתקיימו ברצף. 

זה לא הסתייע. חברי הוועדה סירבו לבקשה. נסים זאב מש"ס טען כי בקשתו של חזן נעשתה "בשעת כעס, לא ביישוב-דעת". מוחמד ברכה מחד"ש הסביר כי מעשיו של חזן היו בתחום השיפוט של הכנסת, ולא של בית המשפט, ולפיכך לא הייתה לו זכות לוותר על חסינותו. רק בדיון הרביעי, ואחרי שחזן ביקש את ההסרה בכתב, הוועדה הצביעה נגד.

התוצאה הזו גררה עתירה לבג"ץ, מטעם התנועה לאיכות השלטון וחברי הכנסת אבו וילן ורן כהן ממרצ. חזן ביקש שבג"ץ יורה לוועדת הכנסת לקיים דיון חוזר בחסינותו, וכך היה, בינואר 2004. הפעם, מקץ דיון קצר, אושרה הסרת החסינות. בסך-הכול, הוועדה לא הקדישה לנושא שעות ארוכות, אבל מרגע תחילת הדיונים ועד להצבעה הסופית עברו שבעה שבועות.

שורה תחתונה: ישיבות: 4 | שעות דיון: 8.5 | שבועות עד ההצבעה: 7

נעמי בלומנטל, 2003: חופשת פסח, בדרך להליך של כחצי שנה

לדיון בהסרת חסינותה של נעמי בלומנטל מהליכוד, שהואשמה במתן שוחד בחירות, היו שני סיבובים. הסיבוב הראשון כלל שלושה דיונים. בדיון הראשון, שנמשך כשעתיים, בלומנטל, פרקליטה אורי וגמן, וגם ח"כ רשף חן משינוי, הלינו שהיא לא זכתה לשימוע אצל היועמ"ש כמקובל. לפיכך הוחלט לקיים ישיבה נוספת לאחר השימוע.

הישיבה התקיימה לאחר כשבועיים, והוקדש לטענות של היועמ"ש ושל עורך דינה של בלומנטל. חופשת פסח עיכבה את המשך ההליך, ואחריה התקיימה ישיבה שלישית, שבה החליטו חברי הוועדה לסרב להסרת החסינות.

ההחלטה הביאה לעתירה לבג"ץ, והשופטים תבעו מוועדת הכנסת נימוקים. אבל כעבור זמן קצר הסתבכה בלומנטל בתיאום עדויות בחקירה. כך, אחרי חצי שנת עיכובים, הכנסת אישרה את הסרת החסינות.

שורה תחתונה: ישיבות: 4 | שעות דיון: 8 | שבועות עד ההצבעה: 32

סעיד נפאע, 2010: נאשם ללא עורך דין, וטענה לאכיפה בררנית

מקרה נפאע הוא היחיד שבו התבקשה ועדת הכנסת לדון בבקשת חסינות מצד חבר הכנסת, אחרי הרפורמה שהעבירה את האחריות לבקשה מהיועץ המשפטי לחבר הכנסת הנאשם. ב-2010 הואשם נפאע, איש בל"ד, במגע עם סוכן זר ובנסיעה לארץ אויב. לדיון הראשון והאחרון שקיימה ועדת הכנסת הוא הגיע ללא עורכי דין, וטען כי הוא קורבן לרדיפה פוליטית ולאכיפה בררנית.

היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז השיב להאשמות והסביר בין השאר כי חברי כנסת אחרים שנסעו למדינות אויב, עשו זאת לפני החמרת החקיקה בנושא. הוא גם טען כי הטענה שנפאע הדרוזי מופלה לעומת עמיתיו אחמד טיבי ומוחמד זחאלקה, היא מגוחכת. אחרי יותר מארבע שעות דיון, הוועדה הצביע נגד הענקת חסינות לנפאע.

שורה תחתונה: ישיבות: 1 | שעות דיון: 4.5 | שבועות עד ההצבעה: 0

עוד כתבות

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מערכת יירוט הרחפנים של אלביט ומל"טים סיניים מול ישראליים בצפון אפריקה

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו