עובדות מכוסות פנים, השבוע במפעל אלקטרוניקה סיני / צילום: Tao Ming, Associated Press
"אחרי כל כך הרבה ימים סגורה, היום אני סוף סוף חוזרת לעבודה", מתלהבת בחורה סינית צעירה בפתיחת סרטון קצר שהופץ בשבוע שעבר באפליקציית טיקטוק בסין. אלא שבכניסה למשרד נתקלת הבחורה חבושת המסכה במאבטח, שדורש ממנה להתוודות בכנות על כל מעשיה. "לא הייתי במחוז חוביי, אין לי חום, לא משתעלת, לא נדבקתי ונשארתי בבית מאז ראש השנה הסיני", שולפת הבחורה את כל התשובות הנכונות.
למרות זאת היא נדרשת למלא ערמה גדולה של טפסים רק כדי להיכנס. אחרי שעברה את המכשול הראשון, מתגנב מאחורי הבחורה מאבטח שני, שמצמיד אקדח למדידת חום למצחה בהפתעה. למזלה התוצאה מראה על 36.7, מותר לה להתחיל לעבוד.
הסרטון המשעשע מבטא היטב את הלימבו שבו נמצאת סין בימים אלו. אחרי יותר מחודש אבוד, שבו מאות מיליוני סינים מצאו עצמם בהסגר במטרה להתמודד עם מגיפת הקורונה, מעלה כעת סין הילוך במאמץ לחדש את הפעילות הכלכלית ולחזור לשגרת חיים נורמלית, פחות או יותר. אלא שעל אף הירידה החדה במספר הנדבקים בקורונה מחוץ למחוז חוביי הנגוע, שנותר עדיין בסגר מחמיר, החזרה לשגרה נעשית בחשש כבד ותחת אמצעי זהירות כבדים.
חופשת ראש השנה שלא נגמרה
ב-24 בינואר יצאה סין לחופשת ראש השנה המסורתית שנמשכת שבוע. אלא שבעקבות התרחבות מגיפת הקורונה הוארכה החופשה עד ל-10 בפברואר. גם לאחר מכן המשיכו הרשויות המקומיות המוטרדות מהמגפה לעודד עבודה מהבית, ועיכבו את הפתיחה המחודשת של מפעלים בדרישה לעוד ועוד אישורים ועמידה בנהלי בטיחות. רק בשבועיים האחרונים החל הממשל בבייג'ינג להגביר את הלחץ על הממשלות האזוריות לחזור לפעילות מלאה, כדי לצמצם את הפגיעה הקשה בכלכלה. ביום שלישי השבוע הורתה בייג‘ינג לממשלות האזוריות להסיר מכשולים "לא רציונליים" בדרך לחזרה לעבודה.
ביום שבת האחרון פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסין את מדדי מנהלי הרכש לחודש פברואר בענפי הייצור והשירותים. שני המדדים רשמו ירידה חסרת תקדים שביטאה את ההדממה המסיבית של המשק הסיני, כאשר מדד מנהלי הרכש בייצור עמד על 35.7 בפברואר, לעומת רמה של 50 בינואר, ומדד השירותים צלל ל-29.6, מול 54.1 בינואר. כל מספר מתחת ל-50 מבטא התכווצות כלכלית.
בבייג‘ינג מבינים כי המשך המגמה יוביל לנזק בלתי הפיך בדמות קריסה של חברות, בעיקר ממגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שגם ככה מתקשות לעמוד בתשלום ההוצאות השוטפות בתקופת חוסר פעילות.
לפי הנתונים הרשמיים שפרסמה סין, ב-21 מחוזות ברחבי המדינה כבר חזרו מעל 80% מהחברות לפעילות, כשבראש הטבלה מככבים המחוזות גוויג‘ואו עם 100% וג'ג'יאנג עם 99.8% חזרה לפעילות. אלא שנתון זה לבדו משקר ולא עונה על השאלה החשובה האם החברות חזרו לעבודה חלקית או מלאה.
גם חברות שרוצות לפעול במלוא התפוקה נתקלות בקשיים ובראשם מחסור בידיים עובדות, כשעובדים רבים עדיין תקועים במחוזות הבית או נמצאים בבידוד של 14 יום בעיר עבודתם. כדי להאיץ תהליכים ולהשיב את העובדים במהירות, הפעילו רשויות מקומיות ברחבי סין אוטובוסים, רכבות ואפילו טיסות שכורות מיוחדות.
במפעל של פוקסקון, יצרנית האייפונים של אפל, במחוז סצ’ואן, מציעים בונוס של 3,750 יואן (כ-1,800 שקל) לכל עובד חדש שנקלט כדי להתמודד עם מחסור אדיר בידיים עובדות.
ניתוחים המבוססים על מדדים אובייקטיבים מראים ששיעור החזרה לעבודה ברחבי סין נמצא אמנם בעלייה, אך המשק הסיני עוד רחוק מלהתגבר על המשבר. ב-2 במרץ, למשל, עמד מספר הנסיעות ברכבת התחתית של שנחאי עד 9 בבוקר על 1.1 מיליון, עלייה מבטיחה של 41% ביחס לשבוע קודם, אך עדיין נמוך ב-63% מהנתון ביום ב' הראשון של מרץ 2019.
גם הביקוש לפחם, מקור האנרגיה המועדף על התעשייה הסינית, היה ביום שני האחרון הגבוה ביותר מאז היציאה לחופשת ראש השנה הסיני, אך עדיין נמוך מהרמה המקובלת בתקופה זו של השנה.
ניתוח שביצע המרכז למחקר על אנרגיה ואוויר נקי בהלסינקי, פינלנד, עמד את היקף הפעילות של התעשייה הסינית על פי רמות זיהום האוויר, כפי שנגזרו מצילומי הלוויין של נאס"א. הניתוח מצא כי אכן נרשמה עלייה של 50% בפליטת תחמוצות החנקן החודש בהשוואה לאמצע פברואר, אך רמה זו עדיין נמוכה ב-20% מהתקופה המקבילה אשתקד. זיהום אוויר מעולם לא נשמע חיובי יותר.
בסין כמו בסין מנסות הרשויות לקדם את החזרה לעבודה באמצעות קביעת יעדים קשיחים לחברות, המסתמכים בין השאר על צריכת חשמל. תחקיר של העיתון הכלכלי הסיני צ‘אישין שהתפרסם השבוע מצא כי חברות שחוששות לחזור לפעילות או אינן מצליחות לעשות זאת, בוחרות לזייף את נתוני צריכת החשמל שלהן על ידי השארת המזגנים והאורות דלוקים גם כאשר המשרד ריק, רק כדי לא להסתבך. החברות בכל מקרה נהנות מסבסוד מסיבי על עלויות החשמל כחלק מחבילת התמריצים הממשלתית לאישוש הכלכלה, כך שההוצאה מבחינתן לא גדולה.
במקרים אחרים הרשויות המקומיות הן אלו שמעדיפות לא לשוב לשגרה מחשש לחזרת המגפה, ולכן עוזרות לחברות לרמות בביקורות מטעם השלטון המרכזי.
גם בחברות שחוזרות לעבודה הכול נעשה בזהירות. סרטון שפרסמה ענקית התקשורת וואווי הציג את חיי היומיום של העובדים בקמפוס הענק שלה, שלא נראים בכלל כמו בעבר. כדי להיכנס למשרד צריכים העובדים לעבור שתי בדיקות חום נפרדות, אחת בכניסה לקמפוס והשנייה בכניסה לבניין. בקמפוס פוזרו מתקנים רבים לסיבון ידיים ופחים מיוחד להשלכת מסכות פנים, כשהמעליות בבניינים עוברות כולן חיטוי מדי שעתיים. בחדר האוכל בקמפוס עדיין אסור לשבת וכל עובד צריך לקחת מנה ארוזה של מזון ולאכול אותה במשרד ביחידות.
חזרתה של המסעדה האהובה לאטריות אורז
עם כל הכבוד למגזר הייצור בסין, הצמיחה הכלכלית בסין תלויה היום הרבה יותר בתעשיית השירותים המקומית, שנכנסה להקפאה עמוקה בימי הקורונה. יחד עם חברות התיירות, הנפגעות הגדולות ביותר מהמשבר הבריאותי הן המסעדות. לפי סקר שפרסמה התאחדות הבישול הסיני בחודש שעבר, 93% מחברות ההסעדה סגרו את חלק או כל המסעדות שבבעלותן בתקופת הקורונה ורק 7% מהחברות הפעילו את כל המסעדות באופן מלא. גם מסעדות שנשארו פתוחות רשמו התכווצות מסיבית בהכנסות, כשהלקוחות העדיפו לקנות מוצרים מהסופר ולבשל בבית מחשש להידבק.
כדי לסייע להן לשרוד את התקופה הקשה הסכימה רשת הסופרמרקטים "חמה", שבבעלות עליבאבא, לקבל בהשאלה מלצרים ממסעדות וכך להקטין לפחות במעט את עלויות התפעול השותף המכבידות עליהן.
החזרה של ענפים כמו מסעדנות לפעילות, איטית אפילו יותר מאשר במגזר הייצור, אבל גם כאן יש כבר הישגים קטנים. סרטון שצבר פופולריות ברשתות החברתיות בסין השבוע חגג את פתיחתה מחדש של מסעדה ותיקה ואהובה לאטריות אורז בעיר צ‘אנגשה, בירת מחוז חונאן. "אם אני לא אוכל קערה של אטריות אורז כל יום, אני מרגיש שחסר משהו", הצהיר לקוח חבוש מסכה בשביעות רצון.
סימן חיובי אפילו יותר הוא החזרה של התורים לחנויות למכירת תה עם חלב, "נאי צ‘ה", המשקה הפופולרי ביותר על צעירים סינים. בימים רגילים ההמתנה בחנויות תה עם חלב מצליחות נמשכת חצי שעה ויותר. בניגוד לתורים הצפופים בעבר, הפעם צוירו מראש פסים על המדרכה כדי לסמן ללקוחות היכן לעמוד ולדאוג למרווח של לפחות חצי מטר בין אדם לחברו. עד שהילדים הסינים יחזרו לבתי הספר, שאין עדיין תאריך רשמי לפתיחתם, התור לתה עם חלב הוא כנראה תמונת הניצחון הכי גדולה שסין יכולה לנפק.