רמונאוטים במשימת ההדמיה הראשונה של די-מארס / צילום: מנחם כהנא
מנהלים מדור ה-X באופן כללי נוטים להטיח האשמות בדור המילניאלז ויחסם לחברה בה הם עובדים. "הם מפונקים, לא יציבים תעסוקתית, הם רק רוצים להתפתח ולעבור הלאה". אבל האתגר הניהולי האמיתי הוא, לצד הביקורת, לבחון מחדש את דפוסי ההתנהגות הללו. כי מה רוצים עובדי דור הY? הם רוצים ליהנות מהעבודה, למצוא בה משמעות ולהרוויח כסף. הם רוצים להפליג עם הדמיון ועם החלומות שלהם, ליזום, לייצר חשיבה חדשנית וכשפוגשים הזדמנות או תפקיד שמדליק אותם - זה הדור שמוכן ללכת הכי רחוק ולהתמסר עבורו. במילים אחרות: זה הדור שיכבוש את תעשיית החלל.
לתעשיית החלל המסחרית הצומחת במהירות בשנים האחרונות יש כבר שם-New Space, היא מביאה עמה רוח יזמית ושאיפה להביא אותנו לחלל מהר וזול יותר. 500 חברות חלל מסחריות חדשות הוקמו ב-10 השנים האחרונות לעומת עשרות בודדות שהוקמו ב-50 השנים הקודמות.
עולם העבודה החדש מתאפיין בגלובליזציה המעודדת העסקה של האנשים הטובים ביותר ללא מגבלות גיאוגרפיות, עבודה וניהול מרחוק, טכנולוגיה חדשנית שמשנה את התפקידים הנדרשים וארגונים המצופים להציג ערך מנצח לא רק מבחינת המוצר אלא גם הערך שמביאים לקהילה ולעובדים שלהם. בתוך כך, מתפתחת לנגד עינינו תפיסה חדשה, המתאימה מאוד לבני דור ה-Y, המהווה כבר את הרוב בשוק העבודה שלנו ומתחיל לקחת את המושכות בהובלת התעשייה הגלובאלית.
ביולוגית, אדריכל ומוזיקאית נכנסים לחללית
משימות הדמיית החלל הן דוגמה נהדרת לכישורים החדשים הנדרשים בעולם העבודה העתידי. משימות כאלו מתקיימות ממש כאן בישראל במרכז די-מארס במצפה רמון. דרישות התפקיד הבסיסיות הן ניסיון מחקרי, יכולות טכניות, יכולת עבודה גבוהה בצוות, מצב בריאותי ונפשי מצוינים ונכונות להתנתק מהחיים ומהשגרה לתקופה ארוכה. עולה ומתחזק הצורך ביצירת צוותים מגוונים מקצועית, אישית ותרבותית. כך לדוגמה, משימת הדמיית החלל הראשונה כללה פיזיקאי, ביולוגית, אדריכל, עובד סוציאלי ומוזיקאית. לא בדיוק מה שציפיתם אבל בדיוק מה שתעשיית החלל כבר מבינה. אנשים מתחומים מקצועיים שונים ורקע אישי שונה יצליחו להפיק פתרונות יצירתיים וחדשניים לבעיות מורכבות.
סקר עתיד העבודה של הפורום הכלכלי העולמי 2019 קבע בדיוק מהם הכישורים הנדרשים לעובדי העתיד: חשיבה אנליטית, ניתוח מערכות, חדשנות, יצירתיות, פתרון בעיות מורכבות, מנהיגות, אינטליגנציה רגשית. זה פחות או יותר כמו לנסח את דרישות התפקיד של האסטרונאוטים האנלוגיים (אלה שמבצעים משימות הדמיית חלל או בשמם העברי: רמונאוטים, ועל כך בהמשך).
57 ביקשו להתקבל לאחת משלוש משימות ההדמיה הראשונות. בבחירת חברי צוות המשימה המדעית ושיבוצם הושם דגש מיוחד למאפיינים האישיים, ליכולת לפתור בעיות מורכבות גם בתנאי אי וודאות תוך כדי סמיכות אינטנסיבית לקבוצת אנשים מגוונת שלא הכירו לפני המשימה בסביבת שטח בלתי מוכרת ובניתוק מכל מה שהכירו בחייהם בכדור הארץ, משפחה, חברים, עבודה וסלולארי, למשך 11 ימים - המשימה הארוכה ביותר שנערכה עד היום בישראל.
האסטרונאוט/ית הישראלי/ת השני/ה
הצלחת משימות ההדמייה הראשונות היא זו שהביאה את פורום החלל האוסטרי לשתף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ולקיים את המשימה המרכזית ל-2020 בישראל במצפה רמון, משם גם נגזר השם רמונאוטים וקשה שלא להתרגש מהמחשבה על שמו של האסטרונאוט הישראלי הראשון שמהווה השראה לכולנו.
83 ישראלים הגישו מועמדות למשימה, ארבעה מהם עלו לשלב המיון האחרון באוסטריה מול 15 מועמדות ומועמדים מכל מדינות האיחוד האירופי. רק לאחרונה בישרה נאס"א שבין האסטרונאוטים החדשים שעתידים לצאת למשימות חלל נמצאת גם ג'סיקה וואטקינס שעד כה הייתה אסטרונאוטית אנלוגית, ועל כן הבשורה החשובה היא לא רק עצם קיומו של הניסוי ולא רק ההיענות ההולכת וגוברת של ישראלים לשמש כרמונאוטים. הבשורה החשובה היא שמכאן, ממשימות ההדמיה האלה, סביר להניח שיצמח האסטרונאוט הישראלי השני בחלל. או אסטרונאוטית. פתאום דור המילניאלז כבר נראה קצת אחרת, צעירים שחולמים ובוחרים לתת מעצמם ולעזוב את הסביבה המוכרת על מנת להביא ערך ומשמעות לקידום חקר החלל והחלל הישראלי.
הכותבת היא סוציולוגית ארגונית ומומחית לפיתוח מיומנויות ניהול ומנהיגות בעולם העבודה החדש, מרצה באוניברסיטת החלל הבינלאומית, מלווה יזמים בסוכנות החלל של משרד המדע ומשמשת ראש צוות מדעי ההתנהגות ומיון אסטרונאוטים במרכז די-מארס.