גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש למשפחה: בגידה ממושכת של האישה אינה עילה לחלוקת רכוש לא שוויונית

בזמן שמערכת המשפט מחכה לדיון הנוסף של העליון בהלכת "פס"ד הבוגדת", צדדים לסכסוכי גירושים מנסים לזכות בנתח גדול יותר מהרכוש בטענה לבגידה ● והפעם: שופטת ביהמ"ש למשפחה מירב אליהו דחתה בקשת בעל לשנות את חלוקת הרכוש מאחר שאשתו בגדה בו במשך 20 שנה

בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: תמר מצפי
בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: תמר מצפי

בגידה לא מהווה עילה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש שנצבר במהלך הנישואים - כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה בפסק דין חדש, במסגרתו נדחתה בקשת גבר להורות על חלוקה לא שוויונית של הרכוש לטובתו, עקב בגידה ממושכת של האישה.

השאלה האם בגידה מהווה עילה לשלילת רכוש מעסיקה את המערכת המשפטית והציבור בתקופה האחרונה, בין היתר על רקע פסק הדין שזכה לכינוי "פסק דין הבוגדת", שבמסגרתו בחר בית המשפט העליון שלא להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, על אף שהוא שלל מאישה את זכאותה לשיתוף בדירת מגורים, בין היתר עקב מתן משקל לבגידה שלה בבעלה. ההכרעה הזאת תידון בקרוב בעליון (שוב), במסגרת דיון נוסף שנקבע בה.

ובינתיים, עד ההכרעה הסופית, מנסים צדדים שונים לסכסוכי גירושים לזכות בנתח גדול יותר מהרכוש המשותף, על בסיס הטענה שהעליון עצמו קבע כי בגידה מצדיקה שלילת רכוש. האם בתי המשפט משתפים פעולה עם הניסיונות הללו? לא כולם.

בפסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה סירבה השופטת מירב אליהו לקפוץ על "עגלת שלילת הרכוש" מאישה, שנטען לגביה שבגדה בבעלה 20 שנה מתוך 30 שנות נישואיהם. השופטת דחתה בפסק הדין את בקשתו של הבעל להורות על איזון בלתי שוויוני בחלוקת הרכוש, ביחס של 80% לטובתו ו-20% לטובת האישה, עקב בגידתה של האישה, על בסיס הלכת "השיתופיות המוחלשת" - שיתוף חלקי בלבד ברכוש בנסיבות מיוחדות של חיי נישואים.

"לא מצאתי לנכון להורות על חלוקה לא שוויונית בנכסי הצדדים נוכח בגידתה של האישה באיש במהלך חיי הנישואים, כפי טענת האיש", כתבה השופטת, והוסיפה כי הנימוק המרכזי לדחיית בקשתו היא העובדה כשכלל בגידה אינה מהווה עילה לשלילת רכוש. "דרך הכלל היא, ובהתאם לפסיקה, אין לבגידת מי מבני הזוג נפקות בשאלת איזון המשאבים. כך נשמט הבסיס הן תחת טענת הנתבע לפיה יש להורות על איזון בלתי שוויוני, והן תחת טענתו החלופית לפיה יש להוציא את העסק והזכויות הסוציאליות ממסת האיזון", קבעה השופטת.

החלטה זו סותרת הכרעה שניתנה לאחרונה על-ידי בית הדין הרבני הגדול, במסגרתה נפסק כי בגידה ממושכת של אישה בבעלה כן מהווה עילה לחלוקת רכוש לא שוויונית. במקרה זה קבעו דייני הרבני כי הדין האזרחי הוא המוביל לשלילת הרכוש מהאישה. על-פי פסיקתם, סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג הוליד את "השיתופיות המוחלשת", ועל-פי פסיקות אזרחיות שונות אין להתעלם ממצב שבו אחד הצדדים מקיים יחסים דרך קבע מחוץ לנישואים, ובמיוחד ממצב של "בגידת סתר מתמשכת".

השופטת אליהו מבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה סברה אחרת, וקבעה כי למרות שהאישה בגדה בבעלה במשך תקופה ארוכה מאוד (מרבית שנות הנישואים), הבגידה לא פגעה בשיתוף הכלכלי והמשפחתי ששרר בין בני הזוג, ועל כן אינה משפיעה על חלוקת הרכוש.

המקרה שהגיע אל פתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה סבב סביב עניינם של בני זוג שהיו נשואים במשך 30 שנה, הביאו לעולם שלושה ילדים וצברו רכוש משמעותי לאורך השנים, שכלל בין היתר עסק בו שניהם עבדו שהיווה את פרנסת בני המשפחה, נכסי נדל"ן, חסכונות, זכויות סוציאליות וכספים נוספים.

לאחר שמערכת היחסים התערערה, והשניים נקלעו לסכסוך גירושים וחלוקת רכוש, הגיש הגבר בקשה לתיקון כתבי הטענות שלו, ובמסגרתה ביקש להוסיף לטענותיו בקשה לחלוקה בלתי שוויונית של הרכוש לטובתו, נוכח גילויו בדבר "החיים הכפולים" שניהלה האישה. במקביל הגיש הגבר גם תביעת פיצויים בסך חצי מיליון שקל נגד האישה.

הבעל טען כי האישה ניהלה "חיים כפולים" במשך למעלה מ-20 שנה, כאשר ניהלה מערכת יחסים "כשל בעל ואישה" עם חבר משותף שלהם. בנסיבות הוא ביקש כי העסק המשפחתי יצא ממסת הנכסים ברי-האיזון בין בני הזוג וגם יתר הזכויות הסוציאליות שנצברו, ולחלופין ביקש להורות על חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש, ביחס של 80% לטובתו ו-20% לטובתה. הבעל טען כי יש להקדים את מועד הקרב בין בני הזוג לתחילת שנות ה-90, מועד תחילת הרומן שניהלה, ובהתאם לשלול את השיתוף הכלכלי בין בני הזוג מאותו מועד.

עוד טען הבעל כי במסגרת איזון המשאבים יש להביא בחשבון את מלוא הכספים שהעלימה האישה וגם את הכספים שמשכה לענייניה האישיים שלא לטובת התא המשפחתי. בתביעה לפיצויים טען כי היא גזלה מנישואים כחצי מיליון שקל לטובת הקשר עם המאהב, הפרה את חוזה הנישואים באופן קיצוני וחריג, רימתה וגזלה אותו וגרמה לא כאב וסבל רב.

מנגד טענה האישה, באמצעות עו"ד לורית גרון-גלבוע, כי יש לחלק את הרכוש הרב שנצבר על-ידי הצדדים בחלקים שווים ביניהם, וזאת לאור העובדה שבמהלך הנישואים איחדו את כל משאביהם ופעלו תוך מאמץ משותף לצבור את רכושם.

האישה לא הכחישה את מערכת היחסים עם המאהב, וטענה בהקשר זה כי מערכת יחסים זו התבססה על מין בלבד, ולכן אין בה כדי להשפיע על מצבת הנכסים או על תרומתה להיווצרות הרכוש המשותף. לטענת האישה, יש לקבוע את "מועד הקרע" בין הצדדים ליום בו עזב האיש את הבית לפני מספר שנים בלבד.

באשר לתביעת הפיצויים טענה האישה כי מדובר בניסיון נוסף לעקוף את הסדר איזון המשאבים. לטענתה, יחסיה החבריים והמיניים בלבד עם המאהב לא כללו הוצאות משותפות לצורך קיום הרומן ביניהם. עוד לטענתה, הבעל עצמו התרועע עם נשים אחרות במהלך הנישואים.

השופטת אליהו דחתה את בקשותיו של הגבר, תוך שהיא קובעת כי השתכנעה ש"מערכת היחסים הממושכת" שניהלה האישה, במקביל לחייה עם האיש תחת אותה קורת-גג, לא הביאה לקץ השיתוף הזוגי והכלכלי בין האיש לאישה. הלכה למעשה, קבעה השופטת, ניהלו הצדדים חיי נישואים במשך כ-30 שנים, הביאו ילדים לעולם וצברו רכוש משותף בעמל משותף. הרומן, נקבע, לא השפיע על התנהלות האישה בתוך התא המשפחה.

עוד ציינה השופטת כי הרומן לא היה הטריגר לפירוק התא המשפחתי, ולגבר אף נודע על הרומן רק כשנה לאחר הגירושים. בנסיבות, נקבע כי "מועד הקרע" בו נותק השיתוף הכלכלי בין הצדדים, הוא המועד בו הוגשה התביעה הראשונה במסגרת סכסוך הגירושים בין הצדדים, ולא מועד תחילת הרומן.

השופטת התייחסה בפסק הדין להלכת "השיתופיות המוחלשת" אשר נולדה על רקע הוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המאפשר חלוקה לא שוויונית של הרכוש בין בני זוג בנסיבות מיוחדות, וציינה כי בפסיקה נקבע באופן מפורש כי בגידה אינה מהווה "נסיבה מיוחדת" המצדיקה חריגה מאיזון המשאבים השוויוני.

השופטת הוסיפה כי בית המשפט העליון קבע באחד מפסקי דינו כי על דרך הכלל, מקום שבין בני הזוג שוררת "שיתופיות מוחלשת" או "שיתופיות לשיעורין", נוכח העובדה שאחד מבני הזוג מקיים מערכת זוגית מקבילה במהלך תקופת הנישואים בידיעת הצד השני, יש מקום לתת לכך ביטוי גם באופן חלוקת הנכסים תוך שימוש בהוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, וקביעה במסגרתו של איזון משאבים שאינו בדרך של מחצה על מחצה (בע"מ 8206/14).

"יחד עם זאת", כתבה השופטת, "נסיבות המקרה שם, בהן הבעל היה 'נפקד נוכח' בביתו, תוך שהאישה השלימה עם מצב עגמומי זה, שונה בתכלית מנסיבות המקרה כאן. בנסיבות שבפניי היו שני בני הזוג מסורים לתא המשפחתי אותו בנו ולילדיהם, עבדו קשה במהלך השנים, הן במקום העבודה והן בבית, כאשר האישה עושה לביתה ממש כפי האיש. הוכח בפניי כי בין הצדדים התקיים שיתוף מלא מכל הבחינות - שיתוף בעסק במלוא מובן המילה, לרבות חיים משפחתיים מלאים, שלושה ילדים משותפים וצבירת נכסים רבים במהלך נישואיהם של הצדדים".

ביחס לפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול - שהורה על "שיתופיות מוחלשת" וחלוקת נכסים באופן לא שוויוני לטובת הבעל נוכח בגידת האישה - ציינה השופטת אליהו כי אין בהלכה זו כדי להשליך על עניינם של הצדדים שבפניה, שכן הוכח כי השיתוף בין הצדדים במקרה זה "אינו צורני או טכני, אלא שיתוף מלא ומשמעותי, למרות בגידת האישה".

השופטת ציינה עוד כי היא "מקבלת את טענת האישה כי לבגידתה לא היה כרסום של ממש במערכת היחסים בין בני הזוג ובתרומתה לתא המשפחתי, הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה השיתופית-רגשית".

בנסיבות, השופטת קבעה כי כל רכושם של הצדדים יחולק ביניהם בחלקים שווים. 

עוד כתבות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש