דעה: הראשונים להיפגע מביטול פנסיה ושכר מינימום לעובדים הזרים - העובדים הישראלים
לאחרונה נשמעות הצעות לפגוע בתנאי העבודה של העובדים הזרים. לבטל את ההפרשה לפנסיה עבורם, להחריג אותם ממגבלת שכר המינימום ועוד.
המציעים, פרופסור אבי שמחון, איילת שקד ואחרים, דואגים כמובן למעבידים הישראלים, החקלאים, או קבלני הבניין, או הזקוקים לטיפול אישי. אך המציעים שוכחים קבוצה חשובה של ישראלים שייפגעו מהצעות אלו והם העובדים הישראלים, ובייחוד אלו שנמצאים בתחתית סולם השכר.
דעה: עובדים זרים לא צריכים להיות זכאים לאותם תנאים כמו עובדים ישראלים
כאשר קבלנים וחקלאים יוכלו לשלם פחות לעובדיהם, יהיה להם משתלם יותר להעסיק עובדים זרים והם ידאגו שמספרם יגדל, על יד שיפעילו לחצים להגדלת יבוא העובדים הזרים. כתוצאה מכך ירד שכר העבודה בכל הענפים הסמוכים לעיסוקיהם של העובדים הזרים. המנגנון המוביל לכך הוא פשוט. כאשר יגיעו יותר עובדים זרים יועסקו במקצועות אלו פחות ישראלים ובוודאי פחות פלסטינים, וכתוצאה מכך יפנו אלו לחפש עבודה בשווקי עבודה קרובים ויגרמו לירידת השכר בהם.
לכן ההצעות הללו, להרעת התנאים של העובדים הזרים, יפגעו בישראלים הקרובים יחסית לעובדים אלו בשוק העבודה, משום שהאלטרנטיבה שלהם נעשית זולה יותר. לכן מי שמצטייר כפטריוט, הדואג לחקלאים הישראלים, כמו שמחון ושקד, או לקבלנים הישראלים, איננו פטריוט כלל וכלל. הוא רק מעדיף קבוצה קטנה באוכלוסייה, של קבלנים או חקלאים, על פני קבוצה גדולה הרבה יותר, של עובדי כפיים ישראלים. זו קבוצה גדולה יותר, אך דואגים להם הרבה פחות, הן משום שהם בעלי הכנסות נמוכות, והן משום שהרבה מהם הם אזרחים ערבים.
אין ספק כי העסקת העובדים הזרים פוגעת בציבור גדול של עובדים ישראלים, בכך שהיא מושכת את סולם השכר כלפי מטה וגורמת לאבדן שכר לעובדים המקומיים וביחוד לאלו הנמצאים בתחתית הסולם. הדרך להתמודד עם בעיה זו אינו להקשות על התנאים של העובדים הזרים, שכן אלו ימשיכו להגיע כי המצב בארצותיהם גרוע עוד יותר. להיפך, משהעסקתם תהיה כדאית יותר בשל הרעת תנאיהם, הם יגיעו ארצה במספרים גדולים יותר ויותר.
אם כן, הדרך העיקרית לצמצם את הפגיעה של העובדים הזרים היא לצמצם את אישורי היבוא שלהם, אותה מחלקת הממשלה. האחריות היא עליה ופתרון הבעיה נתון בידיה. יבואו ויאמרו כי אי אפשר לקיים כלכלה ללא עובדים זרים, שכן ישראלים לא מוכנים לעבוד בבניין או בחקלאות או בסיוע אישי. אך טענה זו אינה נכונה באופן מוחלט, אלא משקפת מצב כלכלי קיים. ראשית, ניתן לאפשר ליותר פלסטינים לעבוד בישראל. אמנם ניתן לסחוט אותם פחות מן העובדים הזרים, שכן הם לא כלואים בתנאי חוזה הגעה דרקוני, כמו רבים מן העובדים הזרים בישראל. אך אולי זו הדרך גם לקבל יותר ישראלים בענפים הללו, על ידי שיפור תנאי העבודה והעלאת השכר בהם. שכן ברור לכל, כי בתנאים טובים יותר אפשר להגדיל את תעסוקת הישראלים בענפים הנחשבים היום מחוץ לתחום. ייתכן, כי אם השכר בענפי הבניין והחקלאות יעלה, יהיה בענפים אלו גם יותר מיכון, ייקלטו יותר שיפורים טכנולוגיים וכתוצאה מכך פריון העבודה בהם יעלה. גם אם אפשרות זו נראית כרגע מעט דמיונית, היא יכולה להתממש תוך זמן לא רב. אך אפילו אם ישראל תמשיך בתקופה הקרובה להעסיק מספרים דומים של עובדים זרים ולא תצמצם אותם יותר, חשוב מאד שלא תגדיל אותם עוד יותר. זו תהיה התוצאה המיידית של הצעדים המוצעים להרעת תנאי התעסוקה של העובדים הזרים. ככל שהעסקתם תהיה כדאית יותר, יגדלו הלחצים לייבא עוד מהם. הנפגעים העיקריים יהיו העובדים הישראלים.
הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה ומחבר הספר "כלכלת ישראל"
