גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: לא נפספס הזדמנות לפחד טוב כשהוא נופל לפתחנו

בין חוכמת הפטריות למגפת הקורונה ושיחה מעודדת עם כהן דת מצרי בן 3,000 שנה

צילום: יונתן בלום
צילום: יונתן בלום

א.

בסוף השבוע יצאנו, המשפחה שלי ושאר הישראלים החמודים, לקטוף פטריות בפארק קנדה. האמת שהפטריות לא היו בתכנון, באנו בשביל שעה קלה באוויר הצח של היער המצוחצח, אבל נגררנו אחרי הלקטים הרבים שהתרוצצו חדורי שליחות ומלאי חדווה בין האורנים, חיטטו בידיים מלוכלכות באדמה הלחה ומילאו שקיות באורניות, מלמדים אותנו להבחין בין פטרייה טובה לרעילה ואיך לקטוף בלי לגרום נזק לתפטיר - זה נראה כל-כך כיף, איך אפשר היה לא להצטרף?

בימים אלה אנו מציינים שלושים שנים לעלייה הגדולה מברית המועצות, ואפשר לקרוא לא מעט ניתוחים על השפעתם הניכרת והברוכה בדרך כלל של הבאים על ההייטק, האקדמיה, התעסוקה, הכלכלה, התרבות והפוליטיקה שלנו, אבל אף לא התייחסות אחת להשפעתם על אוכלוסיית הפטריות בארץ. כי רוסים - זה לא בגדר סטריאוטיפ והוא בטח לא פוגעני, רק אבחנה מבוססת - אוהבים פטריות. לקטוף ולאכול. לא שקיימת לפטרייה איזושהי סכנה, הלוואי שמישהו היה קוטף אותי בכזו עדינות, ובכל זאת, עד העליות מרוסיה חיו הפטריות של ישראל בשלווה יחסית. הערבים שחיו וליקטו כאן אף פעם לא הביעו בהן עניין מיוחד כמדומני. וטוב שכך, מבחינת העולים; אם ערבים היו אוהבים פטריות, המדינה הייתה מוציאה את הליקוט שלהן מחוץ לחוק.

הצטרפתי לליקוט, אבל רק בכאילו. אומנם תחבתי ידיים בין מחטי האורן, אבל מכל בחינה אחרת מלבד בוץ, ידיי נקיות - לא קטפתי ולו פטרייה אחת. יש לי יותר מדי כבוד לדבר הזה; רבות נכתב על מורכבותה, עוצמתה, עמידותה, מהירותה, עתיקותה, ואפילו על חוכמתה של הפטרייה - ממלכת טבע פלאית ומגוונת שקרובה יותר לבן האדם מאשר לצמחים.

האורנייה שאנחנו קוטפים היא רק קצה הפרח הנגלה לעין של הפטרייה עצמה, אורגניזם חש ומתפתח שחי מתחת לאדמה, ויכול להגיע לגודל עצום, כולו עשוי קורים דקיקים וארוכים המקושרים ביניהם ויכולים להעביר חומר ומידע. כשקוטפים את הפרח, אפשר לראות את הקוּר נחשף. לא אהבתי את זה.

איור: תמיר שפר

קראתי שפטרייה יכולה להרגיש אותנו דורכים על האדמה שמעליה, את משפחתי ואותי ואת כל שאר הישראלים, והיה מוזר להרגיש את עצמי דורך על משהו שמרגיש אותי דורך עליו - ולא רק דורך, גם חותך. תהיתי אם כל אלה שדורכים עלינו, מטאפורית, מרגישים מוזר כשהם יודעים שאנחנו מרגישים שהם דורכים עלינו.

ב.

הלכתי לאחת מרשתות הפארם השבוע, והאדון שעמד לפניי בתור כעס מאוד על המחסור הפתאומי במסכות מגן נשימתיות. הן צריכות להגיע עוד כמה ימים, ניסה הרוקח לפייס, אבל האדון כבר פצח בנאום לא בלתי מבדר ולא לחלוטין בלתי מדויק, על מצב המדינה ואיך שאנחנו לא מוכנים לשום אסון, מכל סוג - כולל מגפת הקורונה המתרגשת עלינו. למה מחכים, זעק האדון, שמיליונים ימותו פה?! הוא נטש בזעם את הסניף, רק כדי להידרס מתישהו על ידי קורקינט חשמלי.

בלי לזלזל באף נגיף, אני שם 15 שקל שננצח את מגפת הקורונה, כמו שניצחנו את הסארס, הזיקה, האבולה, ואת שפעות החזירים והעופות שלפניה. ממגפה למגפה עולה מהירות התגובה ויורדת כמות המתים. הדבר הכי מעניין בקורונה זה שהיא ככל הנראה עברה לבני אדם מנחשי קוברה.

הדברים המעניינים באמת קרו מחוץ למגפה. ירידות חדות בבורסות, כשאת הירידה החדה ביותר סופג תחום הפינוקים. חברות למוצרי יוקרה כמו גוצ'י, קרטייה וכדומה, פארקי שעשועים, בתי מלון ודומיהם. גורם לך לחשוב, לא? כמה שברירית היא היוקרה. מעטה דקיק של מראית עין. מאה אנשים מתים בעיר של 11 מיליון, והופ! היא נסדקת. הוכחה נוספת לכך היא הזינוק החד ב"מדד הפחד" (מדד VIX, המבטא את חששות המשקיעים מפני תנודתיות חדה) - יותר מ-18%. גורם לך לחשוב, לא?

כמה קרוב הוא הפחד. תהום רבה מסתתרת מאחורי מעטה דקיק שמאחוריו אנחנו מתעקשים להציץ. יותר אנשים מתו מאז שהתחלתם לקרוא את העמוד הזה ועד עכשיו ממה שמתו ממגפת הקורונה, אבל אנחנו לא נפספס הזדמנות לפחד טוב כשהוא נופל לפתחנו. ומגפה זה בהחלט מהפחדים הטובים. כי מגפה היא הרי לא נגדי כדרור, היא גם לא נגדי כגבר, כיהודי, כישראלי, כסטרייט, כאשכנזי - או נגדי לפי כל חלוקה שאתם מעדיפים. אין לה עניין בגבולות, גזעים, צבעים, מינים, שייכות חברתית או אחרת: היא נגדי כבן אדם. ולכן, אותם מאה קורבנות הקורונה (נכון להיום) הם כל אחד מאיתנו.

אנחנו מרגישים את האובדן שלהם ברמת התפטיר שלנו, ברמת הרשת התת-הכרתית שמחברת אותנו כישות אחת אנושית כוללת-כל, המותקפת על-ידי נגיף בפינה אחת של העולם, כמו שכשאני דופק את האצבע הקטנה של הרגל במשקוף כואבת לי כל הישות וכל היקום פועם בקצב האאוץ'.

ג.

הבן שלי הלל הראה לי השבוע סרטון, עיבוד אנימציה לסיפור קצר וידוע מאוד בשם "הביצה" מאת אנדי וויר. גיבור הסיפור הוא אדם בן 48, שמת בתאונה, עולה לשמיים ופוגש משהו שמזכיר את אלוהים, שמסביר לו שהעולם כולו נברא רק עבורו וכל האנשים הם הוא. אני ממליץ.

היה שם משפט אחד שפשוט לא יוצא לי מהראש. אלוהים או מה שזה לא יהיה אומר לבנאדם: כשאתה נוגע בקצה האצבע בכוס מים כדי לבדוק אם הם חמים או קרים, אתה בעצם שולח חתיכה קטנה מעצמך, כמו מרגל קטן, וכשהחתיכה הקטנה הזו שלך יוצאת מהמים - הניסיון והחוויה שלה כבר מוטמעות בך באופן מיידי ואתה יודע את טמפרטורת המים.

המשל ברור: אותם מאה קורבנות הקורונה (נכון להיום) הם כל אחד מאיתנו. ככה, אומר הסיפור, כולנו קצה האצבע של כולנו. אני לא יודע אם זה נכון, אבל זה יפה. לפעמים, לא תמיד, אבל גם לא לעיתים נדירות כל-כך, היפה עדיף על הנכון. זה הזכיר לי דיאלוג באחת מהסדרות שגלית רואה תוך כדי שאני נרדם ובו בחורה אתאיסטית וכומר מדברים על אמונה ועל החיים שלאחר המוות. הכומר לא שכנע אותי, אבל הייתה לו שאלה אחת די פשוטה: למה בעצם לא להאמין במשהו יפה?

למה, בעצם, לא להאמין שכולנו קשורים ברגישות אינסופית, כזו שמוות של מאה איש שאנחנו לא מכירים בעיר שעליה לא שמענו קודם, מסעירים את העולם ומפילים את הבורסות? מצד שני, אפשר גם להאמין שכל הקורונה זו קונספירציה של מעבדות המייצרות נשק ביולוגי וחברות התרופות. גם מעניין. ובכל זאת, אני אשאר עם אפשרות אל"ף.

ד. את אותה רגישות אינסופית הרגשתי השבוע, כששמעתי במו אוזניי את קולו של נסיימון (Nesyamun), כוהן דת מצרי שחי לפני כ-3,000 שנה - שלושת אלפים שנה! - בתקופת שלטונו של המלך רעמסס ה-11 ונחנט כמומיה. בעזרת שלל טכנולוגיות דימות, סריקה, הדמיה והדפסת תלת-ממד, הצליחו החוקרים ליצור מחדש חלק גדול ממיתרי הקול שלו ושחזרו לעולם את צליל קולו המשוער. לא יאמן.

נסיימון אומנם אומר רק משהו שנשמע כמו בֶּההה, אבל בקולו המשוחזר יכולתי לשמוע חיים שלמים בהברה אחת. אנחנו מדברים דרך התפטיר. הכול בסדר? שואל אותי נסיימון ממרחק של 3,000 שנה. הכול בסדר, אחי, אני עונה לו. השתנה משהו? שואל נסיימון. דברים בהחלט השתנו, אני אומר לו, אבל נשארו אותו דבר. אנשים עוד פוחדים? שואל נסיימון. בזה אתה יכול להיות בטוח, אני עונה לו. טוב, גבר, עונה כוהן הדת המצרי, אני חייב לחזור אל הכלום, עוד משהו? כן, אני אומר, איך עושה כבשה? קל, עונה נסיימון: בֶּההה.

עוד כתבות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"