עו"ד דן אלדד / צילום: כדיה לוי
אחרי כישלון מינויה של עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג לתפקיד ממלאת-מקום פרקליט המדינה, הציע היועמ"ש אביחי מנדלבליט לשר המשפטים אמיר אוחנה שבעה מועמדים לתפקיד מקרב בכירי הפרקליטות: עו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית; עו"ד שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים; עו"ד אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים; עו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים; עו"ד ציון אילוז, פרקליט מחוז דרום; עו"ד עמית אייסמן, פרקליט מחוז חיפה; ועו"ד ליאורה חביליו, פרקליטת מחוז תל-אביב (אזרחי).
אבל השר אוחנה הודיע בתחילת השבוע כי הוא בחר לתפקיד בעו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. אלדד ימלא את מקומו של שי ניצן, שפרש מהתפקיד לפני כחודשיים, והוא צפוי לכהן בתפקיד לפחות עד אחרי הבחירות, אז הממשלה החדשה, אם תהיה כזו, תקים ועדת איתור שתמנה פרקליט מדינה קבוע.
אף שאלדד הוא פרקליט מוכר בעל ניסיון ניהולי, שזוכה להערכה רבה בקרב חלקים בפרקליטות ומחוצה לה, הבחירה של אוחנה בו היא המשך למאבק הכוח והסמכויות בין השר ליועמ"ש. קודם למינוי מנדלבליט הבהיר לאוחנה כי מבחינתו יש מניעה משפטית לבחור באלדד.
ההתנגדות של מנדלבליט למינוי אלדד היא כפולה: ראשית, היועמ"ש סבור כי אלדד אינו האדם המתאים לתפקיד בעת הזו, וכי אין לו הכישורים והניסיון המתאימים הדרושים; אך לא פחות חשוב מכך, מנדלבליט יוצא נגד הליך המינוי, שהיה פגום לשיטתו. היועמ"ש חושב שאוחנה חייב היה להתחשב בדעתו לגבי המינוי עקב העיתוי שבו הוא נעשה: מצב שבו הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הבוס של אוחנה, וערב בחירות. אוחנה מנגד עומד על כך שהוא פועל לפי חוק ובהתאם לאינטרס הציבורי.
האם שוב תוגש עתירה נגד המינוי?
השאלה הגדולה כעת היא האם מנדלבליט יהיה מוכן לנהל נגד מינוי אלדד את אותו מאבק עיקש שניהל נגד הכוונה של אוחנה למנות את עו"ד בן-ארי-גינזבורג לתפקיד. לפי ההערכה, מנדלבליט ייאלץ להשלים עם המינוי. זאת, בין היתר, כי הוא מודע לכך שהפעם הסנטימנט הציבורי נוטה לטובת מינוי אלדד, ושהציבור מתקשה להבין את ההתעקשות שלו על מינוי מועמד אחר.
נזכיר כי מינויה של בן-ארי נמנע לאחר שבג"ץ הוציא צו ביניים נגד המינוי בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון נגדו. אחרי הוצאת הצו נכנעה בן-ארי ללחצים שהופעלו עליה מבית והודיעה כי היא מוותרת על התפקיד. בניגוד לבן-ארי, אלדד לא צפוי לוותר על המינוי או להיכנע ללחצים. ובנוסף, המינוי של אלדד, בניגוד למינוי אורלי בן-ארי, זוכה לא רק לגיבוי ציבורי תקשורתי אלא גם לגיבוי של נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ.
בשלב זה גם לא ברור האם שוב תוגש עתירה נגד מינוי ממלא-מקום פרקליט המדינה, ואיך יתייחס אליה בג"ץ. לפי ההערכה, לעתירה לבג"ץ נגד מינוי אלדד יש סיכוי נמוך להתקבל. קשה להתייחס אל מינוי אלדד כאל בלתי סביר לאור הניסיון הניהולי והתביעתי של אלדד. עם זאת, אם בג"ץ ירצה לדון בעתירה נגד מינוי אלדד, כפי שהתכוון לעשות במקרה של בן-ארי, ויוציא צו ביניים למניעת המינוי עד דיון בעתירה, ולאור מועד הבחירות הקרב - המינוי של אלדד עשוי להתמסמס.
עם פרסום ההחלטה על מינוי אלדד לממלא-מקום פרקליט המדינה, מסר שר המשפטים כי "לאחר תקופה ארוכה שבה ראיינתי מועמדים רבים, שקלתי בכובד-ראש את התאמתם ונועצתי בנציב שירות המדינה פרופ' הרשקוביץ ולמעלה מן הנדרש בחוק גם עם היועמ"ש ד"ר מנדלבליט - הגעתי למסקנה כי הפרקליט המתאים למלא את תפקיד ממלא-המדינה פרקליט המדינה בעת הזו הוא מנהל המחלקה הכלכלית עו"ד דן אלדד".
לדברי השר אוחנה, "כולי תקווה כי המינוי יתרום לתהליך חיזוק אמון הציבור במערכות אכיפת החוק. אני יודע כי זוהי גם מטרתו של עו"ד אלדד. התרשמתי מתחושת שליחות עמוקה המפעמת בו, ואני מאחל לו הצלחה רבה במשימות הרבות שעומדות בפני פרקליטות המדינה".
צבר ניסיון בעיקר בתחום הפלילי
עו"ד אלדד מכהן כ-27 שנה בפרקליטות בשורה של תפקידים שונים, החל מטרום ההתמחות ועד לתפקיד שבו הוא מכהן כעת. משנת 2013 הוא חבר בכיר בהנהלת הפרקליטות מתוקף תפקדו כמנהל המחלקה הכלכלית.
אלדד צבר ניסיון בעיקר בתחום הפלילי, אך גם בתחומים הביטחוניים, האזרחיים, המינהליים והכלכליים. בין היתר, המחלקה הכלכלית בראשות אלדד הובילה בשנים האחרונות את אחד מתיקי השחיתות הציבורית החמורים בתולדות המדינה, תיק 242, המכונה גם "פרשת ישראל ביתנו", שבמסגרתו הועמדו לדין והורשעו שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב (בהפרת אמונים), וראש מטה ישראל ביתנו לשעבר, דאוד גודובסקי (בקבלת שוחד), ונאשמים רבים נוספים. גם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, עומדת לדין בגין קבלת שוחד בתיק הזה. הכרעת הדין בעניינה צפויה להתפרסם בקרוב.
בראיון שנתן ל"גלובס" באפריל 2015, סיפר אלדד כי הוא הגיע ללימודי המשפטים כמעט במקרה. אחרי שירותו הצבאי בנח"ל ובמודיעין, הוא חשב ללמוד להיות וטרינר. הדרך לשם עברה בלימודי חקלאות בעלי חיים. "קיבלתי הודעה שהתקבלתי ללימודי ‘חקלאות בעלי חיים', בכפוף למבחני מיון במתמטיקה. לא רציתי לעשות את מבחני המיון במתמטיקה, ולכן זנחתי את החלום להיות וטרינר, והלכתי ללמוד משפטים".
הבחירה התבררה כמוצלחת. אלדד, שהצטיין בלימודים, התקבל להתמחות אצל נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, בעת שכיהן כמשנה לנשיא. אלדד תיאר את ההתמחות אצל ברק כ"חוויה מדהימה אבל גם מתסכלת", כי "מתמחה לא יכול לתרום כמעט כלום לתהליך המחשבה, וניסיתי לפצות בארגון ובסדר שרק עשו בלגן. בכל זאת, לקחתי משם כמה וכמה דברים: את היכולות להינתק מרעיון יפה שאהבתי, אם הוא לא מסתדר עם כל העובדות, ולשנות דעה בעקבות הקשבה לצעיר המתמחים".
בשנת 1994 הצטרף אלדד לפרקליטות כפרקליט במחוז ירושלים, שם שימש בין היתר כעוזרו המשפטי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, לשעבר שופט בית המשפט העליון. היום (ב') התראיין רובינשטיין לגלי צה"ל והביעה תמיכה במינויו של אלדד.
בתפקידו הקודם כיהן אלדד כמנהל תחום בכיר (תפקידים מיוחדים) בפרקליטות המדינה. קודם לכן שימש כממונה על עבירות כלכליות במחלקה הכלכלית, ובמסגרת זו טיפל, בין היתר, בפרשת המינויים ברשות המסים, שבה הורשע מנהל רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, בהפרת אמונים ובסיוע לשוחד, וריצה עונש מאסר. בהמשך, היה אלדד אחראי לניהול תיקים חשובים נוספים, ובהם פרשת השוחד בה הורשע ראש עיריית רמת גן לשעבר, צבי בר, ותיק החשד לשחיתות בעיריית נתניה, שהסתיים בסגירת התיק נגד ראשת העיר מרים פיירברג בשל חוסר ראיות, אך בהחלטה להעמיד לדין בכירים אחרים.
"המנהיגות המשפטית פועלת נגד השחיתות"
אלדד הוא בוגר ומוסמך (בהצטיינות) של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, לימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וכיהן כחבר בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וכחבר הצוות לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי.
באותו ראיון ל"גלובס", שנתיים אחרי כניסתו לתפקיד מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, דיבר דן אלדד בהרחבה על תפיסת עולמו כפרקליט בכיר. בין היתר אמר אלדד באותו ראיון כי "אחד הדברים שמשפיעים על היכולת של מערכות האכיפה להתמודד עם השחיתות השלטונית היא המנהיגות המשפטית שמגלה ראשות המערכת. זה שאני, כפרקליט, יודע בבית המשפט או במהלך ליווי חקירה, כי מה שאני עושה הוא בידיעה ובמעורבות של היועמ"ש ופרקליט המדינה (יהודה וינשטיין ושי ניצן באותה תקופה, ח"מ), שאני לא לבד - זה מאפשר לי לעשות את עבודתי. שלא כמאמרו של אלתרמן: 'אומתם לא ידעה בצאתם לדרך', היועמ"ש בהחלט יודע מה אנחנו עושים בצאתנו לדרך".
באותו ראיון אמרנו לאלדד כי הפרקליטות והמשטרה נלחמות בשחיתות השלטונית עשרות שנים. נבחרי ציבור בכירים ביותר - אולמרט, קצב, הירשזון, דרעי - נשפטו ונענשו. ועדיין, כל כמה חודשים עולה מקרה שחיתות חדש וחמור מקודמיו.
שאלנו אותו האם השחיתות היא חלק בלתי נפרד מחיינו. אלדד השיב: "כאזרח, יש לי מחשבות בנושא הזה, אבל כפרקליט אני מתייחס רק לפרשיות ולתיקים שאני מטפל בהם. אחד הדברים המסוכנים הוא האמירה ש'כל הפוליטיקאים מושחתים'. אני מסתייג מזה. אני מכיר כמה וכמה אנשים שגדלו איתי, עבדו איתי, שכנים וחברים פוליטיקאים, שנמצאים בעיסוק הציבורי מאותה סיבה שאני נמצא - לקדם את החברה והמדינה. אני לא יותר טהור ונקי מהם".
אלדד דיבר באותה הזדמנות על ההבדלים בין ניהול תיקים של נבחרי ציבור לבין ניהול תיקים פליליים "רגילים" ואמר: "בניגוד לעברייני רחוב ואלימות, אחד המאפיינים של ניהול הליכים נגד עברייני צווארון לבן, הוא שיש להם לא רק 'חזקת חפות' אלא גם 'חזקת מכובדות'. כאילו התביעה נאלצת להוכיח דבר מה מקדמי כדי לתקוף בכלל את האנשים האלה. מאפיין אחר הוא שיש חלקים בציבור שנמצאים בצד של סימפתיה לנאשם. זה לא קיים בעבירות מין ורצח ובעבירות ביטחוניות".