חיפוש עבודה / צילום: שאטרסטוק
בחירת מקצוע על-פי תפקידי הכניסה לשוק היא טעות אסטרטגית נפוצה שעלולה להוביל לאחת משתי החלטות שעתידות לחבל קשות בהתפתחות הקריירה. הראשונה - ויתור על מקצוע מתאים ועתיר פוטנציאל מקצועי/ניהולי בגלל תפקידי כניסה שנתפסים לא מספיק מעניינים/מתגמלים. השנייה - בחירת במקצוע בעל אופק מוגבל, בשל תפקידי כניסה מתגמלים ומעניינים יותר.
לבחור באיכות נמוכה
ההחלטות השגויות הללו הולכות יד ביד עם טעות אסטרטגית נוספת - העדפה של ארגונים קטנים מדי בשל מסלולי קידום מהירים יותר אך מדומים - וזאת מבלי להבין כי הבחירה ביותר עניין/קידום היא למעשה בחירה באיכות נמוכה, שעתידה לתקוע עובדים הרבה מתחת לפוטנציאל המקצועי/ניהולי/אישי שלהם.
הטעויות הללו דרמתיות במיוחד כשמדובר באנשים שכישוריהם והשכלתם המשובחים מאפשרים להם לעבוד כמעט בכל חברה בה יחפצו, רק שבמקום ללכת בדרך המלך, הם מחפשים קיצורים. למשל, בוגרת מדע המדינה מצטיינת שפסלה על הסף את מרבית העולמות המקצועיים הרלוונטיים להשכלתה ולכישוריה (שיווק, מכירות, שירות, משאבי אנוש וכו') ובראשם תפקידים ייעודיים בשירות המדינה. כל תפקיד כניסה שבחנה היה משעמם מדי, קשה מדי, לא מספיק מתגמל או שסביבתו החברתית לא מגניבה ("המגזר הציבורי לא בשבילי" / "תקציבאי במשרד פרסום הוא עבד בשכר רעב" / "אשתגע אם אצטרך לסנן כל היום קורות-חיים" / "אני לא יודעת לשקר, אז מכירות ממש לא בא בחשבון"), לעומת תפקיד כניסה שהדליק אותה ונשמע מגוון וסופר מעניין - מנהלת פרויקטים בסטארט-אפ. אבל אחרי שנתיים, כשהבינה שמדובר במיתוג מחדש של מזכירה משודרגת, עברה לעוד סטארט-אפ ולעוד אחד, ובכולם עשתה פחות או יותר את אותה עבודה אדמיניסטרטיבית מתסכלת שלא הולכת לשום מקום.
להיתקע בגובה של עצמך
לו היא הייתה בוחרת מקצוע מהאמצע ולא מההתחלה, כלומר בודקת מה עושים בעלי המקצועות הרלוונטיים אחרי 5-10 שנים בתחום, כולל מנהלי פרויקטים חסרי השכלה טכנולוגית ויכולות כמותיות שנכנסו לסטארט-אפים קטנטנים, קרוב לוודאי שהייתה מפתחת לעצמה קריירה יפהפייה ומתגמלת באחד מהמקצועות/מגזרים שנפסלו על הסף. אבל כעת, בגיל 36, כבר די מאוחר לתקן את הטעות, כי מבחינת מעסיקים היא נתפסת "סחורה פגומה" (בתפקידי כניסה ההעדפה הגורפת היא לבוגרים צעירים ולא למזכירה משודרגת בת 36), מה גם שאחרי כעשור בתפקידים אדמיניסטרטיביים אין לה כל נכונות להתחיל מהתחלה ובשכר נמוך.
אבל גם במקרים פחות קיצוניים מחיר הבחירה בקידום מהיר ובהתחלה יותר עניינת הוא גבוה, למשל בוגר חשבונאות וניהול מאוניברסיטה יוקרתית שלאחר כ-3 שנים במשרד רואי חשבון גדול (BIG4) העדיף לנהל כספים בחברה קטנה, על פני חשבות בחברה יותר גדולה ("לא רוצה להתעסק רק בדוחות"). לקח לו 11 שנים ו-3 חברות כדי להבין שהוא תקוע בגובה של עצמו, קודם כל מבחינה מקצועית - תוצאה של עבודה בכפיפות ישירה למנכ"ל/בעל חברה שאיננו איש כספים ("אין ממי ללמוד"), וכפועל יוצא מכך - מבחינת פוטנציאל הקידום (הוא לא אטרקטיבי לחברות יותר גדולות/איכותיות). גם מנהל הכספים המוכשר הזה יכול היה להגיע הרבה יותר רחוק אם רק היה בודק מה קרה עם אנשי כספים שבחרו להיות ראש לשועלים כבר מההתחלה, לעומת עמיתיהם שהעדיפו להתחיל כזנב לאריות.
לצנוח במקום לטפס
ומה אם לא מתאים לו לעבוד בחברות גדולות? גם העובדים האלה, שמתקשים למצוא עצמם בארגונים גדולים, טוב יעשו אם יתחילו את הקריירה דווקא שם, כי מי שנכנס למגרש דרך גוב האריות מגיע הרבה יותר רחוק ממי שנכנס אליו דרך מאורת השועלים. מדוע? כי גם השועלים, בחפשם להם ראש, מעדיפים אחד שלמד את העבודה אצל מלך החיות, ובצדק. הם מאוד פיקחים השועלים האלה, הם יודעים שהחברות הגדולות הרבה יותר מקצועיות, שאנשים שהן מעסיקות יותר טובים, שהן עובדות בסטנדרטים הרבה יותר גבוהים, ואת האיכות הזו הם רוצים לייבא לארגונים שלהם. הם לא רוצים מנהלים שצמחו בחברות לא מספיק מקצועיות, כאלה יש להם משלהן בשפע, אין צורך להביא עוד מבחוץ.
ואם נחזור לרגע למנהל הכספים שלנו, אם היה בונה את עצמו כחשב בחברה רצינית היה מגיע לסמנכ"לות כספים בארגונים הרבה יותר גדולים ואיכותיים מאלה שמוכנים להעסיק אותו כיום, וזה די ברור, שהרי כדי להגיע לגובה 8 אלפים רגל, הרבה יותר פשוט לצנוח לשם מ-12 אלף רגל מאשר לטפס מ-1,000 רגל.
לשלם שכר לימוד
לכן ההמלצה הגורפת היא קודם כל לבחור מקצוע מהאמצע, בראייה של עשור קדימה, ואז להתחיל את הקריירה בחברה הכי גדולה/איכותית שתהיה מוכנה להעסיק אתכם. העיקר שתפקיד הכניסה יהיה במקצוע הנכון, לא משנה כמה הוא זוטר, "שחור", משעמם ולא מספיק מתגמל. זה שכר הלימוד שצריך לשלם כדי ללמוד מקצוע כמו שצריך - ואחר-כך, לכשתהפכו מקצוענים, תוכלו לבחור בחברות שהכי מתאימות לכם. בהצלחה!
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com