גידול בחובות? / צילום: shutterstock
"מצב האזרחים משתפר כיום אך הם עושים זאת על חשבון העתיד באמצעות הלוואות או אכילת החסכונות!". טענה זו עלתה פעמים רבות בשולי הוויכוח על ממדי העוני בישראל ויש צורך להתייחס לכמה שהיא שגויה.
ראשית, יש להבדיל בין סוגים שונים של חובות. החוב אליו אנו צריכים להתייחס הוא החוב של משקי הבית בלבד ולא החובות העסקיים או הממשלתיים. שנית, עלינו להבין לאילו נתונים צריך להתייחס כדי לקבל תמונת מצב מלאה ואמינה.
כותרות האומרות שהחוב של משקי הבית תפח במאות מיליוני שקלים אינן שקריות, אך הן אינן מספקות את כל הנתונים. לדוגמה, בכמה עלו הכנסות משקי הבית באותה התקופה.
דרך אחת מקובלת לבדוק את העניין היא לבדוק את יחס החובות של משקי הבית לעומת התוצר. על פי בנק ישראל, יחס החובות של משקי הבית לתוצר עמד בשנת 2018 על 42%, עלייה של אחוזים בודדים לעומת 39% בשנת 1999.
דרך נוספת למדוד היא לבדוק את סך החובות ביחס לסך הנכסים של משקי הבית. ההסבר לכך פשוט, כאשר לוקחים הלוואה נותנים ערבון ולכן גם הנכסים של משקי הבית צריכים להיות חלק מהיחס לחובות. על פי ה-OECD, בישראל נכון לשנת 2017, עמד היחס הזה על 14.28% בלבד. מדובר בירידה של כ-1.5% משנת 2001, השנה הראשונה בה יש נתונים על ישראל. שיעור זה נמוך בכ-7% מהממוצע של המדינות שנבדקו ב-OECD ורק איטליה נמצאת ביחס נמוך יותר מישראל. חשוב להדגיש כי יחס החובות מושפע רבות מהתרבות ובישראל נוטים להיות שמרנים יותר ביחס לחובות לעומת מדינות אחרות בעולם.
אם כך, ראינו שסך החובות של משקי הבית כמעט ולא השתנה ביחס לתוצר או לנכסים אך מדובר ביחסים כלליים ולא ניתן להתייחס אליהם לבדם.
לפי דוחות הפעילות של רשות האכיפה והגבייה, מספר התיקים בהוצאה לפועל שנפתחו בשנת 2017 נמוך בכ-150 אלף מאשר בשנת 2009 - ירידה של 34.1%. אמנם מדובר גם בחובות עסקיים אך הם יכולים להוות מדד. מדובר במגמת ירידה משמעותית המראה על שיפור במצבם של אלה הנמצאים במצב החוב הקשה ביותר בשוק, בוודאי בהתחשב בגידול האוכלוסייה באותן השנים. אפילו טרם המשבר העולמי, מספר התיקים שנפתחו היה גבוה משמעותית מאשר בשנת 2017. יש לסייג את הנתונים משום שלאדם אחד יכולים להיות עשרות תיקי הוצאה לפועל, אך ירידה כל כך משמעותית יחד עם גידול באוכלוסייה של כ-15% מצביעה על שיפור בסבירות גבוהה.
בסקר ארוך טווח של הלמ"ס לשנים 2012-2017, נשאלו אותן 5,000 משפחות כל שנה מספר רב של שאלות וחלקן מתייחס לחובות והחסכונות שלהן. על פי הלמ"ס, שיעור המשפחות שהגדירות עצמן במצב של חובות או צמצום החסכונות ירד בכ-8%, שיעור המשפחות שלא שינו את מצב החסכונות שלהן עלה בכ-1% ושיעור המשפחות החוסכות (מעט או הרבה) עלה בכ-7%.
הלוואה בישראל לרוב נשמעת כמילה גסה, ויש בכך דבר מאוד חיובי, אך לא תמיד. הלוואות לעסקים הן החמצן של המשק ובלעדיהן הצמיחה תיפגע משמעותית עד כדי שיתוק המשק. כמו כן, 65% מהחובות של משקי הבית הם חובות לדיור וללא הלוואות אלה דירות היו מוצר הנמצא בהישג ידם של העשירים במשק בלבד. משכנתא היא אחת מההלוואות הזולות ביותר בשוק, אולם זאת אינה המלצה לקחת משכנתא שכן לא כל אחד יכול לעמוד בהלוואה זו.
בסופו של דבר הנתונים מצביעים על כך שמצב חובות משקי הבית בישראל השתפר משמעותית. המיתוס כי מצב משקי הבית הולך ומתדרדר, המקודם על ידי כתבות מפחידות בתקשורת, שגוי.
הכותב הוא כלכלן בחברת סמקאי אסטרטגיה