הדס שטייף, אפי נוה / צילום: איל יצהר, תמר מצפי
כתבת הפלילים של גלי צה"ל, הדס שטייף, הגישה היום (א') את כתב ההגנה שלה בתביעת המיליונים שהגיש נגדה יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה.
בכתב ההגנה של שטייף, המיוצגת על-ידי עו"ד דודי זילברבוים, מתבקש בית המשפט לסלק את התביעה על הסף, "בהיותה תביעה טורדנית שאינה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט".
בעקבות מעורבותה של שטייף בפריצת הטלפון, בחרה הפרקליטות שלא לייצג אותה או להגן עליה, חרף היותה אזרחית עובדת צה"ל. אולם לטענת שטייף, היא "פעלה בשליחות התחנה. כל הטענות המועלות נגד הנתבעת במסגרת ההליך נוגעות באופן ישיר, ברור ועמוק לפעולותיה ככתבת בתחנה. גלי צה"ל הייתה בסוד העניין מיד עם קבלת המידע לידי הנתבעת, וגלי צה"ל היא שנהנתה מפירות מעשיה ופעולותיה הנתבעת. כפועל יוצא וברור מכך, האחריות המלאה, הכללית והשילוחית, על מגוון הטענות (המוכחשות) חלה כולה על גלי צה"ל - משרד הביטחון - מדינת ישראל".
שטייף בחרה לטשטש את חלקה בפריצת הטלפונים של נוה, ורק ציינה כי אשתו שאלה אותה אם היא יכולה לסייע לה בפריצה לטלפונים, כיוון שהיא חוששת שבעלה מבריח ממנה נכסים, אולם "המכשירים לא היו אצל הנתבעת, לא נטלו על-ידה, לא הוחזקו אצלה, לא נפרצו על-ידה וודאי שלא נגנבו על ידה".
לטענת שטייף, "הנתבעת פעלה בתפקידה העיתונאי, בהתאם לאמות-המידה החוקיות, המקצועיות, האתיות והמוסריות המוטלות עליה, ואף מעבר לכך".
לטענת שטייף, "הפרטים שהתגלו במכשירים נגעו להתנהלותו העבריינית של התובע. לא היו בהם פרטים אישיים או מקצועיים, לרבות כאלה החוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח". לדבריה, הטלפונים הכילו רק "מידע הקשור לתפקידים הציבוריים אותם נשא התובע".
שטייף טוענת עוד כי הטלפונים כלל "אינם רכושו של התובע, אלא היו בבעלותה, בחזקתה ובשימושה של גברת נוה". עוד הוסיפה וחזרה שטייף כי היא מכחישה "את הטענה לכל עבירה פלילית כלפיה או כל עוולה אזרחית".
שטייף מוסיפה עוד וטוענת כי היא לא פרסמה מידע שלא הותר לפרסום על-ידי הרשויות, וכי פעלה בהתאם להנחיות הגורמים המקצועיים והמשפטיים של גלי צה"ל. עוד לדברי שטייף, מעשיה היו על-פי תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות והקוד האתי של גלי צה"ל.
שטייף טוענת כי אם אכן נגרם נזק כלכלי לנוה, הרי שיש לו אשם תורם של 100%; וכי הפגיעה הכלכלית בו נגרמה בעקבות פרשות השחיתות שנקשרו בשמו, ולא בשל פעולותיה שנעשו בתום-לב.
לטענת שטייף בכתב ההגנה, טענותיו של נוה, לפיהן שטייף גנבה ופרצה למכשירים מהוות לשון הרע כלפיה, תוך שהתובע יודע כי מדובר בשקרים של ממש. "התגובה לכלי התקשורת, התלונה למשטרה, מכתב התזכורת והערר מהווים לשון הרע של התובע נגד הנתבעת. דברים אלה פורסמו והודהדו בכלי התקשורת השונים... בעת הזו מעריכה הנתבעת את נזקיה הממוניים ושאינם ממוניים בסך של כמיליון שקל, וטוענת זאת כטענת קיזוז כנגד תביעתו המוכחשת והמופרכת של התובע".
לטענת שטייף, עומדות לה ההגנות הקבועות בחוק הגנות הפרטיות, זאת בשל העובדה כי הובא לידיעתה מידע בקשר לעבירות פליליות חמורות ביותר אשר לא היה להן תקדים במדינת ישראל. לדבריה, עומדות לה גם ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, ובשל כך יש לדחות את התביעה תוך פסיקת הוצאות משפט ריאליות נגד נוה.
את כתב ההגנה מסיימת שטייף בקביעה כי "מעטים המקרים בהם כה ברור כי אין בתביעה האזרחית ולו דבר, וכי כל עניינה להשיג יתרון דיוני לצורך הליך פלילי שעתיד להתנהל נגד התובע".
"המדינה לא נושאת באחריות שילוחית למעשים"
הפרקליטות הגישה גם היא כתב ההגנה בשם גלי צה"ל ובכירי גלי צה"ל המיוצגים על-ידה (למעט הדס שטייף) - נורית קנטי, רזי ברקאי, אילאיל שחר ומפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ. בכתב ההגנה נטען כי "על הדרך בה מצאו תכני הטלפון הנייד מושא כתב התביעה את דרכם לנתבעת 1 (הדס שטייף, א"ג) מוטל צו איסור פרסום, לפיכך אין בכוונת הנתבעים להתייחס במסגרת כתב הגנה זה לסוגיה זו".
עוד נכתב כי "הפעולות המיוחסות לנתבעת 1 באשר להשגת תכני הטלפון הנייד מושא כתב התביעה לא נעשו באישורם של נתבעים 2-6, ולפיכך אין המדינה נושאת באחריות שילוחית למעשים אלה".
לטענת המדינה, חלקם של הנתבעים למעט שטייף כלל אך ורק עיון במספר מצומצם של חומרים הקשורים בנוה, ואשר הוצגו להם על-ידי שטייף. עוד נטען כי "כלל החומרים אליהם נחשפו הנתבעים, יש בהם עניין ציבורי רב, אך הנתבעים מנועים כאמור מלציינם ולעמוד על חשיבותם של חומרים אלו לציבור הרחב, נוכח צו איסור הפרסום".
כתב ההגנה חושף כי שטייף העבירה לעורכת "מה בוער" נורית קנטי דיסק און קי הכולל את כל החומרים שהוצאו מתוך הטלפון של נוה, תוך שהיא מבקשת ממנה "לסייע לה בעיבוד חומרים אלה". אלא שלטענת כתב ההגנה, "הנתבעת 3 (קנטי, א"ג) לא עיינה בחומרים אלה, ובהמשך, לאחר שנתבקשה לעשות כן על-ידי רשויות החקירה - השמידה את הדיסק און קי, ומאז ועד היום היא אינה מחזיקה בידה כל תיעוד ו/או העתק מתיעוד זה".
הפרקליטות מבקש לסלק את התביעה על הסף בטענה כי "מעילה בת-עוולה לא תצמח זכות תביעה". על-פי הנטען "הנתבעים סבורים בין היתר כי לאור התנהלותו של התובע, תקנת הציבור מחייבת לדחות את דרישתו לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו, המוכחשים מאליהם, עת פעל לכאורה בניגוד לחוק. בפרט, אך לא רק, נכונים הדברים באשר לנזקיו הנטענים של התובע בהיבטי הפגיעה במוניטין שנגרמה לו - נזקים אשר נובעים במישרין מעצם פעולותיו הבלתי חוקיות לכאורה". עוד נכתב כי "זהו בדיוק התיק הנופל בגדרם של אותם מקרים ספורדיים, קיצוניים וייחודיים המחייב את סילוק התביעה על הסף".
הנתבעים אף דוחים את התביעה לגופה, בטענה כי עומדות להם ההגנות הקבועות בחוק: הגנת הפרטיות ובחוק איסור לשון הרע. עוד נכתב כי אין כל קשר סיבתי בין המעשים המיוחסים לנתבעים לבין הנזקים הנטענים והמופרזים. כמו כן, אף אם קיים קשר כזה - "הרי שהוא נותק על-ידי מעשיו הפליליים לכאורה של התובע ו/או מעשיה של הנתבעת 1". מלבד זאת, נטען כי "לתובע אשם תורם בשיעור של 100% המאיין את אחריותם של הנתבעים לנזקים הנטענים והמוכחשים של התובע".
תביעת נזיקין בסך 7 מיליון שקל נגד שטייף
כזכור, אפי נוה הגיש תביעת נזיקין בסך 7 מיליון שקל נגד עיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף. התביעה שהגיש נוה הוגשה גם נגד בכירים נוספים בתחנת גלי צה"ל, ובהם: רזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; נורית קנטי, עורכת התוכנית "מה בוער"; אילאיל שחר, המשמשת ראש מערכת החדשות בתחנה; ושמעון אלקבץ, מפקד התחנה.
"באופן שקשה ליישבו עם אמת-מידה עיתונאית או חוקית כלשהי, בניגוד לדין ותוך ביצוע שורה של עבירות פליליות, כל שיחותיו הפרטיות של התובע, כל התכתובות שניהל - חייו האישיים, במלואם - נחשפו ונגלו בפני הנתבעים, וחלקן אף בפני מאזיני גלי צה"ל (וכלי תקשורת אחרים)" - כך נפתח כתב התביעה שהגיש נוה.
לטענת נוה, המידע שמסרה שטייף למשטרה הושג בעקבות פריצה לטלפון הנייד שלו והוצאת החומרים שהיו בו בניגוד לדין. לפי כתב התביעה, שטייף נטלה את מכשירי הטלפון שלו בזדון ובכוונת מכוון, ופעלה בניגוד לחוק. לדברי נוה, מכשירים אלה הגיעו לידיה של שטייף בלי שניתנה לכך רשות ממנו, "והלכה למעשה - נגנבו ממנו".
עוד נטען בתביעה כי שטייף "ידעה אפוא כי היא מחזיקה ברכוש פרטי ואינטימי של התובע, שהוא לכאורה רכוש גנוב. או-אז הגדילה שטייף עשות והביאה לפריצתם של מכשירי הטלפון הניידים, בעצמה או תוך שימוש ב'מומחה אבטחה'. לאחר מכן עיינה שטייף במידע האישי והפרטי שנצבר במכשירי הטלפון הניידים, יחד עם הנתבעים הנוספים - ובמשך תקופה ממושכת".
לטענת נוה, שטייף והנתבעים הנוספים עיינו במידע האישי והפרטי שנצבר במכשירי הטלפון הניידים במשך תקופה ממושכת, ואף רמזו במהלך שידור תוכנית כי יש בידם מידע נוסף.
לטענת נוה, במעשים אלה "פשפשו הנתבעים בכל פינה ופינה בחייו של התובע: התכתבויותיו עם ילדיו הקטינים, חבריו ולקוחותיו (תוך הפרת חיסיון עורך דין-לקוח) ולמעשה - שורה ארוכה של אנשים, לרבות שרים, חברי כנסת, שופטים, אנשי מערכת האכיפה ועוד; תמונותיו האישיות ותמונות ילדיו; קטעי קול השמורים במכשיר הטלפון הנייד; היסטוריית הגלישה של התובע; וכן הלאה וכן הלאה.
"אין היבט בחייו האישיים והפרטיים של התובע שלא נסרק על-ידי הנתבעים במסרקות ברזל. לא נותר לו ולוּ אבק של פרטיות".
את אפי נוה מייצגים עורכי הדין בעז בן-צור וגיא רוה. שטייף מיוצגת כאמור על-ידי עו"ד דודי זילברבוים.
*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה הוא בגדר חשודים בלבד בפרשת "מין תמורת מינוי". הוא מכחיש את החשדות נגדו, ועומדת לו חזקת החפות.