מה ההבדל בין תפקידי "שכל" לתפקידים ביצועיים? / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
אחת האבחנות החשובות לניהול הקריירה היא בין מקצועות שהמהות המרכזית שלהם היא "שכל" (מחקר, תכנון, אסטרטגיה וכו') לבין מקצועות שמוציאים את השכל אל הפועל - דהיינו המקצועות הביצועיים. האבחנה הזו חשובה בעיקר למי שמתכנן מסלול קריירה ניהולי, אך גם למי שמסלול ההתפתחות שלו מקצועי.
תקרת קידום נמוכה
מדוע היא כה חשובה? כי מעבר לעובדה הטריוויאלית שלכל אחד מתאים אופי תפקיד אחר, צריך לקחת בחשבון שבחירה במקצועות "שכל" משמעה מיעוט יחסי של תפקידים בהשוואה למקצועות ביצועיים, וזאת משום שיש הרבה פחות מקצועות "שכל" (בחברות רבות יש רק מקצועות ביצועיים, כלומר איש הביצוע הוא גם "השכל").
יתרה מכך, תפקידי "שכל" נפוצים יותר בחברות גדולות ובינוניות ופחות בחברות קטנות, במיוחד מחוץ למגזר ההייטק (בתעשיות המסורתיות יש פחות כסף ועל כן פחות משרות "שכל"), כלומר - מי שמעדיף חברות קטנות יתקשה יותר למצוא עבודה במקצועות "שכל".
אבל מי שמעוניין להתקדם לתפקידי ניהול בכירים יושפע מהבחירה בהם הרבה יותר, שכן פוטנציאל הקידום במקצועות הללו הוא יותר נמוך. מדוע? כי בנוסף לעובדה שהיצע המשרות הניהוליות נמוך דרמטית, תקרת הקידום של המנהלים במקצועות "שכל" היא יותר נמוכה (חברי הנהלה בכירה הם המנהלים המוצאים אל הפועל - העושים, ולא אלה שמנהלים את העובדים החושבים).
מי הם מקצועות ה"שכל"? הדוגמה הכי נפוצה היא מקצוע הכלכלה, שהאוחזים בו אחראים בראש ובראשונה על ניתוח הנתונים בתחומי הפעילות השונים של החברה, הסקת מסקנות אסטרטגיות/טקטיות, תכנון ובניית כלים המשמשים את המנהלים הרלוונטיים בקבלת החלטות. בארגונים גדולים תמצאו כלכלנים ברבים מאגפי הארגון, ובראשם אגף הכספים, אבל למרות שתפקידם קריטי לתוצאות העסקיות, הם אינם יכולים להתקדם על ציר הכלכלה מעבר לניהול מחלקה.
תומכי לחימה
למה? כי למעט חלק מהארגונים הפיננסיים וארגונים שמוכרים תוצרים כלכליים/אנליטיים (או כאלה שהשיווק שלהם בנוי עליהם), במרבית החברות האחרות הכלכלן הוא תומך לחימה, המוח ולא המוציא אל הפועל - ואם נישאר לדוגמה באגף הכספים, שם המסלול הביצועי הוא מסלול החשבות. החשבים (רואי חשבון בהסמכתם) הם אלה שצומחים לסמנכ"לות הכספים ולא מנהלי המחלקות הכלכליות, כך לפחות ברוב המכריע של החברות במגזר העסקי (במגזר הציבורי ובמגזר השלישי גם כלכלנים יכולים להתקדם לתפקיד סמנכ"ל הכספים, אם כי גם שם ההעדפה היא לרואי חשבון).
האם זה אומר שגורלו של כל מי שלמד כלכלה נחרץ, ושהוא לא יוכל להקדם לתפקידים בכירים מאד? ההפך הוא הנכון. כלכלה הוא תואר מעולה שהאוחזים בו יכולים להתברג לשורה ארוכה של עולמות מקצועיים ולטפס בהם עד לכס המנכ"ל (הרחבה בטור "התואר הכי פרקטי בדרך להכחדה"), אם כי זה לא יקרה במסלולי כלכלה ולא דרך מחלקות הכספים, בשל חסם ההשכלה שהוא די ייחודי לתחום.
בעולמות מקצוע אחרים השכלתם של בעלי מקצועות ה"שכל" היא לעתים קרובות זהה לזו של בעלי המקצועות הביצועיים, כלומר ישנה שליטה מלאה על המסלול המקצועי בו בוחרים, וניתן לבחור אותו בשלב יותר מאוחר בקריירה. ניקח לדוגמה את עולם השיווק. גם בו שני מסלולים מקצועיים מרכזיים שהשכלתם דומה/זהה: המסלול הראשון - הביצועי, בו ניתן להתקדם מתפקידי ניהול מותג עד סמנכ"לות שיווק; השני - מסלול ה"שכל", אותו מאיישים אנשי המחקר והאסטרטגיה (פלנרים), שיכולים להתקדם על ציר זה עד לניהול מחלקה אסטרטגית. קומץ מהם יצליחו לטפס לסמנכ"לות השיווק, אבל מי שרוצה להגדיל את סיכוייו לדווח למנכ"ל, עדיף מלכתחילה שיבחר במסלול הביצועי, או שיעשה הסבה אליו בשלבים כמה שיותר מוקדמים בקריירה.
מציירים קופסאות
דוגמה נוספת, הפעם מעולם ההייטק, היא מתוך מחלקות המחקר ופיתוח, שם הציר הביצועי מאויש על-ידי המתכנתים המפתחים את המוצר, ובמקביל לו ציר ה"שכל" - אנשי הארכיטקטורה שמתכננים את המוצר ("מציירים את הקופסאות" בלשון הברנז'ה). המעניין בדוגמה הזו לעומת הקודמות הוא שלא רק שההשכלה בשני המסלולים זהה, אלא גם מסלול ההתפתחות ההתחלתי. הארכיטקטים הם כולם מתכנתים לשעבר שהתחילו את דרכם במסלול הביצועי (אי-אפשר להתחיל את הקריירה כארכיטקט), אך מרגע שזזו למסלול ה"שכל", הם מקצרים את אופק הקידום עד ניהול מחלקת ארכיטקטורה. לעומתם, המתכנתים שיישארו על המסלול הביצועי משמרים את האופציה להתקדם לצמרת מערך הפיתוח (VP R&D), ובחברות מסוימות עד מנכ"לות, אם כי האופציה הזו הולכת ופוחתת עם השנים (העדפה לקדם סמנכ"לי מכירות וסמנכ"לי מוצר).
האם המסקנה היא שמי שמתאים יותר למקצועות "שכל" צריך לחשב מסלול מחדש? כמובן שלא. רק עליו להבין את מלוא המשמעויות מבחינת ניהול הקריירה, ולנהל אותה בהתאם. בהצלחה!
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com