מייסדי היילו: אבי באום, הדר צייטליין ואור דנון / צילום: ערן טיירי
תחום השבבים הייעודיים למשימות של עיבוד בינה מלאכותית בישראל לא מפסיק להתחמם. הסטארט-אפ הישראלי היילו (Hailo), המפתח שבב ייעודי למשימות עיבוד בינה מלאכותית במכשירי קצה, הודיע על השלמת סבב גיוס הון בהיקף של 60 מיליון דולר, המביא את סך גיוסי ההון של החברה ל-88 מיליון דולר.
בין המשקיעים החדשים בחברה נמנים תאגיד NEC היפני, קרן ABB טכנולוג'י ונצ'רס וקרן לטיטיוד ונצ'רס. משקיעים אלה מצטרפים למשקיעים הקיימים בחברה, ובראשם זהר זיסאפל המשמש גם יו"ר החברה, קרן OurCrowd, קרן מניב מוביליטי, קרן גלורי ונצ'רס הסינית, דלק מוטורס, גיל אגמון, קרן נקסט גיר וקרן דרייב.
השבב שפיתחה היילו מיועד למשימות למידה עמוקה למכשירי קצה (Edge), כמו מכוניות אוטונומיות, מצלמות חכמות, סמארטפונים, רחפנים, ופלטפורמות מציאות מדומה ומציאות רבודה (VR ו-AR). לעומת מעבדים המיועדים למרכזי נתונים (דאטה סנטרים), שבבים שנועדו למכשירי קצה מוכרחים להצטיין לא רק במהירות גבוהה, אלא בעיקר בניצולת אנרגטית גבוהה מאוד, ממדים זעירים ומחיר נמוך.
בתוך השבב של היילו מתבצעות פעולות שבדרך כלל מתחלקות על פני כמה רכיבים שונים במעגל המודפס (הכרטיס עליו מותקנים השבבים). במקום שהשבב יפנה לזיכרון דרך רכיבי התקשורת של הכרטיס - הפעולות של שליטה, שליפה מהזיכרון ועיבוד - מתבצעות כולן בתוך השבב עצמו. כך נמנעים צווארי בקבוק, תכונה שתורמת להאצת ביצועי השבב.
תחום השבבים לבינה מלאכותית הוא אחד הצומחים ביותר בשנים האחרונות, והוא הסיבה לזינוק המטאורי של חברת אנבידיה, שמצאה את עצמה הופכת מחברה לשבבים גרפיים לחברה מספר אחת בתחום. העסקה הגדולה האחרונה בתחום הייתה בדצמבר בשנה שעברה, כשאינטל רכשה תמורת שני מיליארד דולר את הסטארט-אפ הישראלי "הבאנה", גם הוא מפתח שבבים לבינה מלאכותית.
עסקה זו התאימה לאינטל כמו כפפה ליד. לעומת השבבים של היילו שמיועדים למכשירי קצה, השבבים של הבאנה, "גאודי" ו"גויה", נועדו למרכזי נתונים - העסק המרכזי של אינטל לצד המחשבים האישיים. אפשר לומר שעסקת הבאנה היתה עסקת הענק השנייה של אינטל בישראל בתחום החומרה לבינה מלאכותית, משום שגם מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל תמורת 15 מיליארד דולר, היא למעשה מפתחת של שבב בינה מלאכותית ייעודי.
בשיחה עם "גלובס" דוחה מנכ"ל היילו אור דנון את הטענה שהיילו עומדת על המדף בהמתנה לרכישה על ידי אינטל: "אם היינו רוצים למכור את החברה מהר, לא היינו דואגים שנעמוד בתקנות של תעשיית הרכב, שזה תענוג מפוקפק. גיוס ההון נועד לתמוך במטרה זו. לדברי דנון, "היילו מתרחבת בשביל לתמוך במספר גדול של לקוחות ולפתוח נציגויות סמוך לאותם לקוחות באסיה, באירופה ובאמריקה, עם עוד כ-40 עובדים בתפקידי פיתוח מוצר, פיתוח עסקי ומכירות. עם זאת, דנון לא פוסל על הסף את אפשרות המכירה - "אנחנו נערכים לייצור המוני. מה יקרה בדרך? אלוהים גדול".
לדברי דנון, את הדוגמיות של השבב של היילו קיבלו כבר "למעלה מעשרה לקוחות". את סוג הלקוחות אליהם הוא פונה, והשימושים הפוטנציאליים שלו הדגים דנון באמצעות שתיים מהמשקיעות. "אחד התחומים שחשבנו שהשבב שלנו יצליח בהם חזק הוא וידאו אנליטיקס (זיהוי תמונה בווידאו) והתאגיד היפני NEC הוא אחת הגופים המובילים בעולם בתחום בקרת כניסה, ביומטריה וערים חכמות".
הדוגמה השנייה הוא תאגיד התעשייה השוויצרי-שבדי ABB, שהשקיע בהיילו באמצעות זרוע ההשקעות שלו: "בתחום התעשייה נעשה שימוש רב בלמידה עמוקה לצורך בקרה של קווי ייצור, עם כל מיני זרועות רובוטיות ומכשירים תעשייתיים, שהיכולת לעשות עיבוד בזמן אמת ובמקום, מאוד רלוונטית עבורם. זה חריג שחברות כאלה משקיעות בחברת שבבים, אבל הם תופסים זאת כמרכיב קריטי ביכולת לבנות מכשירים מוצלחים בתחום התעשייתי. כשמכונה תעשייתית עובדת במהירות, אין זמן מיותר לשלוח את המידע לעיבוד בענן ועוד לחכות שהוא יחזור".
מנהל מרכז הפיתוח של תאגיד NEC בישראל, צבי לב, אמר על עסקת ההשקעה כי "אנחנו עובדים עם המוצר במספר תרחישים כבר מעל לשנה, ובמצבים רבים ביצועיו עדיפים משמעותית על האלטרנטיבות האחרות שבחנו. תחום הרכיבים הייעודיים לבינה מלאכותית ביחידות קצה יקום וייפול על מחיר - הדרישות החישוביות של בינה מלאכותית ממשיכות לעלות בחדות כל הזמן, ולכן מי שיאפשר את הרצת המודלים המתקדמים ביותר במחיר והספק סבירים, ינצח".