גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הראשונים להיפגע מביטול פנסיה ושכר מינימום לעובדים הזרים - העובדים הישראלים

ההצעות להרעת התנאים של העובדים הזרים יפגעו בישראלים הקרובים יחסית לעובדים אלה בשוק העבודה, משום שהאלטרנטיבה שלהם נעשית זולה יותר ● לכן מי שמצטייר כדואג לחקלאים - רק מעדיף קבוצה קטנה באוכלוסייה על פני קבוצה גדולה הרבה יותר, של עובדי כפיים ישראלים

עובדים זרים מתאילנד / צילום: רפי קוץ
עובדים זרים מתאילנד / צילום: רפי קוץ

לאחרונה נשמעות הצעות לפגוע בתנאי העבודה של העובדים הזרים. לבטל את ההפרשה לפנסיה עבורם, להחריג אותם ממגבלת שכר המינימום ועוד.

המציעים, פרופסור אבי שמחון, איילת שקד ואחרים, דואגים כמובן למעבידים הישראלים, החקלאים, או קבלני הבניין, או הזקוקים לטיפול אישי. אך המציעים שוכחים קבוצה חשובה של ישראלים שייפגעו מהצעות אלו והם העובדים הישראלים, ובייחוד אלו שנמצאים בתחתית סולם השכר.

דעה: עובדים זרים לא צריכים להיות זכאים לאותם תנאים כמו עובדים ישראלים

כאשר קבלנים וחקלאים יוכלו לשלם פחות לעובדיהם, יהיה להם משתלם יותר להעסיק עובדים זרים והם ידאגו שמספרם יגדל, על יד שיפעילו לחצים להגדלת יבוא העובדים הזרים. כתוצאה מכך ירד שכר העבודה בכל הענפים הסמוכים לעיסוקיהם של העובדים הזרים. המנגנון המוביל לכך הוא פשוט. כאשר יגיעו יותר עובדים זרים יועסקו במקצועות אלו פחות ישראלים ובוודאי פחות פלסטינים, וכתוצאה מכך יפנו אלו לחפש עבודה בשווקי עבודה קרובים ויגרמו לירידת השכר בהם.

לכן ההצעות הללו, להרעת התנאים של העובדים הזרים, יפגעו בישראלים הקרובים יחסית לעובדים אלו בשוק העבודה, משום שהאלטרנטיבה שלהם נעשית זולה יותר. לכן מי שמצטייר כפטריוט, הדואג לחקלאים הישראלים, כמו שמחון ושקד, או לקבלנים הישראלים, איננו פטריוט כלל וכלל. הוא רק מעדיף קבוצה קטנה באוכלוסייה, של קבלנים או חקלאים, על פני קבוצה גדולה הרבה יותר, של עובדי כפיים ישראלים. זו קבוצה גדולה יותר, אך דואגים להם הרבה פחות, הן משום שהם בעלי הכנסות נמוכות, והן משום שהרבה מהם הם אזרחים ערבים.

אין ספק כי העסקת העובדים הזרים פוגעת בציבור גדול של עובדים ישראלים, בכך שהיא מושכת את סולם השכר כלפי מטה וגורמת לאבדן שכר לעובדים המקומיים וביחוד לאלו הנמצאים בתחתית הסולם. הדרך להתמודד עם בעיה זו אינו להקשות על התנאים של העובדים הזרים, שכן אלו ימשיכו להגיע כי המצב בארצותיהם גרוע עוד יותר. להיפך, משהעסקתם תהיה כדאית יותר בשל הרעת תנאיהם, הם יגיעו ארצה במספרים גדולים יותר ויותר.

אם כן, הדרך העיקרית לצמצם את הפגיעה של העובדים הזרים היא לצמצם את אישורי היבוא שלהם, אותה מחלקת הממשלה. האחריות היא עליה ופתרון הבעיה נתון בידיה. יבואו ויאמרו כי אי אפשר לקיים כלכלה ללא עובדים זרים, שכן ישראלים לא מוכנים לעבוד בבניין או בחקלאות או בסיוע אישי. אך טענה זו אינה נכונה באופן מוחלט, אלא משקפת מצב כלכלי קיים. ראשית, ניתן לאפשר ליותר פלסטינים לעבוד בישראל. אמנם ניתן לסחוט אותם פחות מן העובדים הזרים, שכן הם לא כלואים בתנאי חוזה הגעה דרקוני, כמו רבים מן העובדים הזרים בישראל. אך אולי זו הדרך גם לקבל יותר ישראלים בענפים הללו, על ידי שיפור תנאי העבודה והעלאת השכר בהם. שכן ברור לכל, כי בתנאים טובים יותר אפשר להגדיל את תעסוקת הישראלים בענפים הנחשבים היום מחוץ לתחום. ייתכן, כי אם השכר בענפי הבניין והחקלאות יעלה, יהיה בענפים אלו גם יותר מיכון, ייקלטו יותר שיפורים טכנולוגיים וכתוצאה מכך פריון העבודה בהם יעלה. גם אם אפשרות זו נראית כרגע מעט דמיונית, היא יכולה להתממש תוך זמן לא רב. אך אפילו אם ישראל תמשיך בתקופה הקרובה להעסיק מספרים דומים של עובדים זרים ולא תצמצם אותם יותר, חשוב מאד שלא תגדיל אותם עוד יותר. זו תהיה התוצאה המיידית של הצעדים המוצעים להרעת תנאי התעסוקה של העובדים הזרים. ככל שהעסקתם תהיה כדאית יותר, יגדלו הלחצים לייבא עוד מהם. הנפגעים העיקריים יהיו העובדים הישראלים. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה ומחבר הספר "כלכלת ישראל"

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

דוח חדש חושף: שיא כל הזמנים להיקף הגיוסים בדיפנס טק הישראלי

היקף ההשקעות והאקזיטים עלה ב-2025, אך מספר סבבי הגיוס ירד, וההון מתרכז בעסקאות גדולות בתחומי הסייבר וה-AI ● גם בנטרול סבבי ענק, היקף הגיוסים בסייבר בשנה החולפת גבוה מזה של 2021

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

ישלמו 50% מס? נוסח החוק שמדאיג את מנהלי הקרנות האלטרנטיביות

הקרנות האלטרנטיביות לא נכללו ברפורמה להורדת המס על המשקיעות בהייטק, ומחכות להחלטות נפרדות ● גורמים חוששים שמיסוי לא מוסדר עלול להגיע עד 50% על רווחי השותפים הפאסיביים

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

S&P 500 ננעל ביום שלישי ברציפות של עליות; הזהב בשיא חדש

המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך והמניה עלתה ● בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הבנק המרכזי של סין הותיר ביום שני את הריבית ללא שינוי ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות • אלפאבית מודיעה על רכישה תמורת 4.75 מיליארד דולר ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? • לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש, זו רשימת הסיכונים

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר־כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל־כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

המניות שעלו ב־65%, והבכיר באנליסט ש"לא רואה משהו יותר אטרקטיבי מהן"

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך שמבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● וממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל"

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב־i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

המאבק על וורנר ברדרס עולה שלב / צילום: Shutterstock

המיליארדר מול נטפליקס: המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך

בעוד פרמאונט מעלה את רמת הוודאות סביב הצעתה באמצעות ערבות אישית של לארי אליסון בהיקף של 40.4 מיליארד דולר ● במקביל, נטפליקס מחזקת את חבילת המימון וממשיכה להיתפס כהצעה הבטוחה יותר בעיני הנהלת וורנר

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI