גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנדלבליט מסרב לבקשת נתניהו לקבל את מלוא חומרי החקירה

היועמ"ש לסנגורי רה"מ: "חומרי החקירה הרבים שהועמדו לרשותכם במסגרת ליבת חומרי החקירה מקיפים את כל הנדרש עבור בקשת החסינות" ● מטעם נתניהו נמסר בתגובה: "מי שממשיך להתנהל בחוסר שקיפות, כנראה רוצה להשיג תוצאה ידועה מראש"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מסרב להעביר לידי סנגורי ראש הממשלה בנימין נתניהו את מלוא חומרי החקירה בתיקים 1000, 2000, ו-4000. מנדלבליט השיב היום (א') לדרישת באי-כוחו של ראש הממשלה לקבל את מלוא חומרי החקירה על אף שכתב האישום טרם הוגש לבית המשפט.

באמצעות עוזרו הבכיר, ד"ר גיל לימון, הבהיר היועמ"ש כי "על-פי האיזון שנקבע בחוק, חומרי החקירה המלאים מועברים לידי הנאשמים רק כאשר מוגש כתב האישום לבית המשפט, וממילא בשלב זה ליבת חומרי החקירה מצויה בידיהם, ועל בסיסה הם טענו טענות שונות הן בשלב השימוע והן לגבי החסינות".

באי-כוחו של נתניהו, עורכי הדין יוסי אשכנזי ועמית חדד, טענו כי קבלת מלוא חומרי החקירה נדרשת לשם טיעון מלא ודיון בקשת נתניהו לכך שהכנסת תקבע כי עומדת לו חסינות.

בתשובתו כתב היועמ"ש כי "נבהיר כי לאחר קבלת החלטת היועמ"ש על כך שהוא שוקל להגיש כתב אישום נגד נתניהו, בכפוף לשימוע, הועמדו לרשותכם חומרי חקירה רבים. חומרים אלה כוללים את כל חקירות החשודים, מאות עדויות עדים, עשרות אלפי עמודים של תמלילי חקירות, חומר חשבונאי, הקלטות, מזכרים וכיוצא בזה ראיות, המהוות את ליבת חומרי החקירה בתיקים הנוגעים לראש הממשלה".

לדברי היועמ"ש לסנגורי ראש הממשלה, "בין הטענות שהוצגו על-ידכם במסגרת השימוע, בהתבסס על חומרי החקירה שהועמדו לרשותכם, טענתם בהרחבה גם טענות המופיעות כעת בבקשה למתן חסינות, בפרט תחת העילה של חוסר תום-לב ואפליה".

לפי מכתב היועמ"ש לבאי-כוחו של נתניהו, "מהאמור לעיל עולה כי חומרי החקירה הרבים שהועמדו לרשותכם במסגרת ליבת חומרי החקירה, מקיפים את כל הנדרש עבור בקשת החסינות ואף הרבה מעבר לכך. משכך, לא נמצא בסיס לטענה כי אתן זקוקים למלוא חומרי החקירה לשם טיעון מלא בבקשת ראש הממשלה במסגרת הדיון בבקשת החסינות".

נזכיר כי ב-21 בנובמבר 2019 הודיע היועמ"ש כי הוא החליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. ב-1 בינואר 2020 הגיש נתניהו ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בקשה לקבלת חסינות מפני העמדה לדין. נתניהו טוען כי "חוק החסינות נועד להגן על נבחרי ציבור מתפירת תיקים ומכתבי אישום פוליטיים שמטרתם לפגוע ברצון העם. החוק נועד להבטיח שנבחרי העם יוכלו לשרת את העם לפי רצון העם, ולא לפי רצון הפקידים".

לדברי ראש הממשלה, "לצערי זה מה שקורה במקרה שלי... תפירת תיקים, אכיפה בררנית, סחיטה באיומים של עדי מדינה, הדחת עדים ומבול של הדלפות מגמתיות ושטיפת מוח ערב ערב כדי להסית נגדי על-ידי הטעיית דעת הציבור". 

מטעמו של ראש הממשלה נתניהו נמסר בתגובה: "איך אפשר להילחם בעד האמת אם מסתירים את חומרי החקירה שמעידים על סחיטה באיומים של עדי מדינה, אכיפה בררנית ותפירת תקדימים משפטיים שלא קיימים בתולדות האנושות? מי שממשיך להתנהל בחוסר שקיפות, כנראה רוצה להשיג תוצאה ידועה מראש. כל דבר שיכול להגן על נתניהו ולחשוף את האמת - נחסם, וכל דבר שיכול למנוע ממנו להתמודד ולנצח - מקודם בכל מחיר".

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות. 

עוד כתבות

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

אילוסטרציה: Shutterstock

מיסוי, חוזים ו-AI: ההכרעות המשפטיות שיהדהדו גם ב-2026

הפסיקה של העליון שקידשה את הפורמליזם בדיני חוזים, אחרת שהבליטה פרשנות תכליתית, זו ששירטטה את גבולות ה- AI והכללים שהשתנו בנוגע לבעלי שליטה בחברות ציבוריות ● ארבע הכרעות משפטיות מהשנה שחלפה שישפיעו גם ב-2026

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

יו"ר סוכנות החלל הישראלית רוצה שכל אחד מאיתנו יידע איך להתכונן לאסון הבא

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

שלומי שבת בקמפיין בני עי''ש / צילום: צילום מסך יוטיוב

"הופכים לעיר": מה עומד מאחורי הקמפיין החדש של היישוב בני עי"ש

קמפיין חדש בכיכובו של שלומי שבת חושף כי ליישוב בני עי"ש יש כוונה להגדיל את האוכלוסייה פי ארבעה ● במשרד החקלאות מנסים לצמצם פערי מידע שמלווים חקלאים ולחסוך להם אלפי שקלים ● בחברת המוניות Gett בוחנים מה ישראלים יודעים על אוטיזם ● וזה התפקיד החדש של הבכיר באוניברסיטת רייכמן ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

רפאל מעורבת בעסקה עם צבא גרמניה, והישראלית שמוכרת באסיה

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

האנוי / צילום: Shutterstock

עשרות טיסות חדשות: השינויים שצפויים לחתוך את המחירים למזרח הרחוק

התעוררות הקווים למזרח והגדלת התדירויות יוצרות לחץ כלפי מטה על מחירי הטיסות ● בעוד איתיחאד הופכת את אבו דאבי לשער מרכזי לאסיה - במקום עומאן שסגרה את המרחב האווירי - ארקיע וישראייר שוברות את הבלעדיות בקווים ישירים לתאילנד ולוייטנאם

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

לא רק בגבול סוריה: המשבר בין טורקיה לישראל הופך להיות גלוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● דרום קוריאה מחמשת את מצרים בסוללת אריטלריה שנועדה להרתיע את ישראל ● התחרות בין טורקיה לישראל הופכת גלויה בשל המצב השברירי בגבול סוריה ושיתוף הפעולה המתהווה של ישראל, קפריסין ויוון ● לקראת כניסת זוהרן ממדאני לתפקיד, עיריית ניו יורק מפרסמת לראשונה דוח על אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סוגרת שנה שלישית של עליות: מדד S&P 500 זינק בכ-17%

נאסד"ק עלה השנה ב-20% וב-120% בשלוש השנים האחרונות ● המניות המנצחות והמפסידות השנה ● היום הוא יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת'וויי, והוא לא הבכיר היחיד שמפנה את מקומו בצמרת ● הדולר צפוי לסיים את השנה בירידה השנתית החדה ביותר שלו מאז 2017 ● מחירי הזהב והכסף רשמו את העלייה השנתית החדה ביותר זה ארבעה עשורים

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● עפ"י ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בית ההשקעות הגדול בעולם: תשכחו כל מה שידעתם על פיזור

בבלקרוק מעריכים כי השקעת ההון האדירה בתשתיות AI ב־2026 תשפיע על הכלכלה כולה ● בגולדמן זאקס צופים האצה בצמיחה העולמית אך מזהירים מסיכונים מכיוון שוק התעסוקה האמריקאי ● ובבנק אוף אמריקה מסמנים פוטנציאל במגזרי האנרגיה והביטחון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד 

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית / צילום: באדיבות לשכת עורכי הדין

הנציב קולה דחה את הטענות לעבירות בנייה נגד נשיא העליון עמית, וקיבל תלונה אחרת לניגוד עניינים

נציב תלונות הציבור על שופטים אשר קולה דחה את טענות ארגון הימין "לביא" וקבע כי נשיא העליון יצחק עמית "אינו עבריין בנייה, והכתרתו בתואר המפוקפק אינה נתמכת במציאות" ● במקביל קבע כי עמית לא היה צריך להשתתף בדיון בבג"ץ שעסק בהצעה לביטול נבחרת הדירקטורים שבה מכהן אחיו ● עמית מסר כי ייקח את הדברים לתשומת-ליבו; לוין: על עמית להתפטר

ניר בר-דעה

התשואה הגבוהה בתולדותיה: קרן ברידג'ווטר מסכמת שנה

ברידג'ווטר שוברת שיא ומסכמת את 2025 עם תשואה של 33% בקרן המרכזית שלה, Pure Alpha ● הקרן שמנוהלת ע"י ניר בר-דעה נהנתה מהעליות במניות הקשורות לתחום ה-AI וגם מהתנודתיות שנוצרה כשהנשיא טראמפ הטיל מכסים ● מייסד הקרן, ריי דליו מכר השנה את מניותיו בקרן ונפרד, "זה היה מסע מדהים"

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

רשות המסים נגד ענקית הגז הישראלית: שלמו עוד 198 מיליון דולר

חברת הגז הישראלית ניו-מד אנרג'י, השותפה הגדולה ביותר במאגר לוויתן, נדרשת לשלם תוספת מס בשיעור כ-198 מיליון דולר לשנות המס 2019-2020 ● רשות המסים קבעה כי ההכנסה החייבת של החברה גבוה במאות מיליוני דולרים מההכנסות עליהן דיווחה