עו"ד דן אלדד, ממלא-מקום פרקליט המדינה הנכנס / צילום: שלומי יוסף
השאלה מי יהיה ממלא-מקום פרקליט המדינה לשלושה החודשים הקרובים לא פרופורציונלית לרעש סביבה. ברמה האישית, הנושא מעניין אותי כשלג בתקופה הביזנטית.
אחרי הכול, השר אמיר אוחנה לא לקח ברון סמים והצניח אותו בצלאח א-דין. עו"ד דן אלדד, שמונה לתפקיד, הוא פרקליט ותיק ובעל ניסיון, הנמנה עם הסגל הבכיר ביותר של הפרקליטות מזה כ-7 שנים. מדובר במינוי לשלושה חודשים. כמה רעש ולחץ על כלום ושום דבר.
לא זאת בלבד, אלא שאין לפרקליט המדינה סמכות ייחודית בחוק או בפסיקה. ברצותו, היועמ"ש אביחי מנדלבליט ידרוש להיות הגורם המאשר של כל החלטה משמעותית שתצא מתחת ידו של עו"ד אלדד. לא בטוח בכלל שתהיה כזו בחודש הקרוב. תיקי נתניהו גם כך נתונים להחלטתו הבלעדית של היועץ.
אם מנדלבליט לא חושש שאלדד הוא שתול בתוך המערכת, גיבורי הדרמה צריכים לקחת כדורי הרגעה, אפשר גם פלאצבו.
אך הדרמה האמיתית מסתתרת במקום אחר. המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, עו"ד אורלי בן-ארי, ומנהל המחלקה הכלכלית, עו"ד דן אלדד, הכניסו בקיעים של ממש באתוס של פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה.
למעשה, השניים במו-ידיהם פתחו את הפתח להפרטת מערך הייעוץ המשפטי לממשלה והאגפים המינהליים בפרקליטות המדינה, במיוחד מחלקת בג"צים.
הרי מה היה לנו פה? יושב היועץ המשפטי לממשלה וכותב חוות-דעת משפטית האומרת שבשל הנסיבות, השר לא רשאי למנות ממלא-מקום פרקליט מדינה ללא אישורו. לטענת מנדלבליט, לא רק שצריך את אישורו, אלא שמנדלבליט צריך להיות הגורם שמציע לשר את השמות.
אפשר לטעון כי מדובר בחוות-דעת משוללת יסוד, מופרכת ומוזרה. זה לא משנה כרגע לעניין. זו חוות-דעתו של היועץ, אותה הוא הבהיר הן לשר המשפטים (אין ספור פעמים), הן לבכירי הפרקליטות (מספר רב של פעמים) והן לציבור (מספר פעמים).
אורלי בן ארי ידעה זאת. דן אלדד ידע זאת. הם החליטו לצפצף על חוות-הדעת המשפטית של מנדלבליט. מבחינתם, זו חוות-דעת שגויה, והם לא ראו את עצמם כפופים לה.
ההנחיה הראשונה של משרד המשפטים נקראת "תפקידי היועץ המשפטי לממשלה". כל האתוס המשפטי שקוע במסמך הקצר הזה. שם נכתב כי "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מחייבות את כל המערכת הממשלתית, ופרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה לחוק היא הפרשנות המוסמכת מבחינת רשויות השלטון, כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת".
קמו על כך ועדות ציבוריות, והתחוללו במרוצת השנים סערות גדולות. בסופו של דבר זו העמדה המסורתית הנחרצת של משרד המשפטים.
והנה כעת, עומד היועץ המשפטי לממשלה ומפרש את החוק בעניין מינוי ממלא-מקום פרקליט המדינה, קובע כי מינוי בן ארי ואלדד לא חוקי. מה עושים שני הבכירים הללו? מתעלמים ממנו. סוגרים את המינוי שלהם מאחורי גבו של הגורם המוסמך לפרש את החוק.
מדהים ששלטון החוק והמינהל התקין, והצורך של המדינה "לדבר בקול אחד" מאוד חשוב לבכירי הפרקליטות רק כשזה לא נוגע לקידום האישי שלהם. ברגע שזה נוגע להם, הם יצפצפו על הנחיית היועמ"ש, למרות שהם כפופים אליו היררכית.
על כיסא פרקליט המדינה יושב כעת אדם שראה את פרשנות היועמ"ש כמסמך משפטי לא מחייב ולא רלוונטי מבחינתו. הוא הצליח לכופף את היועמ"ש להיכנע לתכתיביו ולענות אמן בעל-כורחו למינוי הזה. הוא עכשיו יוכל לדרוש ששרים, חברי כנסת או סתם עובדי מדינה יצייתו לפרשנות ולהנחיות שלו או של היועץ המשפטי לממשלה?
יבואו כולם ויאמרו: "אתה יועץ, אתה לא קובע, ואנחנו לא מחויבים להישמע להוראותיך. אם אתה הרשית לעצמך לצפצף על פרשנות היועמ"ש לחוק, אם אתה לא ראית את עצמך כפוף להנחיות היועמ"ש, למה שאנחנו נהיה כפופים? יש לנו חוות-דעת משפטית אחרת, גם אנחנו משפטנים. ועל מה אתה יצאת מגדרך? כדי לקדם את עצמך ואת עצמך בלבד. אנחנו מתעלמים מההנחיות כדי לקדם את האינטרס הציבורי. טול קורה מבין עיניך".
ממלא-מקום פרקליט המדינה דן אלדד יישאר ללא מילים, ובצדק. הוא קבע במו-ידיו את התקדים שיש לו פוטנציאל לשנות את התפיסה המשפטית של ישראל מהקצה אל הקצה.
היום (ה') שלח ממלא-מקום פרקליט המדינה אלדד הודעה לכל חברי וחברות הפרקליטות. הוא כתב כי "הגיעה העת לפעול ברגישות, במקצועיות ובממלכתיות, והכול למען חיזוק שלטון החוק ואמון הציבור במערכת, כפי שמתחייב מכולנו בתקופה רגישה זו. אני מתחייב לפעול כך, כפי שפעלתי בכל תפקידיי ושנותיי כמשרת ציבור, שטובת הפרקליטות, חיזוקה ומעמדה הציבורי והעצמאי היו תמיד נר לרגליי".
בהודעתו אלדד התעלם לחלוטין מהיועץ המשפטי לממשלה, ולא נתן הסבר מדוע חוות-דעתו של מנדלבליט לא עניינה אותו, ומדוע עקף את מנדלבליט. על אלדד יש זעם לא קטן בקרב בכירי משרד המשפטים. ייתכן שיש לעו"ד אלדד תשובה טובה להתנהלותו, שהוא צודק, ושדווקא מנדלבליט עשה לו עוול ופעל בחוסר סבירות. אבל תשובה כזו לא ניתנה על-ידי אלדד, וחבל.