גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ביהמ"ש יחייב את קרן הגשמה להשיב למשקיעים כמיליארד שקל?

בקשה לייצוגית שהוגשה נגד קרן הגשמה ומייסדיה צפויה להכריע בשאלה התקדימית האם הצעה לציבור שנעשתה ללא תשקיף בטלה ומחייבת את השבת כל הסכום שגויס למשקיעים ● התובעים טוענים כי הקרן כשלה מלקיים את הבטחתה לקבלת תשואות ללא סיכון ● הגשמה: "מדובר בתובעת סדרתית"

אבי כץ ועו"ד חנן שמש / צילומים: אמיר מאירי, איל יצהר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אבי כץ ועו"ד חנן שמש / צילומים: אמיר מאירי, איל יצהר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם גם בית המשפט בישראל ילך בדרכו של המחוקק בארה"ב ויכיר בכך שהצעה לציבור שנעשתה ללא תשקיף בטלה מעיקרה ומחייבת השבת כל הסכום שגויס למשקיעים? זו השאלה העיקרית הניצבת במרכזה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה השבוע לבית המשפט הכלכלי בתל-אביב נגד קרן הגשמה ומייסדיה. מי שצפויה להכריע בשאלה התקדימית, שעשויה לחייב את הגשמה להחזיר למשקיעיה מעל מיליארד שקל, היא השופטת רות רונן, שכבר דנה בעבר בבקשה דומה שנמחקה מטעמים פרוצדורליים.

לטענת עו"ד חגי הלוי ממשרד בעז בן-צור ועו"ד מעין פלטר, אף שמנהלי קרן הגשמה שיווקו את פעילותה תוך הבטחה כי הקרן תגשים את חלומם של משקיעים קטנים ותאפשר להם לקבל תשואות טובות ללא סיכון ניכר, בחלוף עשור מתחילת פעילותה כשלה הקרן מלעמוד ביעדיה, ואלפי משקיעים איבדו את כספם בהשקעות.

הבקשה התקדימית ורחבת-ההיקף מתמקדת בכ-250 מיזמים ששווקו בידי הגשמה מאז הקמתה, שלא באמצעות תשקיף, אך למעשה מבקשת לתקוף את השיטה שבאמצעותה פעלה הקרן ואת המודל שעליה היא מושתתת.

מדובר בפרויקטים ששיווקה הקרן עד שנת 2017, ובמסגרתם היא גייסה כ-2.5 מיליארד שקל. מודל ההשקעה הקבוע של הקרן היה לאגד יחד קבוצה של כ־35 משקיעים (המספר המקסימלי של אנשים להם ניתן להציע ניירות ערך ללא תשקיף), שהשקיעו כל אחד החל מ־100 אלף שקל. הכספים שגויסו, ששימשו להשלמת הון עצמי עבור יזמי נדל"ן בארץ ובחו"ל, הוצגו כהשקעה לטווח קצר לתקופה של שנתיים וחצי עד שלוש שנים, אשר בסופה אמור סכום קרן ההשקעה, בצירוף התשואה, לשוב לידי המשקיע.

בשנת 2017 נכנסה רשות ניירות ערך לתמונה וחייבה את הגשמה למכור את ניירות הערך שהוצעו לציבור הרחב באמצעות תשקיף. עם זאת, נטען בבקשה, הרשות מעולם לא הכשירה את התנהלותה של הגשמה קודם לשנת 2017, אז הפרה לטענת המבקשים הגשמה את חובת פרסום התשקיף, שהיא אחת מחובות הליבה של חוק ניירות ערך.

הטענה המרכזית של המבקשים, כאמור, היא כי הגיעה העת שגם בישראל ילכו בדרכו של החוק האמריקאי ויכירו בכך שעצם הפרת חובת פרסום התשקיף מזכה את הרוכשים בביטול ובהשבת קרן השקעתם. זאת, הם טוענים, ניתן להסיק הן באמצעות הוראות חוק ניירות ערך והן הודות להוראות חוק החוזים הקובעות מפורשות כי חוזה בלתי חוקי בטל מעיקרו ומקים חובת השבה.

לטענת המבקשים, כל אותם 250 מיזמים שעליהם נסובה הבקשה היו אמורים להסתיים זה מכבר בהתאם למצגים וללוחות הזמנים שהציגה הקרן בעת שיווקם, שעה שהבטיחה כי כל הפרויקטים יסתיימו לכל היותר תוך שלוש שנים, וחלקם אף פחות מכך. אלא שמתברר, נטען בבקשה, כי מתוך 250 מיזמים שאמורים היו להסתיים כבר לפני זמן רב, נותרו עדיין 100 מיזמים המצויים באיחור ניכר ביחס למה שהוצג למשקיעים. השווי של הכסף שהושקע במיזמים אלה מוערך בכמיליארד שקל.

בעת שהגשמה הציעה ומכרה מיזמים אלה ללא תשקיף, נטען בבקשה, היא הסתירה מהמשקיעים נתוני יסוד. בין היתר, נטען, היא הסתירה את הנתונים הקריטיים הנוגעים למינוף ועלויות המימון של המיזמים, ולא הבהירה את זכויותיו העדיפות של הגורם המממן. "המשקיעים באותם 100 מיזמים שמצויים באיחור נכבד, הפסידו בפועל או צפויים להפסיד את קרן השקעתם, וזאת מאחר שמדובר במיזמים ממונפים", נטען בבקשה.

עוד נטען כי מכיוון שהחלק המכריע של ההשקעה במיזמים אלה מומן בהלוואות של גורמים מממנים שאותם יש לפצות על העיכוב בהשבת ההלוואה, ואילו משקיעי הגשמה היו אלה שהשלימו את ההון העצמי הדרוש ליזם - ברור כבר עכשיו מה יעלה בגורלם. "המשקיעים במיזמים אלה יפסידו את קרן השקעתם ולכל היותר, במקרה הטוב, מימוש המיזם יספיק לפירעון ההלוואה לגורם המממן", נכתב בבקשה.

הבקשה מופנית גם נגד מי שבשנת 2009 ייסדו את קרן הגשמה: אנשי העסקים אבי כץ (מי שלימים הקים את רשת קופיקס), חנן שמש והדסה רוזנברג. לאחרונה נמכרה הקרן לאנשי העסקים מוטי פלד ואליהו קנופלר (שאינם נזכרים בבקשה).

ממד חדשני נוסף בבקשה נוגע לגורם המממן אותה - קרן השקעות "ביאקטיב 1", המשקיעה בתביעות ייצוגיות ונגזרות שעלותן גבוהה במיוחד ודורשת מומחיות מיוחדת. הקרן שייכת לחברת "ביאקטיב מובילים שינוי", שהיא חלק מקבוצת "הדסטארט".

מקרן הגשמה נמסר בתגובה: "טרם התקבל לידינו כתב התביעה, ולכן לא נוכל להגיב בנושא. נציין כי עו"ד מעין פלטר היא תובעת סדרתית, אשר שני ניסיונותיה הקודמים לתבוע את הגשמה נמחקו על הסף. בקשתה לתביעה ייצוגית, אשר הוגשה באוקטובר 2018, נמחקה בחודש אפריל האחרון, ונפסק נגדה תשלום בגין הוצאות משפט בסך 45,000 שקל לטובת הגשמה. תביעה נוספת שהגישה לפני כחודש למתן חשבונות וסעדים זמניים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נמחקה לפני יומיים עם קיומו של הדיון הראשון. תמוהים בעינינו ניסיונותיה החוזרים ונשנים של עו"ד פלטר, שכן שמונת השקעותיה בהגשמה הסתיימו ברווח ובתשואה נאה".

הקרן טוענת לתשואה של 12% לשנה - אך מתרבים הדיווחים על השקעותיה הכושלות

בתשקיף המדף שפרסמה קרן הגשמה במאי 2019 נכתב כי מאז הקמתה השלימה הקרן 107 פרויקטים בתשואה ממוצעת של 12.2% בשנה, וכי החזירה למעלה מ-1.4 מיליארד שקל למשקיעיה.

לצד זאת, מתרבים הדיווחים על השקעות כושלות של הקרן. כך, למשל, בשלהי שנת 2019 עדכנה קרן הגשמה את משקיעיה בפרויקט בדנוור, קולורדו, שבארה"ב כי היזם של הנכס שבו השקיעו את מיטב כספם נכנס תחת חקירות פליליות, וכחלק מכך מונה מנהל מיוחד לנכסיו אשר מכר את הנכס במחיר נמוך במיוחד, שלא הותיר ולו שקל אחד למשקיעים לאחר ניכוי מס והחזרת חובות לגורם המממן של הפרויקט.

בתחילת החודש נאלצה הגשמה לשלוח דיווח מצער נוסף למשקיעיה, הפעם בקשר לפרויקט לונדון קילבורן. הקרן דיווחה כי נאלצה להרחיב את מסגרת האשראי לפרויקט הכולל בניית מבנה מגורים משולב במסחר, שנמצא בקשיי נזילות קשים, וכי מועד פירעון ההלוואה יידחה. ההפסד למשקיעים בפרויקט זה צפוי לעמוד על כ-30%.

לאחרונה נאלצה הקרן להתמודד גם עם זרועה הארוכה של רשות ניירות ערך, שהחליטה להטיל עליה קנס מינהלי בגובה 300 אלף שקל, בעקבות הצעה לציבור מצד החברה שבוצעה באמצעות אפליקציה ללא תשקיף בחודש יולי 2017.

בנוסף לכך מתמודדת קרן הגשמה עם מספר הליכים משפטיים, אך בניגוד לבקשת האישור שהוגשה השבוע למחוזי בתל-אביב שנוגעת לעצם המודל של הקרן, כולם עוסקים בפרויקטים ספציפיים של הקרן שכשלו. התביעה האחרונה נגד הגשמה, שהוגשה לפני כשלושה חודשים, נוגעת לטענות של עשרות משקיעים בפרויקט במנהטן שתבעו כ-8.7 מיליון שקל. לטענת אותם משקיעים, כספם שימש ל"השקעה רשלנית, ממונפת, נטולת ביטחונות ממשיים ועתירת סיכון, שבעקבותיה אבדו ונמחקו לבלי שוב 92% מכספי קרן השקעתם של התובעים, בעוד שקרן הגשמה מצויה בניגוד עניינים, גובה עמלות עתק מהתובעים ומתעשרת ממנגנון גיוס כספי הציבור ההמוני והמטעה שיצרה". 

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-12%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה • מניית הפניקס ירדה היום ב-2.6%

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פגרת הכנסת כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין