השלב האחרון בצנרת הדולפת (Leaky Pipeline) הוא קרנות ההון סיכון. בישראל, כמו בארה"ב, תעשיית ההון סיכון נשלטת על ידי גברים, בשיעור גבוה עוד יותר מבתעשיית ההייטק כולה. לפי בדיקת "גלובס" ממרץ 2019, שכללה מיפוי של מרבית קרנות ההון סיכון הפועלות בישראל, רק 11.5% מהשותפים בקרנות - 24 מתוך 206 - הן נשים.
הדומיננטיות הגברית בקרנות משמעה גם דומיננטיות גברית על ההון המושקע במיזמים בתעשיית ההייטק. שש הקרנות הגדולות בישראל מנהלות יחד סכום מצרפי של יותר מ-11 מיליארד דולר, שמושקע במאות רבות של סטארט-אפים אותם בוחרים השותפים.
אך בשל העובדה שמדי שנה ישנם רק תפקידים בודדים לאייש בכל הקרנות בישראל, שינוי מגדרי הוא תהליך ארוך במיוחד. השותפים המייסדים נוטים להישאר בתפקידיהם לכל החיים, והבודדים שהופכים לשותפים חדשים בקרנות הם ממעגל מצומצם של אנשים, בעלי ניסיון רלוונטי: חלקם מקודמים מתפקיד השקעה זוטר בקרן, חלק מהם היו יזמים, גם קבוצה שנשלטת על ידי גברים, וחלקם מגיעים מתפקידים פיננסיים אחרים, גם בהם גברים הם הדומיננטיים.
משיחות שקיימנו בעת ביצוע הבדיקה, עם שותפים ושותפות בקרנות בולטות בישראל, נראה שהצורך בשינוי בהרכב הקרנות ברור לכולם, אך לא ברור מהיכן יתחיל, בעיקר לאור מיעוט המועמדות לתפקידי השותפות ולתפקידי השקעה זוטרים בקרנות.
"ברור שכולנו רוצים שוויון, אבל ההייטק יוצר את ההון סיכון ולא ההיפך, והכל חוזר לכך שרוב היזמים והחברות, החל מעשרת העובדים הראשונים, הם כמעט כולם גברים. הבעיה מתחילה בחינוך, שקובע לאן נערות וילדות מתגלגלות מבחינת תחומי עניין", אמר בעבר ל"גלובס" שותף בקרן הון סיכון ישראלית בולטת, שביקש ששמו לא יפורסם.
עם זאת, נראה שאחת הדרכים שתעשיית ההון סיכון מוצאת כדי להוביל שינוי היא שינוי מבני בקרנות, ולא רק בהרכבן. שינוי שחל בשנים האחרונות בתוך הקרנות, קשור למי שנחשב למועמד מתאים לתפקיד השקעה בקרן: בעבר, היה נהוג שמקימי קרנות הם יזמים בעברם, ולכן - מועמדים לתפקיד שותף הם בעלי עבר יזמי, ולכן על פי רוב, גברים. בשנים האחרונות התפיסה הזו מתערערת, וניסיון בתחומים בהם עובדות יותר נשים נתפס כרלוונטי. מגמה נוספת שעדיין בחיתוליה היא ששותפים בכירים מפנים מקום לשותפים צעירים, דבר שנותן יותר מקום לשילוב נשים.