גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא הקדימו תרופה למכה? רפורמת סימון המוצרים מבלבלת את מפרסמי המזון

קמפיין משרד הבריאות המסביר את מהלכי רפורמת סימון המוצרים, הקדים את מפרסמי חברות המזון ואף הפתיע אותם ● בכירים בענף מסבירים מדוע הזירה התקשורתית נותרה פתוחה, איך צריך לנהל אותה, והיכן, אם בכלל, נראה שינוי אמיתי בהרגלי הצריכה

קמפיין סימון המוצרים של משרד הבריאות / צילום מסך מתוך יוטיוב
קמפיין סימון המוצרים של משרד הבריאות / צילום מסך מתוך יוטיוב

אחרי שנים של ניסיונות לבלום אותה ולשנותה, הרפורמה לסימון מוצרי מזון נכנסה לתוקף ב-1 בינואר. במסגרת הרפורמה היצרנים והיבואנים מחויבים להצמיד מדבקות סימון על גבי מוצרי מזון ומשקאות שמכילים כמויות גדולות של נתרן, שומן רווי או סוכר: חריגה מהכמות תתוקשר לצרכנים באמצעות מדבקה אדומה בחזית המוצר. 

הרפורמה נכנסה באופן מדורג, והיא תוחמר ב-1 בינואר 2021, בנימוק שעד אז החך של הצרכנים יורגל לשינוי. המטרה, שאמורה לשקף את האינטרס של כלל הציבור, היא לספק מזון בריא יותר ומזיק פחות, לנוכח המספרים מדאיגים של השמנת יתר ומחלות סוכרת גם בקרב בני נוער. 

הזירה התקשורתית נשארה פתוחה

לפני חודשים ספורים, כשהתקרב מועד כניסת הרפורמה, הוחלט באיגוד חברות המזון לצאת בקמפיין שיסביר את המהלך. לאחר שנפגשו עם מספר משרדי פרסום, בהם גיתם ובאומן-בר-ריבנאי, הופקד גיבוש המהלך התקשורתי על משרד הפרסום אדלר-חומסקי, אבל הקמפיין לא יצא לפועל. מחלוקות, ויכוחים וכיפופי ידיים בין הנציגים לא אפשרו להגיע להסכמות. הקמפיין התמסמס, והזירה התקשורתית נשארה פתוחה למהלך התקשורתי של משרד הבריאות, שהלם ביצרנים בעוצמה הרבה.

באיגוד ויתרו על קמפיין פרסומי אך ניהלו כל החודשים האחרונים מהלכי יחסי ציבור אינטנסיביים. אנשי הארגון נכחו במדיה, התראיינו והסבירו בכל הכתבות הרלוונטיות, אולם נמנעו מעימות ישיר במשרד הבריאות. אחד השיקולים המרכזיים לשמור על תגובות מדויקות היה כדי לא להעצים את השיח. גורמים בתעשייה טוענים כי אחרי ההפתעה מעוצמת קמפיין משרד הבריאות, בחברות המזון נרגעו: "הקמפיין אולי אגרסיבי, אבל הוא לא יצר שיח בכלל, ואין עיסוק רב בעניין". 

במסגרת הקמפיין שהעלה משרד הבריאות נראים שני ילדים המגיחים לפתע על אריזות מוצרים ונוזפים באימם, שהעזה להכניס לעגלת המוצרים המשפחתית אריזת בורקס ובקבוק קטשופ. "אמא, מה את עושה?", הם שואלים, "את רוצה לתת לי מוצר שמשרד הבריאות סימן אותו?". האם נדרשת להחזיר את המוצרים למקומם, והזאטוטים מסבירים לה: "אדום - עצור, ירוק - עבור". כלומר: אל תקני לנו מוצרים עם מדבקה אדומה.

הסרטון הותיר בהלם (ואף באלם) רבים בענף הפרסום והשיווק, שהגדירו אותו כאגרסיבי באופן חסר תקדים. בענף הפרסום מודעים לכך שמדובר בנושא נפיץ מאוד, ומשום כך לא ממהרים להתראיין בנושא, ובוודאי שלא להזדהות. "מדובר בקמפיין אלים ושטחי שלא מחנך להסתכל על התווית ולקרוא אותה באמת. אין אח ורע למהלך שעשה משרד הבריאות - משרד ממשלתי שמנהל קמפיין אגרסיבי נגד תעשייה שלמה - לא על קטגוריה מסוימת אלא על שלל מוצרים שיש במזווה של כל בית, ואומר 'זה מזון לא טוב'. באף מקום בעולם, גם במקומות שביצעו רפורמות, לא עשו מהלך בעוצמות כאלה", טוען בכיר בתעשייה. 

"באיגוד יצרני המזון לא הצליחו להגיע להבנה מה הם רוצים לעשות" אומר בכיר אחר, "הם רצו לעשות קמפיין, אבל הם מבולבלים, הלומי קרב. כמו מגדל בבל - יותר מדי דעות ויועצים".

בענף סבורים כי האיגוד שגה כשלא יצא בקמפיין לפני משרד הבריאות ולא ניכס לעצמו את המהלך. "הם היו צריכים להגיד 'עשינו מאמץ ושיפרנו בשנים האחרונות את כל המוצרים, נהיה יותר שקופים כדי לעזור לכם לקבל החלטות, לצרוך חכם ולא בהגזמה'. היה צריך להציג את זה כשלב הבא באבולוציה של שוק המזון, לא כבומבה שנחתה עליהם ממשרד הבריאות. הם היו צריכים להיות בעלי הבית של המהלך, ולא המסכנים שנכפה עליהם. זה גם היה גורם למשרד הבריאות להיות פחות אגרסיביים. אבל הם שותקים ולא יוצרים מסגור לדיון, וזה איפשר למשרד הבריאות לירות עליהם טילים".

עצם השיח לא טוב ליצרנים

לדבריו, "מי שמוביל את השיח את השיח התקשורתי זה משרד הבריאות עם קמפיין חד וברור בלי צחוקים ושטיקים. בגל הקודם הוא אמר 'תעדיפו מזון טרי', ןעכשיו עם הסימון הם אומרים 'אדום - עצור, ירוק - מצוין'. אל מול משרד הבריאות שיצר אסטרטגיה שיווקית עסקית חדה, היצרנים מסתובבים בלי לדעת מה לעשות, כי כל דבר שהם יגידו משרת את השיח, והשיח לא טוב להם".

העוצמה של האגרוף התקשורתי אולי הפתיעה, אבל לרפורמה עצמה היצרנים התכוננו כמעט שלוש שנים, בהם פרט למלחמת מאסף שניהלו עם משרד הבריאות על אופן יישום הרפורמה, גם נעשתה עבודה אינטנסיבית של פיתוח ושיפור מוצרים. ברוב החברות שופרו מוצרים, צומצמו או הוסרו מרכיבים מזיקים, כדי לעמוד בתקנים או לפחות לצמצם את כמות הסימונים. היו שהוסיפו לצד המוצר הוותיק מוצר נוסף בריא יותר, כדי שבאותה קטגוריה ניתן יהיה להציע מוצר לחובבי בריאות ומוצר לחובבי פינוק. והיו קטגוריות בהן לא נעשה דבר, מתוך הבנה שמדובר בקטגוריית פינוק - כך למשל בקטגוריית הממתקים. ובכל זאת, בהגיע רגע האמת, עלתה התלבטות כיצד לתקשר את המצב החדש.

מתוך קמפיין משרד הבריאות/ צילום מסך: מתוך יוטיוב

מיעוט בקרב החברות הגדולות הגיב תקשורתית לרפורמה - ולא כולן הגיבו באותו האופן. בשטראוס לא התייחסו לרפורמה ישירות, אבל עלו עם מהלך המתייחס לתשוקה לאוכל בריא וסיפרו על כל השינויים שנעשו. ביוניליוור, שמשווקת את דגני הבוקר של תלמה בעלי התו הירוק והנדיר, התייחסו למדבקה ישירות, ובקמפיין אומר הפרזנטור עומרי כספי: "חפשו את מגוון המוצרים הבריאים שלנו". באסם לא העלו עדיין קמפיין, אבל הפציצו במתקפת יחסי ציבור, במסגרתה סיפר המנכ"ל אבי בן אסייג בכל מקום על הפורמולות החדשות. 

"כרגע נכון לשתוק ולהמתין"

גם בענף הפרסום יש חילוקי דעות על הדרך בה יש לנהוג. אחד הבכירים מעריך כי הרוב ימתינו לראות כיצד הרפורמה משפיעה, ובאילו קטגוריות. "מי שיש לו בשורה או יתרון מובהק, ינצל את הגל להגיד 'עבדנו ושיפרנו'. אבל הרוב לא יתקשרו בעצימות גבוה. למי יש אינטרס לפרסם? מי שהיו לו שתי מדבקות והוריד לאחת, מה הוא יגיד? שעכשיו יש לו רק מדבקה אחת?".

בכיר אחר סבור כי כל מהלך תקשורתי שייעשה כרגע הוא טעות. "כרגע נכון לשתוק, למרות האינסטינקט להגיב, כי כל דבר שאומרים משחק לידיים של הרפורמה. הציבור לא מטומטם. הוא עושה את ההקשר בין המדבקות האדומות לקמפיינים של החברות שעולות רגע אחרי ואומר לעצמו 'הם מגיבים לזה'. היצרנים מרגישים צורך להגיד שנעשו מהלכי שיפור; למנכ"ל יש בעלי מניות ודירקטוריון שאומרים לו 'משרד הבריאות יורה בך, ואתה שותק? השקענו מאות מיליוני שקלים, ואתה סותם?', אבל צריך לחכות ולראות איך זה משפיע, ואז להגיב. אנחנו בנקודת זמן של משהו שאף אחד עדיין לא יודע מה יהיו התוצאות שלו. רשימת המניעים והחסמים האמתיים שייווצרו יתבררו בתוך חצי שנה-שנה. גם באופן כללי וגם בחלוקה לקטגוריות".

להערכתו, "דווקא במוצרים שברור שהם 'לא בריאים' לא יהיו ירידות משמעותיות, כי לצרכן אין הפתעות". התמורות האמתיות יהיו בקצוות: מוצרים שנחשבו בריאים, והצרכן ופתע שהם לא. או הפוך - במקומות שחשבו שזה לא בריא, ואין סימון. במקום שיש הפתעה - שם הסכנה או הפוטנציאל החיובי לשינוי בהרגלי הצריכה. לכן צריך לשתוק כמה חודשים, לראות איך הציבור מגיב, ואז לתכנן את הקמפיינים" .

ויש מי שמחזיק בדעה הפוכה: "צריך לנהל את השיחה, כי היא ממילא קיימת. להגיד 'התאמצנו, שינינו, שיפרנו', לחבק את החוק ולהגיד 'הוא עזר לנו להיות יותר טובים'. כשחברה מתחבאת, הצרכן נוטה למלוק לה את הראש. כשהיא נגישה ואנושית, אין לו מוטיבציה לפרק אותה. אפשר לדבר על איזון הגיוני בצריכה - כשאנשים קונים קולה בקולנוע, הם יודעים שזה לא בריא גם בלי הסימון. אז יש כאלה שאומרים 'אני שותה בקולנוע אבל לא מכניס הביתה'; מחליטים שהילד יקבל לטיול שלושה חטיפים, אבל בבית מותר רק אחד בשבוע'".

להערכתו, "בהמשך ילחצו על דוושת הפיתוחים הטכנולוגיים בקטגוריות הבעייתיות, ובכל פעם שיעשו שיפורים, נראה מהלכים כמו שיוניליוור עושה עכשיו. על האריזות יבליטו את אחוזי התצרוכת היומית המומלצת או מונחים כמו 'עשיר בחלבון', כדי לרכך את עוצמת המכה של מדבקה אדומה".

לפעמים מותר גם להתפנק

וכולם מסכימים שלא צריך לחשוש מפרסום מוצרים עם מדבקה אדומה: "צריך להבין מה המוטיבציה הצרכנית של המוצר, ולא להתנצל. כשטרה השיקה את גבינת 'נעם', תנובה הייתה מבועתת. אבל התברר שכשזה נוגע לגבינה צהובה, המוטיבציה העיקרית בצריכה היא טעם. טרה הגיעה בכל הכוח עם הרבה כסף, עשו קמפיין של צ'לנג'ר, וזה לא עבד, כי לגבינת 'עמק' היו תפיסות טעם מאוד עמוקות.

"בקטגוריית השוקו תנובה הפחיתה את הסוכר ב-30%; טרה הגיעה עם שוקו בלי סוכר אבל לא טעים; ויטבתה, שכל תפיסת המותג שלה הייתה בנויה על נחשקות לטעם, הצטרפה לשיח הפונקציונלי, וכל הקטגוריה קרסה. כולם חשבו שהפסיקו לקנות שוקו בגלל השיחה על הסוכר, אבל כשיטבתה חזרו לדבר על טעם ולא על סוכר, הקטגוריה חזרה לגדול. גם קוקה-קולה, שהשקיעה מיליארדים בחינוך לצריכה מבוקרת, הבינה שהיא ממוטטת את המקום שלה וחזרה לדבר על טעם החיים.

"מותגים שיתחילו להתנצל, יאבדו אמינות. אם הערכים של 'מגנום' הם חטאים ופינוק - שידבר על זה. כי לצד טרנד הבריאות יש גם טרנד פינוק, ואלה לא צרכנים שונים. אפשר לאכול כל השבוע סלט ובשבת לטרוף פיצה". 

מאיגוד יצרני המזון נמסר בתגובה: "יצרני המזון נמצאים בדיאלוג שוטף ואינטנסיבי עם הציבור וימשיכו לעשות כן במגוון של אמצעים ופלטפורמות".

עוד כתבות

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור שעיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

הדרכת לוחמי אש של Civil Squads of Israel בזיקים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

החברים שמסייעים לכיתות הכוננות: מציוד ועד הדרכות כיבוי אש

ניר אלון חיפש דרכים לשיקום עצמי אחרי תשע שעות עם משפחתו בממ"ד בסופה, דניאל בוכן הוא הייטקיסט שעשה עלייה מאוסטרליה ורצה להתנדב ● יחד הם הקימו את Civil Squads of Israel ● ישראל מתגייסת

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על מנת לפעול

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנקים זינק בכ-3%, הדולר צלל מתחת ל-3.7 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.4% ● ירידה ביתרות מטבע החוץ של ישראל ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר"

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

קיבוץ ניר יצחק הודיע על מותו של החטוף ליאור רודאיף

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים