אבי כץ ועו"ד חנן שמש / צילומים: אמיר מאירי, איל יצהר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
האם גם בית המשפט בישראל ילך בדרכו של המחוקק בארה"ב ויכיר בכך שהצעה לציבור שנעשתה ללא תשקיף בטלה מעיקרה ומחייבת השבת כל הסכום שגויס למשקיעים? זו השאלה העיקרית הניצבת במרכזה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה השבוע לבית המשפט הכלכלי בתל-אביב נגד קרן הגשמה ומייסדיה. מי שצפויה להכריע בשאלה התקדימית, שעשויה לחייב את הגשמה להחזיר למשקיעיה מעל מיליארד שקל, היא השופטת רות רונן, שכבר דנה בעבר בבקשה דומה שנמחקה מטעמים פרוצדורליים.
לטענת עו"ד חגי הלוי ממשרד בעז בן-צור ועו"ד מעין פלטר, אף שמנהלי קרן הגשמה שיווקו את פעילותה תוך הבטחה כי הקרן תגשים את חלומם של משקיעים קטנים ותאפשר להם לקבל תשואות טובות ללא סיכון ניכר, בחלוף עשור מתחילת פעילותה כשלה הקרן מלעמוד ביעדיה, ואלפי משקיעים איבדו את כספם בהשקעות.
הבקשה התקדימית ורחבת-ההיקף מתמקדת בכ-250 מיזמים ששווקו בידי הגשמה מאז הקמתה, שלא באמצעות תשקיף, אך למעשה מבקשת לתקוף את השיטה שבאמצעותה פעלה הקרן ואת המודל שעליה היא מושתתת.
מדובר בפרויקטים ששיווקה הקרן עד שנת 2017, ובמסגרתם היא גייסה כ-2.5 מיליארד שקל. מודל ההשקעה הקבוע של הקרן היה לאגד יחד קבוצה של כ־35 משקיעים (המספר המקסימלי של אנשים להם ניתן להציע ניירות ערך ללא תשקיף), שהשקיעו כל אחד החל מ־100 אלף שקל. הכספים שגויסו, ששימשו להשלמת הון עצמי עבור יזמי נדל"ן בארץ ובחו"ל, הוצגו כהשקעה לטווח קצר לתקופה של שנתיים וחצי עד שלוש שנים, אשר בסופה אמור סכום קרן ההשקעה, בצירוף התשואה, לשוב לידי המשקיע.
בשנת 2017 נכנסה רשות ניירות ערך לתמונה וחייבה את הגשמה למכור את ניירות הערך שהוצעו לציבור הרחב באמצעות תשקיף. עם זאת, נטען בבקשה, הרשות מעולם לא הכשירה את התנהלותה של הגשמה קודם לשנת 2017, אז הפרה לטענת המבקשים הגשמה את חובת פרסום התשקיף, שהיא אחת מחובות הליבה של חוק ניירות ערך.
הטענה המרכזית של המבקשים, כאמור, היא כי הגיעה העת שגם בישראל ילכו בדרכו של החוק האמריקאי ויכירו בכך שעצם הפרת חובת פרסום התשקיף מזכה את הרוכשים בביטול ובהשבת קרן השקעתם. זאת, הם טוענים, ניתן להסיק הן באמצעות הוראות חוק ניירות ערך והן הודות להוראות חוק החוזים הקובעות מפורשות כי חוזה בלתי חוקי בטל מעיקרו ומקים חובת השבה.
לטענת המבקשים, כל אותם 250 מיזמים שעליהם נסובה הבקשה היו אמורים להסתיים זה מכבר בהתאם למצגים וללוחות הזמנים שהציגה הקרן בעת שיווקם, שעה שהבטיחה כי כל הפרויקטים יסתיימו לכל היותר תוך שלוש שנים, וחלקם אף פחות מכך. אלא שמתברר, נטען בבקשה, כי מתוך 250 מיזמים שאמורים היו להסתיים כבר לפני זמן רב, נותרו עדיין 100 מיזמים המצויים באיחור ניכר ביחס למה שהוצג למשקיעים. השווי של הכסף שהושקע במיזמים אלה מוערך בכמיליארד שקל.
בעת שהגשמה הציעה ומכרה מיזמים אלה ללא תשקיף, נטען בבקשה, היא הסתירה מהמשקיעים נתוני יסוד. בין היתר, נטען, היא הסתירה את הנתונים הקריטיים הנוגעים למינוף ועלויות המימון של המיזמים, ולא הבהירה את זכויותיו העדיפות של הגורם המממן. "המשקיעים באותם 100 מיזמים שמצויים באיחור נכבד, הפסידו בפועל או צפויים להפסיד את קרן השקעתם, וזאת מאחר שמדובר במיזמים ממונפים", נטען בבקשה.
עוד נטען כי מכיוון שהחלק המכריע של ההשקעה במיזמים אלה מומן בהלוואות של גורמים מממנים שאותם יש לפצות על העיכוב בהשבת ההלוואה, ואילו משקיעי הגשמה היו אלה שהשלימו את ההון העצמי הדרוש ליזם - ברור כבר עכשיו מה יעלה בגורלם. "המשקיעים במיזמים אלה יפסידו את קרן השקעתם ולכל היותר, במקרה הטוב, מימוש המיזם יספיק לפירעון ההלוואה לגורם המממן", נכתב בבקשה.
הבקשה מופנית גם נגד מי שבשנת 2009 ייסדו את קרן הגשמה: אנשי העסקים אבי כץ (מי שלימים הקים את רשת קופיקס), חנן שמש והדסה רוזנברג. לאחרונה נמכרה הקרן לאנשי העסקים מוטי פלד ואליהו קנופלר (שאינם נזכרים בבקשה).
ממד חדשני נוסף בבקשה נוגע לגורם המממן אותה - קרן השקעות "ביאקטיב 1", המשקיעה בתביעות ייצוגיות ונגזרות שעלותן גבוהה במיוחד ודורשת מומחיות מיוחדת. הקרן שייכת לחברת "ביאקטיב מובילים שינוי", שהיא חלק מקבוצת "הדסטארט".
מקרן הגשמה נמסר בתגובה: "טרם התקבל לידינו כתב התביעה, ולכן לא נוכל להגיב בנושא. נציין כי עו"ד מעין פלטר היא תובעת סדרתית, אשר שני ניסיונותיה הקודמים לתבוע את הגשמה נמחקו על הסף. בקשתה לתביעה ייצוגית, אשר הוגשה באוקטובר 2018, נמחקה בחודש אפריל האחרון, ונפסק נגדה תשלום בגין הוצאות משפט בסך 45,000 שקל לטובת הגשמה. תביעה נוספת שהגישה לפני כחודש למתן חשבונות וסעדים זמניים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נמחקה לפני יומיים עם קיומו של הדיון הראשון. תמוהים בעינינו ניסיונותיה החוזרים ונשנים של עו"ד פלטר, שכן שמונת השקעותיה בהגשמה הסתיימו ברווח ובתשואה נאה".
הקרן טוענת לתשואה של 12% לשנה - אך מתרבים הדיווחים על השקעותיה הכושלות
בתשקיף המדף שפרסמה קרן הגשמה במאי 2019 נכתב כי מאז הקמתה השלימה הקרן 107 פרויקטים בתשואה ממוצעת של 12.2% בשנה, וכי החזירה למעלה מ-1.4 מיליארד שקל למשקיעיה.
לצד זאת, מתרבים הדיווחים על השקעות כושלות של הקרן. כך, למשל, בשלהי שנת 2019 עדכנה קרן הגשמה את משקיעיה בפרויקט בדנוור, קולורדו, שבארה"ב כי היזם של הנכס שבו השקיעו את מיטב כספם נכנס תחת חקירות פליליות, וכחלק מכך מונה מנהל מיוחד לנכסיו אשר מכר את הנכס במחיר נמוך במיוחד, שלא הותיר ולו שקל אחד למשקיעים לאחר ניכוי מס והחזרת חובות לגורם המממן של הפרויקט.
בתחילת החודש נאלצה הגשמה לשלוח דיווח מצער נוסף למשקיעיה, הפעם בקשר לפרויקט לונדון קילבורן. הקרן דיווחה כי נאלצה להרחיב את מסגרת האשראי לפרויקט הכולל בניית מבנה מגורים משולב במסחר, שנמצא בקשיי נזילות קשים, וכי מועד פירעון ההלוואה יידחה. ההפסד למשקיעים בפרויקט זה צפוי לעמוד על כ-30%.
לאחרונה נאלצה הקרן להתמודד גם עם זרועה הארוכה של רשות ניירות ערך, שהחליטה להטיל עליה קנס מינהלי בגובה 300 אלף שקל, בעקבות הצעה לציבור מצד החברה שבוצעה באמצעות אפליקציה ללא תשקיף בחודש יולי 2017.
בנוסף לכך מתמודדת קרן הגשמה עם מספר הליכים משפטיים, אך בניגוד לבקשת האישור שהוגשה השבוע למחוזי בתל-אביב שנוגעת לעצם המודל של הקרן, כולם עוסקים בפרויקטים ספציפיים של הקרן שכשלו. התביעה האחרונה נגד הגשמה, שהוגשה לפני כשלושה חודשים, נוגעת לטענות של עשרות משקיעים בפרויקט במנהטן שתבעו כ-8.7 מיליון שקל. לטענת אותם משקיעים, כספם שימש ל"השקעה רשלנית, ממונפת, נטולת ביטחונות ממשיים ועתירת סיכון, שבעקבותיה אבדו ונמחקו לבלי שוב 92% מכספי קרן השקעתם של התובעים, בעוד שקרן הגשמה מצויה בניגוד עניינים, גובה עמלות עתק מהתובעים ומתעשרת ממנגנון גיוס כספי הציבור ההמוני והמטעה שיצרה".