"עוד לפני שסיימתי את הדוקטורט הלכתי להתראיין. התיישבתי בראיון, והמראיין אמר לי 'איך אישה יפה כמוך מתעניינת במדע'?", סיפרה חוקרת בינה מלאכותית ב-IBM ל"גלובס". הקשיים של נשים בכניסה לעבודה בחברות הייטק לא מתחילים בראיון העבודה, אלא הרבה קודם, בבחירות ההשכלה שלהן בתיכון ובאקדמיה.
התוצאות של זה בשטח עגומות: רק 22% מהעובדים בתפקידים טכנולוגיים בהייטק, הן נשים. בכל הענף, ישנן 33% נשים בלבד, לפי דוח ההון האנושי של רשות החדשנות שהתפרסם השנה. בתפקידים הבכירים, שיעור הנשים יורד עוד יותר, ועומד על 16%. אלו נתונים הנוגעים לשנת 2018, אך כבר עשור שלם שיעור הנשים בענף לא משתנה.
רבות מהנשים שיגיעו לראיון בחברת הייטק ייתקלו בשאלות ותרגילים המתאימים לגברים, שהורגלו לצורת חשיבה כזו כבר מגיל צעיר. "בראיון הראשון שאלו אותי מלא חידות. באף קונטקסט לא יצא לי לדבר על חידות, ופתאום נזכרתי שהיו ארוחות שבת שבהן אני הייתי מדברת על חוויות ואירועים שקרו, ואחים שלי היו פותרים כל מיני חידות", מספרת ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדת המחקר של IBM, ובעלת שלושה תארים בפיזיקה. "לא עברתי טוב את הראיון הראשון, כי זה סוג שיח שנשים פחות גדלות עליו".
רוזן צבי אמנם עברה בסוף את הריאיון, אך עבור חלק גדול מהנשים, המשפך הדולף ממשיך לכל אורך הקריירה. לא כל מי שסיימה לימודים טכנולוגיים תגיע לקריירה בתחום, ואילו מתוך אלה שכן ייכנסו לענף - 40% יעזבו את המקצוע. זאת לפי מחקר שנערך בקרב 5,000 בוגרות מקצועות ההייטק בארה"ב. הסיבה המרכזית לנשירת נשים מתחום הטכנולוגיה התובעני היא האמהות. גם בבדיקה של רשות החדשנות, שהתפרסמה החודש, נמצאה מגמת נשירה של נשים מענף ההייטק סביב הגיל בו רבות מהן הופכות לאמהות.
במחקר אחר, שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר לפני כשנה, נמצאו פערים מגדריים ברמה ובקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות בתעשייה של 2,500 עד 5,000 שקלים בממוצע. ההסבר העיקרי שנמצא לפער הוא ההשפעה השונה של הורות: בעוד שתוואי עליית השכר של נשים יורד כתוצאה מהולדת הילדים, קצב עליית השכר של גברים אינו מושפע מהותית מהמעבר להורות.