שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי
פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) החלה לקיים את הליכי השימוע לחשודי "תיק בזק הראשון", שבמרכזו נחקר החשד לעבירות של קבלת דבר במרמה ועבירות על חוק ניירות ערך נגד שאול אלוביץ' ובכירים נוספים לשעבר בקבוצת יורוקום ובחברת yes - כך נודע ל"גלובס". חלק מהחשדות שנחקרים בתיק נחשפו ב"גלובס" בידי העיתונאי גד פרץ.
לפי המידע שהגיע לידינו בשבוע שעבר, השבוע שבו נקבע הרכב השופטים שידון ב"תיק בזק השני" (פרשת בזק-וואלה, תיק 4000), נערך הליך השימוע לסטלה הנדלר, לשעבר מנכ"לית בזק, החשודה בעבירות של מרמה והפרת אמונים ועבירת דיווח ב"תיק בזק השני". מחר צפוי להיערך הליך השימוע לעמיקם שורר, לשעבר סגן יו"ר יורוקום ומי שהיה יד ימינו של הבעלים אלוביץ'. שורר חשוד בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.
בימים ובשבועות הקרובים יתקיימו הליכי השימוע של החשודים הנוספים, שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ', אלי קמיר, מנכ"ל yes לשעבר רון איילון, ולינור יוכלמן, שהייתה מזכירת בזק. לאלוביץ' יהיה זה הליך השימוע השני שהוא נדרש לעבור בתוך תקופה של חצי שנה; ב-20 באוגוסט 2019 נערך לו השימוע בתיק 4000. טענותיו בשימוע כזכור נדחו, והוחלט להאשימו במתן שוחד לנתניהו. המעורבות של אלוביץ' בשני התיקים, "בזק הראשון" ו"בזק השני", מהווה אתגר חריג עבור הפרקליטות וכמובן גם עבורו.
אם אלוביץ' יואשם גם בתיק בזק השני, ינוהלו נגדו שני משפטים פליליים במקביל על-ידי אותה פרקליטות מחוז (מיסוי וכלכלה): האחד בבית המשפט המחוזי בירושלים והשני במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. המצב החריג הזה, אם יתרחש, יאלץ את הפרקליטות ואת הנאשם וסנגוריו "לג'נגל" בין שני בתי המשפט ובין האישומים שגם קשורים במידה מסוימת זה בזה.
מערכת יחסים פסולה וחריגה
אלוביץ', הנדלר והחשודים הנוספים לא מתייצבים בעצמם להליכי השימוע אלא מיוצגים בו בידי סנגוריהם. הנדלר מיוצגת בידי עורכי הדין צבי אגמון ונתי שמחוני ועורכי דין נוספים ממשרדיהם, שורר בידי עו"ד איתן מעוז, ושאול אלוביץ' בידי עו"ד ז'ק חן ועורכי דין נוספים ממשרדו. מהצד של הפרקליטות מנוהלים הליכי השימוע בידי עו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, שליוותה את החקירה מראשיתה ומשמשת כראש צוות התביעה גם בתיקי ראש הממשלה נתניהו. עוד מייצגים את המדינה בשימוע, יונתן תדמור, שצפוי להחליף את בן-ארי בראשות פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה); מנהלת מחלקת ניירות ערך עו"ד יהודית תירוש; סגן מנהלת המחלקה עו"ד אמיר טבנקין; ועו"ד ניצן וולקן.
הליך השימוע הראשון נערך כאמור להנדלר, המואשמת בפרשיית משנה בכך שהייתה שותפה למערכת יחסים מושחתת משולשת עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר (עד מדינה בתיק 4000) ויועץ בזק לשעבר, אלי קמיר. עלפי כתב החשדות שהגישה הפרקליטות, לאחר מינויו של פילבר למנכל המשרד נרקמה בין השלושה מערכת יחסים פסולה, חשאית וחריגה, שנסבה על ענייניה הרגולטוריים של בזק.
לפי החשד, פילבר העביר לקמיר והנדלר, וכן לאלוביץ' וגורמים נוספים בבזק, מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, טיוטות מסמכים רשמיים בטרם פרסומם וחומרים נוספים, תוך שהוא מסתיר זאת מגורמי המקצוע במשרד. קמיר והנדלר אף העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לגבי אופן פעולתו במשרד התקשורת בקשר לנושאים הנוגעים לקבוצת בזק ועסקיו של אלוביץ'.
להנדלר מיוחסת עבירת מרמה והפרת אמונים. להנדלר ולשאול אלוביץ' מיוחסת בנוסף עבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך וכן עבירת שיבוש מהלכי משפט, בגין מחיקת הודעות ממכשיריהם הניידים במטרה לשבש חקירה, מיד כאשר נודע להם על החקירה. במהלך השימוע ניסו סנגוריה של הנדלר לשכנע את אנשי הפרקליטות כי הפעולות שביצעה נעשו למען החברה במסגרת מהלך התנהלות חוקי שלה וכי להנדלר לא הייתה כוונה פלילית בעת שהתנהלה מול פילבר וקמיר.
הולידה את פרשת 4000
חקירת נתניהו ואלוביץ' בחשד כי ניהלו יחסים של קבלת ומתן שוחד, שנודעת כיום כתיק 4000, נולדה מתוך חקירת תיק בזק הראשון. זה קרה לאחר שאילן ישועה, לשעבר מנכ"ל אתר החדשות וואלה שהיה בבעלות אלוביץ', זומן לחקירה ברשות ניירות ערך במסגרת חקירת תיק בזק הראשון. בעדות שמסר, מ-12 בדצמבר 2017 ועד 18 בפברואר 2018, הודה ישועה בטעויות שביצע כשמילא אחר ההוראות של הבוס שלו לשעבר, שאול אלוביץ', להטות את הסיקור באתר "וואלה" לטובת בנימין ושרה נתניהו.
כשישועה "פתח" את הפה והחל למסור את עדותו, החוקרים נדהמו ממה ששמעו ובהמשך הורה היועמ"ש אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירת תיק 4000, שהפכה את נתניהו לחשוד. בסופו של דבר חקירת תיק 4000, תיק בזק הראשון, התקדמה מהר יותר מאשר חקירת תיק בזק הראשון. הליכי השימוע לחשודי תיק 4000 בהם ראש הממשלה נתניהו ושאול אלוביץ' ורעייתו איריס, נערכו בקיץ 2019 ובנובמבר האחרון החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום בגין שוחד נגד השלושה לבית המשפט המחוזי בירושלים.
חשודי תיק בזק הראשון זומנו לשימוע ב-1 בספטמבר 2019. באותו יום הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לאלוביץ' וכן לנושאי משרה בכירים נוספים בקבוצה ובחברת yes בתקופה הרלוונטית - ביניהם אור אלוביץ', שורר, יוכלמן ומנכ"ל yes רון אילון - כי היא שוקלת להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. הודעה דומה נמסרה גם למספר חברות בקבוצת יורוקום שהייתה בשליטתו של אלוביץ' בעת החשדות. כאמור, גם הנדלר וקמיר זומנו לשימוע בגין עבירות הפרת אמונים ודיווח.
כתב החשדות שנשלח לחשודים מתייחס לחשדות בפרשות שונות: הראשונה - פגיעה בהתנהלות הוועדה הבלתי תלויה שעסקה בעסקת רכישת מניות yes על-ידי בזק. על-פי כתב החשדות, במהלך 2013 בזק, שהייתה בשליטת אלוביץ', בחנה אפשרות לרכישת יתרת מניותיה של yes מחברת יורוקום, אף היא בשליטת אלוביץ', באופן שבזק תהפוך לבעלת המניות היחידה ב- yes. לאלוביץ' היה עניין אישי בעסקה זו נוכח החזקותיו בבזק וב-yes. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק באוקטובר 2013 על הקמת ועדה בלתי תלויה שבמועד הקמתה הוגדר כי אלוביץ' וגורמים נוספים הנגועים בעניין אישי בעסקה יהיו ממודרים מעבודתה. ואולם, לפי החשד, מזכירת החברה לינור יוכלמן הדליפה לשאול אלוביץ', לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר פרטים חסויים על פעילות הוועדה הבלתי תלויה.
הפרשה השנייה עוסקת במרמה בקשר לקבלת תמורות בעסקת רכישת מניות yes על-ידי בזק. במרץ 2015 אישרה האסיפה הכללית של בזק את ההסכם בין בזק לקבוצת יורוקום לרכישת מלוא מניות yes. בין היתר קבע ההסכם כי סכום נוסף של עד 170 מיליון שקל ישולם ככל שתזרים המזומנים החופשי המצטבר של yes בין השנים 2017-2015 יגיע לרף מסוים. לדברי הפרקליטות, על רקע זה הנחה אלוביץ' את רון איילון, מנכ"ל yes, לפעול לניפוח תזרים המזומנים החופשי באופן מלאכותי, כך שיגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם או קרוב לכך.
עניינה של הפרשה השלישית הוא פגיעה בהתנהלות הוועדה הבלתי תלויה שעסקה בהתקשרות חברת yes עם חברת חלל. לפי החשד, במהלך כל שלבי פעילותה של הוועדה הבלתי תלויה לאישור העסקה עד לאישור האסיפה הכללית בבזק, הדליפה יוכלמן לשאול אלוביץ' ולאור אלוביץ' פרטים חסויים על פעילות הוועדה הבלתי תלויה ועדכנה אותם באופן שוטף מתוך דיוני הוועדה. כן העבירה יוכלמן לשאול לאלוביץ' ולאור אלוביץ' חומרים סודיים שהוכנו לקראת דיוני הוועדה, לעתים עוד בטרם הועברו אלה לחברי הוועדה עצמם. בפרשייה נוספת חשודים, כאמור, הנדלר וקמיר.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' ושאר המעורבים לא הורשעו בביצוע עבירה, מכחישים את המיוחס להם בכתב האישום, ושמורה להם חזקת החפות.