נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: ברני ארדוב, וואלה
לרגל יום האישה פועלים עסקים, ארגונים ומוסדות שונים לארגון ימי עיון לנשים, לציון האירוע. לאחרונה הוזמנו עורכות הדין של מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין לאירוע כזה. לפי ההזמנה, האירוע עתיד לכלול הרצאות לנשים בעניין לבוש, איפור, הופעה וצילומי תדמית. בעקבות ההזמנה, מספר עורכות דין שלחו מכתב מחאה ללשכה, בו קראו לבחינת תכנים חלופיים לציון האירוע, בין היתר התייחסות לנשים פורצות דרך או לשופטות מעוררות השראה.
נדמה כי מקום המדינה ועד היום נעשתה כברת דרך בהיבטים רבים של יישום עיקרון השוויון ומיגור האפליה המגדרית. תכליתו של חוק שוויון זכויות האישה מ-1951 הוא "לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש". בעקבותיו וברוחו נחקקו חוקים נוספים, כגון חוק עבודת נשים מ-1954, חוק שכר שווה לעובד ועובדת מ-1996, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מ-1988. עקרונות השוויון המגדרי המעוגנים בחקיקות אלה יושמו, חדשות לבקרים, על-ידי בתי המשפט לאורך השנים.
אך אין בכך די. חקיקה אינה בהכרח משקפת מציאות בשטח. עם זאת, דווקא בעולם המשפט ניכר כי לפחות בתחומים ומקומות מסוימים נשים תופסות חלק נכבד (בהתאם לשיעורן באוכלוסייה) ומשמעותי. כך למשל, בהתאם לבדיקות אמפיריות שבוצעו בעשור האחרון, נשים היוו כ-50% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות בישראל שקיבלו תואר ראשון במשפטים. גם אחוז המרצות בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות עמד על 50% מכלל המרצים. בדומה לכך, בתקופה שבין 2000-2009, שיעור הנשים שקיבלו רישיון לעריכת דין עמד על 50%. נתון זה גדל באופן משמעותי עד היום, כאשר עד ל-1959 נשים היוו רק 7% ממקבלי הרישיון.
בתפקידים בכירים יותר, התמונה מעט אחרת. כך למשל, עד לפני שנים בודדות, נשים היוו רק 29% מכלל המרצים הבכירים באוניברסיטאות. כך גם בבית המשפט העליון. בעבר ייצוג הנשים בו היה דל, אם בכלל, והיה לנחלתם של משפטנים גברים. כיום מכהנות בבית המשפט העליון ארבע שופטות, המהוות כ-26% מכלל השופטים. כמו כן, מעולם לא מונתה בישראל יועצת משפטית לממשלה. בהתאם לפרסומים, גם במגזר הפרטי, בקרב משרדי עורכי הדין, הפערים בין נשים וגברים בתפקידי שותפות וניהול הם גדולים.
ראוי לציין את העובדה שבבית המשפט העליון בישראל כיהנו כבר שלוש נשיאות, כולן מעוררות השראה. האישה הראשונה בתפקיד הייתה דורית ביניש, שמונתה לשופטת בעליון ב-1995(ולנשיאת העליון ב-2006), בעקבות סוללה מכובדת של משפטנים גברים.
במסגרת כהונתה ביניש נתנה את דעתה על אפליית נשים במקום עבודה. בעניין אורית גורן נגד הום סנטר קבעה ביניש כי קמה לעובדת עילת תביעה לפי חוק שכר שווה וחוק שוויון הזדמנויות, שכן שכרה היה נמוך ב-35% משכרו של גבר שביצע אותה עבודה אצל אותו מעסיק. עוד קבעה ביניש כי נוכח הפער המשמעותי בשכר, העובדה שהשניים דרשו מלכתחילה שכר שונה - אין בה כדי להסיר את החשש שמינה של העובדת שימש שיקול בקביעת שכרה.
מאז ועד היום כיהנה נשיאה נוספת, מרים נאור, מ-2015 ועד ל-2017, שזכתה באות אביר איכות השלטון וקיבלה תואר דוקטור של כבוד. היא הוחלפה על-ידי הנשיאה אסתר חיות, המכהנת היום. גם חיות חרתה על דגלה את עיקרון השוויון ואיסור האפליה המגדרית, בין היתר בעניין משה אלחנתי נגד שר האוצר.
יום האישה מאפשר לנו, כחברה וכפרט, לעצור, לבחון ולתהות על חלקן של הנשים בחברה כיום ועל הדרך שנותרה להשגת שוויון מגדרי. אין ספק כי עולם המשפט עשה כברת דרך ושינוי ממשי בכל הנוגע למעורבותן ותרומתן של נשים - אך בכך לא תמה דרכנו, והמלאכה עוד מרובה.
הכותבת היא שותפה במשרד גילת ברקת מקבוצת ריינהולד כהן המתמחה בקניין רוחני