ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש, קבע את הרכב השופטים שידון בכתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני הזוג אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס. בראש ההרכב תעמוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, יחד עם השופטים משה בר-עם ועודד שחם.
הנשיא פרקש נמנע ככל הנראה מישיבה בתיק בשל גילו המתקדם (66) ובשל העובדה כי הוא צפוי לפרוש בעוד כארבע שנים, וספק רב אם התיק יסתיים עד אז לאור מורכבותו של כתב האישום שאיחד שלושה תיקים פליליים משמעותיים. גם העובדה כי מדובר בכתב אישום תקדימי שעוסק ביחסי תקשורת ונבחרי ציבור, צפויה להאריך את ההליך.
■ פרשנות: לנתניהו אין מה לבנות על השופטים בירושלים | חן מענית
השופטת שהרשיעה את אולמרט
נציין כי השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, שתעמוד בראש ההרכב שצפוי לדון בתיקי נתניהו, הייתה שותפה להרכב המחוזי בירושלים שהחליט ב-31 במרץ 2015 להפוך את ההחלטה המזכה של בית המשפט שניתנה שנתיים וחצי קודם לכן, ולהרשיע את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים ב"תיק טלנסקי".
פרידמן-פלדמן הייתה השופטת היחידה שלא ישבה בהרכב שדן בתיק טלנסקי ב"סיבוב הראשון" ושזיכה את אולמרט. היא צורפה לתיק לאחר פרישתה לגמלאות של נשיאת המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, שישבה בהרכב הראשון. בהכרעת הדין יצאה פרידמן-פלדמן נגד שני חבריה וכתבה כי הם טעו כשלא הרשיעו את אולמרט כבר בסיבוב הראשון.
בניגוד לשופטים יעקב צבן ומשה סובל, פרידמן-פלדמן סברה כי די במסכת העובדתית שנפסקה ב"סיבוב הקודם" - קרי, קבלת הכספים ממוריס טלנסקי מחד, והסיוע לעסקיו תוך שימוש במעמדו של אהוד אולמרט כשר תמ"ת וממלא-מקום ראש הממשלה מנגד - כדי לבסס הרשעה של אולמרט בהפרת אמונים.
פרידמן-פלדמן פסקה כי "בדיקת כל מעשה ומעשה, כל אירוע בפני עצמו, יכולה להביא למסקנה שלפיה המעשים אינם מגיעים לכדי עבירה פלילית. אולם מבט-על, התייחסות למעשים כמכלול, מעידים על קבלת כספים במהלך שנים רבות, למעלה מ-10 שנים, חלקם כספים 'כשרים' וחלקם 'אסורים'. כאשר במקביל, במהלך אותה תקופה, מקבל טלנסקי טובת הנאה מאולמרט. טובת ההנאה אף היא, כשלעצמה, אולי איננה נראית בעלת משקל רב - כובד המשקל מצוי בהקשר ובמכלול המעשים".
השופטת פרידמן-פלדמן לא תהיה הנציגה היחידה של המדינה שמעורבת בניהול תיק פלילי שני נגד ראש ממשלה. עו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה, ועו"ד יונתן תדמור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שהובילו את צוות התביעה במשפט אולמרט בתיק הולילנד במחוזי בתל-אביב, יעמדו בראש צוות התביעה שינהל את משפטו של נתניהו בירושלים.
השופטת פרידמן-פלדמן (62) מונתה בשנת 2012 לבית המשפט המחוזי, לאחר שכיהנה במשך 18 שנה בבית משפט השלום.
רשימת המניעויות של פרידמן-פלדמן כוללת רשימה ארוכה של עורכי דין, ובכללם עו"ד אסף פוזנר ומשרד עורכי הדין חיים נובוגורצקי.
השופט שרצה להרשיע את הנגבי
יחד עם פרידמן-פלדמן, כאמור, יישבו בהרכב גם השופטים משה בר-עם ועודד שחם.
כמו פרידמן-פלדמן, גם השופט עודד שחם (56) מונה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2012. לפני כן כיהן כשופט שלום במשך 8 שנים. קודם לכן עבד כעורך דין פרטי, כעוזר משפטי בבית המשפט העליון אצל השופט תיאודור אור ועבד אף בפרקליטות המדינה.
שחם ישב בהרכב של בית המשפט השלום שדן בתיק הפלילי של השר צחי הנגבי. שחם סבר בעמדת המיעוט כי יש להרשיע את הנגבי בעבירת מרמה והפרת אמונים בנוגע למינויים הפוליטיים בתקופת הבחירות. למרות הפגמים בהתנהלות המשטרה, סבר שחם כי אין בכך די על-מנת לזכות את הנגבי בשל "הגנה מן הצדק", זאת בניגוד לחברו להרכב השופט רומנוב. שחם כתב כי "עולה כי במגזר הציבורי בישראל הייתה תופעה רווחת של מינויים פוליטיים, שנים לפני המקרה נשוא כתב האישום שבפנינו. היא נהגה גם בתקופה נשוא כתב האישום".
למרות זאת, כתב שחם כי "לא הוצג מקרה המקביל בהיקפו ובטיבו למקרה שבפנינו. לא הוצג מקרה שבו מספר המינויים והניסיונות למנות היה בסדרי הגודל עליהם עמדנו בפרק המספרים והטבלאות. לא הוצג מקרה בו ניתנה הנחיה דומה לזו של הנגבי, הדורשת עדכון שוטף בדבר התפנות משרות, הגם שהיו מקרים בהם נתבקשו רשימות של משרות פנויות... על רקע זה, לא הוכח כנדרש כי נקיטת ההליכים הפליליים נגד הנאשמים עולה כדי אכיפה הבררנית".
גישתו של שחם רלוונטית מאוד לטענות נתניהו לאכיפה בררנית בהשוואה לפוליטיקאים אחרים בעניין הטיות הסיקור וקבלת מתנות בניגוד לחוק. שחם דחה אף בקשה לביטול כתב האישום בשל פגיעה בזכויות הנאשמים כאשר נחקרו במשטרה. שחם אף סבר כי יש להרשיע את הנגבי בעבירת שוחד בחירות, אולם עמדת הרוב הייתה כי יש לזכות את הנגבי מביצוע עבירות אלה.
יש לציין כי לפני 6 שנים, שחם פסק כי יש לבטל כתב אישום בשל אכיפה בררנית. הנדון היה תלונות הדדיות של שוטרים ואזרחים על אלימות, ובעוד תלונת השוטרים נחקרה והובילה להגשת כתב אישום, תלונת האזרחים נסגרה בשל חוסר עניין לציבור.
רשימת המניעויות של השופט שחם קצרה וכוללת שני עורכי דין בלבד: דלית סוקול ואיתן פלג-פומרנץ. סוקול היא בתו של השופט תיאודור אור, אצלו כאמור התמחה שחם.
השופט שדן בתחקיר "ביבי טורס"
החבר השלישי בהרכב השופטים שידון בתיקי נתניהו הוא השופט משה בר-עם (60), המכהן כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-8 השנים האחרונות. לפני כן כיהן בר-עם כשופט בבית המשפט השלום במשך 11 שנה, ועוד קודם לכהונתו כשופט, עבד כעורך דין שכיר ועצמאי.
בר-עם - שההחלטה על קידומו לבית המשפט המחוזי התקבלה על-ידי הוועדה לבחירת שופטים יחד עם ההחלטה על מינויו של השופט שחם ששובץ גם הוא כאמור להרכב - נחשב לדמות אלמונית יותר בהשוואה ליתר חברי ההרכב.
בדיקת "גלובס" מעלה כי בר-עם לא ישב מעולם בתיקי עבירות שוחד, ובדרך-כלל הוא יושב בתיקים אזרחיים על-פי מומחיותו, אולם הוא הרבה לעסוק בתיקים אזרחיים הנוגעים לעבירות הונאה.
בר-עם כבר פגש פעם את בני הזוג נתניהו. הוא היה השופט שדן בתביעת הדיבה על סך 3.5 מיליון שקל שהגישו ב-2011 בני הזוג נגד חדשות עשר והעיתונאי רביב דרוקר, בעקבות תחקיר "ביבי טורס". בני הזוג נעדרו מאחד הדיונים שנקבעו לבקשתם, אך למרות שהחוק מתיר לו למחוק את התביעה בנסיבות אלה, הורה בר-עם בכל זאת להמשיך את בירורה. בסופו של דבר נמחקה התביעה, בעקבות הסכמות אליהן הגיעו בני הזוג עם דרוקר וערוץ עשר, שלא כללו פיצויים או התנצלות.
התיקים המתוקשרים בהם פסק בר-עם במהלך כהונתו כשופט מחוזי הם בעיקרים תביעות אזרחיות. כך, ב-2016 קבע השופט בר-עם כי איש העסקים שלמה אייזנברג מסר בפניו עדות שאינה אמינה, ואף ציין כי עדותו מלמדת על ביצוע מעשים פליליים מצידו של אייזנברג, דוגמת עבירות מס ועבירות על חוק ניירות ערך. נדגיש כי קביעה זו של בר-עם ניתנה במסגרת תיק אזרחי.
ב-2013 קבע בר-עם כי רכישת 520 דונם במרכז ירושלים על-ידי קק"ל מידי הפטריארכיה היוונית בירושלים נעשתה במסגרת עסקה מדומה, בפרשיה שהיוותה ספיח לאחת מפרשית ההונאה הגדולות שארעו בישראל מאז ומעולם. מי ששימש בהליך זה כעד מרכזי מכיוון שהיה נאמן לכספי התמורה שהתקבלו כתוצאה מעסקת העתק היה עורך דינו המנוח של נתניהו, יעקב וינרוט ז"ל, שגם נחשב למורו ורבו של עו"ד עמית חדד, עורך דינו הנוכחי של נתניהו.
"וינרוט נפל קורבן למעשים שנעשו בתחום רב ובדרכי עורמה העולות על כל דמיון", קבע בר-עם, שהדגיש כי בפני וינרוט הוצג מצג-שווא שגרם לו להאמין בתום-לב באמיתות העסקה. עוד במסגרת אותה פרשה, וינרוט ז"ל השיב לקק"ל 5.5 מיליון דולר בגין שכר-טרחה שקיבל עבור תפקידו בקידום העסקה, לאחר שנתבע על חלקו בפרשה.
רשימת המניעויות של השופט בר-עם כוללת את משרד רואה החשבון EY וכן את משרד עורכי הדין קמחי, פלד, פיזנר, שילה ושות'.
בסביבתו של נתניהו לחשו על אוזנו כי יש לו סיכוי גדול יותר לצאת זכאי בבית המשפט המחוזי בירושלים, מאשר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. יש לציין כי בהכללה גסה, בית המשפט המחוזי בירושלים אכן מאופיין בשופטים יותר דתיים ובעלי אוריינטציה ימנית מאשר המחוזי בתל-אביב. האם מזהות הרכב השופטים אכן תצמח הישועה לנתניהו? ספק רב.
הרכב השופטים - תעודות זהות
רבקה פרידמן-פלדמן
בת 62 ● תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ● מונתה לשופטת שלום ב-1994 ולשופטת מחוזי ב-2012 ● תיקים מפורסמים: תיק טלנסקי (הרשיעה את ראש הממשלה לשעבר אולמרט); תיק המעשים המגונים של איציק מרדכי (סברה בדעת מיעוט כי יש לגזור עליו עונש מאסר בפועל)
עודד שחם
בן 56 ● תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ● מונה לשופט שלום ב-2004 ולשופט מחוזי ב-2012 ● תיקים מפורסמים: תיק צחי הנגבי (סבר בעמדת המיעוט כי יש להרשיע את הנגבי בביצוע למינויים פוליטיים בתקופת בחירות); תיק מיזוג אגוז-מזרחי (הכשיר את המיזוג למרות התנגדות רשות התחרות)
משה בר-עם
בן 60 ● תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת חיפה ● מונה לשופט שלום בשנת 200 ולשופט מחוזי ב-2012 ● תיקים מפורסמים: תביעת הדיבה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בעניין תחקיר "ביבי טורס" (התביעה נמחקה); עסקת מכירת קרקעות הפטריארכיה היוונית לקק"ל
האישומים: סיקור מוטה ומתנות במאות אלפי שקלים
כתב האישום שהוגש בסוף חודש ינואר 2020 לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחרים - לאחר שנתניהו משך את בקשת החסינות שהגיש - כולל שלוש פרשות: 1000 (פרשת המתנות), 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ו-4000 (פרשת וואלה-בזק).
בתיק 4000 מואשם נתניהו בקבלת שוחד מאנשי העסקים שאול ואיריס אלוביץ', מי שבתקופה הרלוונטית לפרשה היו בעלי השליטה בקבוצת בזק ובאתר "וואלה". לפי כתב האישום, בני הזוג העניקו סיקור מוטה לנתניהו ובני משפחתו באופן שוטף ורציף שכלל מעורבות וירידה לפרטים של המשפחה בתכנים. בתמורה הורה נתניהו לאנשי משרד התקשורת, ובראשם שלמה (מומי) פילבר ששימש אז כמנכ"ל המשרד וכיום הוא עד מדינה בפרשה, לקדם את עסקת המיזוג של בזק עם yes, ששוויה מוערך בכמיליארד שקל. במסגרת פרשה זו מואשמים גם בני הזוג אלוביץ', בין היתר במתן שוחד ובהלבנת הון.
בתיק 2000, המגולל את שיחותיהם של נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, מואשם נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים. לפי האישום - המבוסס רובו ככולו על הקלטות שיחותיהם של השניים שבוצעו ביוזמת נתניהו ונמסרו לרשויות החקירה על-ידי ארי-הרו, לשעבר מנהלך לשכתו של נתניהו וכיום עד מדינה בתיק - נתניהו פעל כדי לקדם חקיקה שתמצם את תפוצת החינמון "ישראל היום", בעיקר בסופי השבוע. בתמורה הבטיח לו מוזס סיקור חיובי בכלי התקשורת של קבוצת "ידיעות אחרונות", או כפי שנשמע נתניהו אומר באחת השיחות - "להוריד את רף העוינות אליי מ-9.5 ל-7.5". מוזס מואשם בעבירה של הצעת שוחד.
בתיק 1000, המוכר יותר כ"תיק הסיגרים והשמפניות", מואשם נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בכך שקיבל במשך תקופה ממושכת הספקה סדירה בשווי של כ-700 אלף שקל של סיגרים, שמפניה, תכשיטים וטובין נוספים מאנשי העסקים ארנון מילצן וג'ימס פאקר. במקביל למתנות שקיבל נתניהו, הוא עסק בקידום עניינים שנוגעים למילצן באופן ישיר ועקיף, דוגמת "חוק מילצן" המעניק הטבות מופלגות לתושבים חוזרים, מיזם תעשייתי שהיה אמור להקים מילצ'ן יחד עם איש העסקים ההודי טאטא על גבול ירדן-ישראל וניסיון לחדש למילצ'ן את הויזה לארה"ב שנשללה ממנו. פאקר ומילצ'ן, שצפוי להעיד על קשריו עם נתניהו במהלך המשפט, לא הואשמו בפרשה.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, איריס ושאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.