נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Leah Millis
שלוש שנים ויממה לאחר השבעתו לנשיאות, משפטו של דונלד טראמפ בסנאט יחל ביום שלישי. המשפט, קרוב לוודאי, לא יסתיים בהדחתו. הרוב הרפובליקני במליאת הסנאט לא יסמוך ידו על סילוקו של הנשיא, בלי שום קשר למידת חפותו או אשמתו, או לאיתנות הראיות שיוצגו נגדו. הרי מנהיג סיעת הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, כבר הכריז, שהוא אינו חסר פניות ושהוא משוכנע שטראמפ יצא זכאי, ורבים מעמיתיו הרפובליקנים הלכו בעקבותיו. המשפט הזה מכור.
הזרז שיניע את הסנאטורים הרפובליקנים לזכות את טראמפ מכתב האישום שהגיש נגדו בית הנבחרים היא המציאות הפוליטית באמריקה של 2020: הצבעה של מחוקק רפובליקני בעד הדחת טראמפ משמעותה התאבדות פוליטית. הבוחרים באזור הבחירה שלו, שהצביעו בעדו בעבר, יטאטאו את הצלופח הבוגדני מתפקידו בבחירות המקדימות הבאות ויעמידו במקומו פוליטיקאי שיצהיר על נאמנות ללא סייג למנהיג בין אם דבק בו רבב ובין אם לאו.
חשוב להבין: טראמפ הוא דמות נערצת - ויש שיאמרו נשוא פולחן אישיות ־ בקרב מצביעים רפובליקנים. טראמפ הוא המפלגה הרפובליקנית ומהשורה (הרפובליקנית) ישחרר רק המוות (הפוליטי). הרי טראמפ עצמו כבר הכריז, במסע הבחירות הראשון שלו, שהוא יוכל לירות במישהו בשדרה החמישית ואיש לא יעשה לו דבר. הוא כנראה צדק.
אבל משפט הסנאט יקבע לא רק אם טראמפ יישאר בבית הלבן ב־11 החודשים הבאים, אלא גם את מורשתו, את מקומו בהיסטוריה. כבר עכשיו הוא מוקע כנשיא השלישי בתולדות ארה"ב שנושא על מצחו אות קין של אימפיצ'מנט (קדמו לו אנדרו ג'ונסון, הנשיא ה־17, וביל קלינטון, הנשיא ה־42 וריצ'רד ניקסון הנשיא ה־37, שהתפטר לפני השלמת תהליך האימפיצ'מנט כדי לחמוק מהבושה). מה שיתרחש במהלך המשפט בסנאט, מידת הזיהום של הכביסה המלוכלכת שאולי ייפרשו לפני העולם במהלך הדיונים, עלולים לעצב את דימויו של הנשיא לדורות הבאים, מעבר לעובדה שהוא הוכתם באימפיצ'מנט.
כתב אישום בן שני סעיפים
בית הנבחרים הגיש נגד טראמפ כתב אישום בן שני סעיפים. סעיף האישום הראשון טוען כי הנשיא ניצל לרעה את הסמכויות שמקנה לו משרתו. האישום הזה נשען על הטענה, שטראמפ עיכב סיוע צבאי לאוקראינה ־ סיוע שאושר ע"י הקונגרס ־ במאמץ לסחוט מנשיא המדינה, וולודימיר זלנסקי, הצהרה פומבית שאוקראינה תשיק חקירה פומבית נגד סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, ובנו, האנטר, שהיה דירקטור בחברת הגז האוקראינית בוריסמה בתקופת כהונתו של אביו. ביידן הוא המתמודד המוביל במירוץ על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות וממילא יריב פוטנציאלי של טראמפ בבחירות ב־2020. טראמפ אף דרש מזלנסקי לחקור תיאוריית קונספירציה, שלפיה חברה אוקראינה סייעה להילארי קלינטון במאמץ להטות הבחירות לנשיאות ב־2016 לטובתה.
סעיף האישום השני טוען שהנשיא ניסה לשבש הליכי חקירה של בית הנבחרים. סעיף זה נשען בעיקר על סירובו של טראמפ לשתף פעולה עם החקירה הכרוכה בתהליך האימפיצ'מנט. הוא אסר על בכירים בממשלו להעיד לפני ועדת המודיעין של בית הנבחרים, שגיבשה את הראיות שנחוצות להגשת כתבי האישום, וסירב למסור מסמכים שהוועדה דרשה.
הסנאט, בשבתו כמעין חבר מושבעים, בניצוחו של נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, צריך להרשיע, או לזכות, את הנאשם. הרשעה פירושה הדחה. כדי להדיח נשיא, יש צורך ברוב של שני שלישים מהסנאט, כלומר 67 סנאטורים. לדמוקרטים (לרבות עצמאי אחד שמתפקד כדמוקרט) יש 47 מושבים; לרפובליקנים 53. אך שלושה מהם מאותתים שהם פוסחים על שני הסעיפים: מיט רומני, סוזן קולינס וליזה מוראקובסקי. שניים נוספים מסרבים להכריז על תמיכה גורפת בטראמפ. אין סיכוי, אפוא, שהדמוקרטים יצליחו לגייס 67 סנאטורים כדי להדיח הנשיא, אבל חמשת המתנדנדים הרפובליקנים עשויים לסייע לדמוקרטים להכפיש את הנשיא במהלך המשפט, גם אם הוא ייצא זכאי בסופו.
הוועדה תקבע: מנצח גדול או שפוף ומושפל
הכיצד? במידה רבה, הדרך שבה ינוהל המשפט תקבע איך טראמפ יצא ממנו: האם הוא יוכל להכריז בחדוות ניצחון, 'יצאתי זכאי, הבסתי את הקושרים הדמוקרטים שזזמו הפיכה', או שהוא ייצא שפוף ומושפל מגילויים שייחשפו במהלך הדיונים ויעיבו על זיכויו.
הסנאטורים הרפובליקנים, ולכאורה גם טראמפ, שואפים למשפט מהיר, שיניב כותרות מעטות ככל האפשר, ללא עדים, ללא הצהרות בומבסטיות. לו הדבר היה תלוי בהם, הם היו שומעים את כתב האישום, מצביעים לדחות את שני סעיפיו ושמים קץ ל"מיזם ההונאה הזה", כפי שהרפובליקנים מכנים את תהליך האימפיצ'מנט. אבל הדבר אינו תלוי רק בהם. האינטרס הדמוקרטי הוא לתת למשפט הסנאט חשיפה רבה ביותר, וכמובן לזמן עדים רבים ככל האפשר ולהציף את הדיונים במידע חדש שצץ מאז שנשלמה העבודה על כתבי האישום.
פיסת המידע החשובה ביותר היא קביעת גוף ביקורת עצמאי ובלתי מפלגתי של הקונגרס - משרד החשב הכללי (GAO) - שעיכוב הסיוע לאוקראינה היה בלתי חוקי. קביעה זו מזינה טענות של רפובליקנים שסעיפי האישום נגד טראמפ אינם מתייחסים לעבירה פלילית ספציפית כלשהי.
למעשה, סוגיית זימון העדים היא סלע המחלוקת הגדול ביותר בין הדמוקרטים לרפובליקנים בשלב זה. הרפובליקנים מתנגדים בתוקף למתן עדויות במשפט בסנאט. זה היה תפקידו של בית הנבחרים בעת הכנת כתב האישום, הם אומרים. הסנאט צריך להכריע רק על סמך כתב האישום שמונח לפניו. שטויות, משיבים הדמוקרטים. כיצד ניתן לנהל משפט ללא עדויות? יתר על כן, טראמפ הוא זה שאסר - ואוסר - על פקידיו להעיד לפני המחוקקים. ואף זאת: חלק מהעדים לא היו זמינים כלל בעת שבית הנבחרים הכין את כתב האישום.
חמשת המתנודדים הרפובליקנים עשויים להטות את הכף לטובת הדמוקרטים. בהצבעה על הליכים פרוצדורליים במשפט אין צורך ברוב של שני שלישים. רוב פשוט יספיק. ארבעה סנאטורים רפובליקנים יכולים להצטרף לדמוקרטים ולפתוח את שערי הסנאט לפני עדים. שניים - קולינס ומוראקובסקי - כבר עשו זאת.
אם הדמוקרטים אכן יורשו להביא עדים, הנבחרת שלהם תכלול שני כוכבי־על. האחד הוא ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי לשעבר, שהכריז שהוא מוכן להעיד לפני הסנאט. מדוע? אולי מפני שהוא עומד להוציא לאור ספר שיחשוף מה מתרחש מאחורי הקלעים של ממשל טראמפ. בולטון, לדברי עדים, הגדיר את המאמצים לעכב את הסיוע לאוקראינה כ"עסקת סמים" והורה לכפופה לו להתנער ממאמצים אלה ולדווח עליהם ליועץ המשפטי של המועצה לביטחון לאומי.
העד האחר יהיה לב פרנס, מאכער יליד אוקראינה ואזרח ארה"ב, שהיה קשור בבחישה בפוליטיקה האוקראינית כמקורב לרודי ג'וליאני, פרקליטו האישי של טראמפ, במאמץ לספק לג'וליאני מידע שלילי על האב והבן ביידן. פרנס נעצר כחשוד במתן תרומות כספיות בלתי־חוקיות לפוליטיקאים רפובליקנים ובעבירות אחרות על חוקי מימון הבחירות בארה"ב. לו ולשותפו, איגור פרומן קשרים עם גורמים ימניים בישראל והם זכו בפרס "חובבי ציון" של הארגון האורתודוכסי האמריקאי "ישראל הצעיר".
פרנס רוצה ל"זמר". הוא מוכן לחשוף את כל מעלליו באוקראינה בתקווה שבית המשפט יפחית מעונשו בגין עבירותיו על חוקי מימון הבחירות (שאינן קשורות לפרשת אוקראינה). ראיון ל־MSNBC, ערוץ חדשות שנוטה שמאלה, היה גדוש פצצות. הנה אחת מהן: "הנשיא טראמפ ידע בדיוק מה קורה. זה הסוד שהם (טראמפ ואנשיו) מנסים להסתיר. אני הייתי בשטח ועשיתי את העבודה שלהם".
כאמור, לטראמפ, כמו לרפובליקנים, צריך להיות אינטרס להפוך את משפט הסנאט לאירוע נטול בומבסטיות. אבל אופיו של טראמפ הוא גורלו. הוא צירף בסוף השבוע לצוות ההגנה שני עורכי־דין כוכבי תקשורת, פרקליטים שהטלוויוזיה אוהבת אותם והם מחזירים לה אהבה: קנת סטאר, שניהל את תהליך האימפיצ'מנט נגד ביל קלינטון, ואלן דרשוביץ, שייצג באחרונה את ג'פרי אפסטין, שנחשד בקיום יחסים עם קטינות לפני שהתאבד אשתקד, וכן את כוכב הפוטבול או.ג'יי סימפסון.
טראמפ שואף כנראה שצדקתו, כפי שהוא רואה אותה, תצא לאור במפץ גדול והוא רוצה את הדוברים בעלי הפה הכי גדול. הוא השיג אותם. דרשוביץ אומר, כי הוא לא יעסוק בשאלות של מי אמר מה אלא בשאלות חוקתיות. השורה התחתונה שלו היא, שלנשיא ארה"ב יש סמכויות ביצועיות כמעט בלתי מוגבלות ולפיכך עיכוב הסיוע לאוקראינה אינו יכול להיחשב כעבירה שבגינה צריך להדיח נשיא. כפי שהוא אמר לפוקס ניוז אשתקד: "לנשיא טראמפ סמכויות הרבה יותר גדולות מאשר למלך".